ג'ושוע אנגריסט
פעולות נוספות
| לידה |
18 בספטמבר 1960 (גיל: 65) קולומבוס, אוהיו, ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית ארצות הברית ישראל ישראל |
| פעילות בולטת | מחקר |
| ידוע בשל | מחקריו פורצי הדרך בתחום הכלכלה וזכייה בפרס נובל לכלכלה |
| השכלה |
אוברלין קולג' אוניברסיטת פרינסטון |
| עיסוק | כלכלן |
ג'ושוע (ג'וש) דייוויד אנגריסט (באנגלית: Joshua David Angrist, לעיתים ידוע בעברית בתור יהושע אנגריסט; נולד ב-18 בספטמבר 1960) הוא כלכלן אמריקאי-ישראלי המתמחה בכלכלת עבודה, כלכלה עירונית וכלכלת חינוך, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2021 (יחד עם חידו אימבנס) על תרומתם לתיאוריות מחקר נסיבתי וכלכלת עבודה.[1] בחצי השני של הפרס באותה שנה זכה דייוויד קארד.[2] אנגריסט מלמד בקתדרת פורד לכלכלה ב-MIT, מנהל מיזם האפקטיביות והאי-שוויון ב-MIT. הוא חבר באקדמיה האמריקאית לאומנויות ומדעים[1], ועמית מחקר בלשכה הלאומית למחקר כלכלי,[3] ובעבר שימש פרופסור באוניברסיטה העברית בשנים 1995–1996, וכן 2004–2005.[4]
אנגריסט הוא מהכלכלנים המוערכים בעולם בתחום כלכלת עבודה, כלכלה אורבנית וכלכלת חינוך,[5] ומאמרו עם אלן קרוגר ב־1991 על ניסויים טבעיים נחשב לאחד המאמרים המצוטטים בתחום.[1]
קורות חייו עריכה
אנגריסט נולד בקולומבוס שבאוהיו ועבר לפיטסבורג שבפנסילבניה. הוא עזב את התיכון ויצא לעבוד. חזר ללימודים במכללה, וקיבל את התואר הראשון בכלכלה באוברלין קולג' באוברלין שבאוהיו ולאחריו עלה לישראל בשנת 1982.
הוא התחיל בלימודי תואר שני באוניברסיטה העברית, שם פגש את אשתו לעתיד, מירה. לאחר שנה עזב את הלימודים, והתגייס לצה"ל למשך שנתיים. הוא שירת כצנחן במלחמת לבנון הראשונה. מאוחר יותר חזר לארצות הברית והשלים את לימודי התואר השני והדוקטורט באוניברסיטת פרינסטון.[1][6] כותרת עבודת הדוקטורט שלו הייתה "Econometric Analysis of the Vietnam Era Draft Lottery". היא נכתבה בהנחיית אורלי אשנפלטר (אנ') והוגשה בשנת 1989.[7] מאוחר יותר היא פורסמה בחלקים ב-American Economic Review.[8] לאחר שהשלים את לימודי הדוקטורט, הצטרף לאוניברסיטת הרווארד כפרופסור עוזר עד 1991, וחזר לישראל כמרצה בכיר באוניברסיטה העברית.[9]
לאחר שקודם לדרגת פרופסור חבר באוניברסיטה העברית, הצטרף למחלקה לכלכלה ב-MIT ב-1996 כפרופסור חבר והועלה לדרגת פרופסור מן המניין ב-1998. לימים ציין סיבות כלכליות כסיבה למעבר ל-MIT.[10]
הוא חבר בלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארצות הברית,[11] במכון לכלכלת עבודה (IZA), באגודה הכלכלית האמריקאית (AEA), באגודה הסטטיסטית האמריקאית, בחברה האקונומטרית באיגוד האוכלוסין של אמריקה ובחברה לכלכלת עבודה. שימש כחבר מערכת בכתבי עת רבים:
- journals Econometrica
- American Economic Review
- American Economic Journal: Applied Economics
- Journal of Business and Economic Statistics
- Economics Letters
- Labour Economics
- Journal of Labor Economics
אנגריסט מחזיק באזרחות אמריקאית ובאזרחות ישראלית וחי בברוקליין, מסצ'וסטס.
