ג'ורג' סטיוארט וייט

ג'ורג' סטיוארט וייט
George Stuart White

קובץ:George Stewart White-001.jpg
לידה	6 ביולי 1835 פורטסוורט, לונדונדרי, צפון אירלנד
פטירה	24 ביוני 1912 (בגיל 76)
כינוי	"מגן ליידיסמית'"
השכלה	האקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט
שירות צבאי
השתייכות
דרגה	פילדמרשל (צבא בריטניה) פילדמרשל
1851–1905 (כ־54 שנים)
פעולות ומבצעים
המרד ההודי הגדול המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה המלחמה המהדית מלחמת הבורים השנייה
עיטורים
צלב ויקטוריה צלב ויקטוריה מסדר ההצטיינות מסדר ההצטיינות מסדר האמבט מסדר האמבט מסדר כוכב הודו מסדר כוכב הודו מסדר ג'ון הקדוש מסדר ג'ון הקדוש מסדר האימפריה ההודית מסדר האימפריה ההודית המסדר הוויקטוריאני המלכותי המסדר הוויקטוריאני המלכותי

פילדמרשל סר ג'ורג' סטיוארט וייט (באנגלית: George Stuart White‏; 6 ביולי 1835 – 24 ביוני 1912) היה קצין בכיר בצבא הבריטי.

וייט שירת בצבא הבריטי בין השנים 1853–1905 וטיפס בדרגות מלוטננט זוטר ועד לפילדמרשל. הוא לקח חלק במערכות השונות של האימפריה הבריטית, בהם המרד ההודי הגדול, המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה, המלחמה האנגלו-בורמזית השלישית, המלחמה המהדית ומלחמת הבורים השנייה, עבור פיקודו במלחמה האנגלו-אפגנית הוענק לו עיטור צלב ויקטוריה (העיטור הצבאי הגבוה ביותר עבור גבורה בשדה הקרב). לאחר שחרורו מהצבא שימש מושל גיברלטר (1900-1905) ומושל בית האבות המלכותי צ'לסי (1905-1912).

ביוגרפיה

וייט נולד באירלנד למשפחה מכובדת במחוז אנטרים, והתחיל את דרכו הצבאית באקדמיה הצבאית המלכותית סנדהרסט. בנובמבר 1853 הוסמך כקצין ברגימנט הרגלי ה-27 (אניסקילן), איתו הוצב בפשוואר שבצפון-הודו, שם לחם במרד ההודי ב-1857. לאחר סיום המערכה בהודו, קודם וייט לדרגת קפטן ביולי 1963 והועבר לרגימנט הרגלי ה-92 (גורדון היילנדרס), הוא חזר לאנגליה וקודם לדרגת מייג'ור בדצמבר אותה שנה. ב-1868 נשלח הרגימנט שלו שוב להודו וב-1875 קיבל וייט פיקוד על גדוד ברגימנט, עליו פיקד במהלך המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה, בין היתר על פיקודו בקרב צ'רסיה (אוקטובר 1879) וקרב קנדהאר (ספטמבר 1880) עוטר בצלב ויקטוריה.

על אומץ לב ניכר במהלך הקרב בצ'רסיה ב-6 באוקטובר 1879, כאשר גילה כי הארטילריה והרובים לא הצליחו להוציא את האוייב מגבעה מבוצרת שהיה צורך לכבוש, מייג'ור וייט הוביל את ההתקפה עליה באופן אישי. הוא התקדם עם שתי פלוגות מהרגימנט שלו; וטיפס ממדף תלול אחד לאחר, ונתקל בכוח אוייב, עמוס היטב, שעלה במספרו בכ-8 ל-1. אנשיו היו תשושים מאוד, ופעולה מיידית הייתה הכרחית, מייג'ור וייט לקח רובה, המשיך לבדו וירה במפקד האוייב. מעשה זה הפחיד את השאר עד כדי כך שהם נמלטו לצד הגבעה, והעמדה נכבשה. שוב, ב-1 בספטמבר 1880, בקרב קנדהאר, מייג'ור וייט, שהוביל את ההסתערות האחרונה, תחת אש כבדה מצד האוייב, שהחזיק עמדה עדיפה ונתמך על ידי שני תותחים, רכב ישר עד למרחק של כמה מטרים מהם, וכשראה את התותחים, זינק קדימה ואחז באחד מהם, מיד לאחר מכן האויב נסוג.

המקור באנגלית

For conspicuous bravery during the engagement at Charasiah on 6 October 1879, when, finding that the artillery and rifle fire failed to dislodge the enemy from a fortified hill which it was necessary to capture, Major White led an attack upon it in person. Advancing with two companies of his regiment; and climbing from one steep ledge to another, he came upon a body of the enemy, strongly posted, and outnumbering his force by about 8 to 1. His men being much exhausted, and immediate action being necessary, Major White took a rifle, and, going on by himself, shot the leader of the enemy. This act so intimidated the rest that they fled round the side of the hill, and the position was won. Again, on 1 September 1880, at the battle of Candahar, Major White, in leading, the final charge, under a heavy fire from the enemy, who held a strong position and were supported by two guns, rode straight up to within a few yards of them, and seeing the guns, dashed forward and secured one, immediately after which the enemy retired.

— לונדון גאזט

בשנת 1881 קיבל וייט את הפיקוד על הרגימנט שלו (גורדון היילנדרס), עם פרוץ המלחמה האנגלו-בורמזית השלישית ב-1885 פיקד על חטיבה והוביל חיל משלוח באזור בורמה העליונה, כהוקרה על תפקודו קודם למייג'ור גנרל וקיבל תואר אבירות ב-1886. ב-1893 קיבל וייט את תפקיד המפקד העליון (Commander-in-Chief) של צבא הודו הבריטית ובספטמבר 1899 קיבל את הפיקוד על הכוחות בנטאל, דרום אפריקה. עם תחילת מלחמת הבורים פיקד וייט בקרב אלנסלאגט ומשם נסוג עם הכוחות הבריטים לעיר ליידיסמית', כשהוא מפקד על חיל המצב במהלך המצור על ליידיסמית'. מפקד כלל הכוחות בדרום אפריקה, רדוורס בולר, הנחה את וייט לוותר על העיר ולהיכנע נוכח המצור הקשה, אך זה סירב וטען שהוא "מחזיק אותה עבור המלכה". לאחר ארבעה חודשי מצור ארוכים, הכוחות הבריטים הצליחו להגיע לעיר ולשחרר את המצור בסוף פברואר 1900 מבלי שווייט נכנע, מה שהפך אותו בין לילה לגיבור מלחמה ודמות מאוד פופולרית בעיני הציבור הבריטי והכנה לו את הכינוי "מגן ליידיסמית'". עבור פיקודו ולחימתו במהלך המלחמה, קיבל וייט בין היתר את תואר מפקד אביר הצלב הגדול של מסדר כוכב הודו ומפקד אביר הצלב הגדול של מסדר האמבט.

במאי 1900 מונה וייט לתפקיד מושל גיברלטר וב-1903 קודם לדרגת פילדמרשל. בשנת 1905 מונה וייט לתפקיד מושל בית החולים המלכותי צ'לסי, תפקיד אותו מילא עד מותו ב-24 ביוני 1912. סר ג'ורג' סטיוארט וייט נקבר בבית משפחתו בברוחשיין, מחוז אנטרים, צפון אירלנד. צלב הוויקטוריה שלו, לצד שאר העיטורים שלו, מוצגים כיום במוזיאון רגימנט הגורדון היילנדרס באברדין, סקוטלנד.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ג'ורג' סטיוארט וייט]] בוויקישיתוף

• ג'ורג' סטיוארט וייט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

הקודם: רוברט בידלף

מושל גיברלטר 1900-1905

הבא: ארצ'יבלד האנטר