מחקר עריכה
תחומי העניין של אנגריסט הם כלכלת חינוך ורפורמה בבתי ספר, תוכניות חינוכיות ושוק העבודה, ההשפעות של הגירה, רגולציה על שוק העבודה ומוסדות, ושיטות כלכליות לתוכניות הערכת מדיניות.[12]
אנגריסט חוקר את הקשר בין משך הלימודים להכנסה, השפעת השירות הצבאי על כושר ההשתכרות והקשר בין גודל הכיתה להישגי התלמידים.[1] הוא מדורג בין 50 הכלכלנים המובילים מתוך רשימה של למעלה מ-56,000 כלכלנים הרשומים ב-IDEAS/RePEc במונחים של תפוקת מחקר.[13]
בין שותפיו הבולטים למחקרים נמנים חידו אימבנס, אלן קרוגר, ויקטור לביא, פרג פאטאק (אנ') ויורן-שטפן פישקה (אנ').[14] יחד עם פישקה, פרסם אנגריסט בשנת 2009 את Mostly Harmless Econometrics כשהם חקרו כלים כלכליים דרך שימוש במחקרים אמפיריים.[15] ב-2014, אנגריסט ופישקה פרסמו את Mastering 'Metrics': The Path from Cause to Effect, שמיועד לסטודנטים לתואר ראשון בכלכלה.
בשנים האחרונות מתמקד אנגריסט בתחום החינוך. הוא השיק עם עמיתיו ב־MIT את יוזמת האפקטיביות ואי־השוויון (SEII) הבוחנת תוכניות מלגות לסטודנטים וסוגיות על בתי ספר פרטיים וציבוריים, כמו שיעורי הצלחה של תלמידים שהתקבלו בהגרלה.
ג'ושוע אנגריסט הוא אביו של הכלכלן נעם אנגריסט.[16]
הוקרה ופרסים עריכה
- אנגריסט הוא עמית מחקר במכון ללימודי עבודה (IZA)
- עמית בחברה האקונומטרית
- עמית באקדמיה האמריקאית לאומנויות ומדעים משנת 2006
- ב-2007 אנגריסט קיבל דוקטורט לשם כבוד מאוניברסיטת סנט גאלן
- ב-2011 קיבל את פרס ג'ון פון נוימן (אנ') שניתן בכל שנה על ידי מכללת רייק ללימודים מתקדמים (אנ') בבודפשט
- זכה ביחד עם החוקרים חידו אימבנס ודייוויד קארד בפרס נובל לכלכלה לשנת 2021.[17] הפרס בסך 10 מיליון קורונה (1.1 מיליון דולר) חולק באופן הבא: מחציתו ניתנה לקארד ומחציתו חולקה בין אנגריסט ואימבנס.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg ג'ושוע אנגריסט, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg ג'ושוע אנגריסט, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg ג'ושוע אנגריסט, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg ג'ושוע אנגריסט, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png ג'ושוע אנגריסט, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg ג'ושוע אנגריסט, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg ג'ושוע אנגריסט, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg ג'ושוע אנגריסט, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg ג'ושוע אנגריסט, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg ג'ושוע אנגריסט, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg ג'ושוע אנגריסט, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D ג'ושוע אנגריסט], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg ג'ושוע אנגריסט, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg ג'ושוע אנגריסט, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg ג'ושוע אנגריסט, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png ג'ושוע אנגריסט, באתר פינטרסט
- ג'ושוע אנגריסט, באתר פרס נובל (באנגלית)
- זוכה הנובל מסביר: למה עזבתי לארצות הברית?, 12 באוק׳ 2021, יוטיוב
- סער הס, הנובל ה-13 של ישראל: "נשרתי מהלימודים באוניברסיטה העברית", באתר ynet, 11 באוקטובר 2021
- אתר למנויים בלבד ירדן בן גל הירשהורן, עומר ילין, חתן פרס נובל לכלכלה: "אני אוסר על סטודנטים שלי להשתמש ב-ChatGPT", באתר TheMarker, 20 ביולי 2025
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 ויקי אוסלנדר, חוקר ישראלי-אמריקאי - בין הזוכים בפרס נובל לכלכלה, באתר כלכליסט, 11 באוקטובר 2021
- ^ פרס נובל לכלכלה לפרופסור ישראלי-אמריקני, באתר ynet, 11 באוקטובר 2021
- ^ אתר למנויים בלבד דפנה מאור, פרס נובל לכלכלה הוענק לשלושה זוכים, בהם חוקר אמריקאי ישראלי, באתר TheMarker, 11 באוקטובר 2021
- ^ ג'ושוע אנגריסט הישראלי-אמריקני זכה בפרס נובל לכלכלה, באתר ישראל היום, 11 באוקטובר 2021
- ^ Economics Field Rankings: Education, IDEAS/RePEc
- ^ סער הס, הנובל ה-13 של ישראל: "נשרתי מהלימודים באוניברסיטה העברית", באתר ynet, 12 באוקטובר 2021
- ^ Econometric Analysis of the Vietnam Era Draft Lottery, WorldCat
- ^ Joshua D. Angrist, "Lifetime Earnings and the Vietnam Era Draft Lottery: Evidence from Social Security Administrative Records", American Economic Review, Vol. 80, No. 3 (Jun., 1990), pp. 313-336 (24 pages)
- ^ "Curriculum Vitae: Joshua D.Angrist"
- ^ Low salaries causing Israel's 'brain drain'
- ^ NBER – National Bureau of Economic Research
- ^ Joshua Angrist - Short bio, MIT
- ^ Top 10% Authors, as of November 2021
- ^ Josh Angrist, scholar.google.com
- ^ "Mostly Harmless Econometrics", Princeton University Press
- ^ Noam Angrist, World Economic Forum
- ^ אוריאל בארי, כבוד: חוקר ישראלי זכה בפרס נובל לכלכלה, באתר "סרוגים", 11 באוקטובר 2021
| זוכי פרס נובל לכלכלה | ||
|---|---|---|
| 1969–1975 | פריש, טינברגן (1969) • סמואלסון (1970) • קוזנץ (1971) • היקס, ארו (1972) • לאונטיף (1973) • מירדאל, האייק (1974) • קנטורוביץ', קופמאנס (1975) | קובץ:Nobel Prize.png |
| 1976–2000 | פרידמן (1976) • אולין, מיד (1977) • סיימון (1978) • שולץ, לואיס (1979) • קליין (1980) • טובין (1981) • סטיגלר (1982) דברה (1983) • סטון (1984) • מודיליאני (1985) • ביוקנן (1986) • סולו (1987) • אלה (1988) • הוולמו (1989) • מרקוביץ, מילר, שארפ (1990) • קוז (1991) • בקר (1992) • פוגל, נורת' (1993) • הרסני, נאש, זלטן (1994) • לוקאס (1995) • מירליס, ויקרי (1996) • מרטון, שולס (1997) • סן (1998) • מנדל (1999) • הקמן, מקפאדן (2000) | |
| 2001 ואילך | אקרלוף, ספנס, שטיגליץ (2001) • כהנמן, סמית' (2002) • אנגל, גריינג'ר (2003) • קידלנד, פרסקוט (2004) • אומן, שלינג (2005) • פלפס (2006) • הורוביץ, מסקין, מאירסון (2007) • קרוגמן (2008) • אוסטרום, ויליאמסון (2009) • דיאמונד, מורטנסן, פיסרידס (2010) • סימס, סרג'נט (2011) • רות, שפלי (2012) • פאמה, הנסן, שילר (2013) • טירול (2014) • דיטון (2015) • הארט, הולמסטרום (2016) • ת'יילר (2017) • נורדהאוס, רומר (2018) • קרמר, באנרג'י, דופלו (2019) • מילגרום, וילסון (2020) • אימבנס, אנגריסט, קארד (2021) • ברננקי, דיימונד, דיבוויג (2022) • גולדין (2023) • אג'מולו, ג'ונסון, רובינסון (2024)• מוקיר, אגיון, האוויט (2025) | |
| זוכי פרס נובל ישראלים | ||
|---|---|---|
| כימיה | אברהם הרשקו (2004) • אהרן צ'חנובר (2004) • עדה יונת (2009) • דן שכטמן (2011) • אריה ורשל (2013) • מיכאל לויט (2013) | |
| כלכלה | דניאל כהנמן (2002) • ישראל אומן (2005) • ג'ושוע אנגריסט (2021) • יואל מוקיר (2025) | |
| ספרות | שמואל יוסף עגנון (1966) | |
| שלום | מנחם בגין (1978) • שמעון פרס (1994) • יצחק רבין (1994) | |