ג'ון גליאנו
פעולות נוספות
| גאליאנו, 2010 | |
| גאליאנו, 2010 | |
| לידה | גיברלטר גיברלטר |
|---|---|
ג'ון צ'ארלס גליאנו (באנגלית: John Charles Galliano; נולד ב-28 בנובמבר 1960) הוא מעצב אופנה בריטי יליד-גיברלטר, הנחשב מבכירי מעצבי האופנה בעולם, מעצב הבית לשעבר של כריסטיאן דיור, עד שפוטר מתפקידו במרץ 2011 – עקב התבטאויות גזעניות ואנטישמיות.
ביוגרפיה עריכה
גליאנו נולד בגיברלטר (טריטוריה של הממלכה המאוחדת), למשפחה נוצרית ממוצא איטלקי וספרדי. לו שתי אחיות. בהיותו בן שש, משפחתו עברה להתגורר בדרום לונדון, אנגליה, שם גדל בשכונת עוני. העניין שלו באופנה החל כבר בגיל צעיר, ובעידודה של אמו. בהיותו בן שש עשרה נרשם ללימודי עיצוב והדפס טקסטיל במכללה מקומית. לאחר מכן הצטרף לבית הספר לאופנה של סיינט מרטין, המוסד היוקרתי ללימוד עיצוב אופנה בלונדון. בשנת 1983 הציג את קולקציית הגמר שלו, שנושאה היה "המהפכה הצרפתית". לקולקציה זו קשרו כתרים רבים בעיתונות העולמית והיא אף הוצגה בחלון הראווה של חנות האופנה הלונדונית היוקרתית בראונס.
בשנת 1984 השיק ג'ון גליאנו קו הנושא את שמו בלונדון ועיצב בגדים ששילבו השפעות היסטוריות ובגדים עכשוויים. בעשר השנים שלאחר מכן עיצב גליאנו בגדים בלונדון. ב-1996 התמנה למעצב הבית של ז'יבנשי, להם עיצב שתי קולקציות. ב-1997 נעשה המעצב הראשי של כריסטיאן דיור.
בפברואר 2011 הושעה גליאנו ממשרתו בשל התבטאויות בעלות אופי אנטישמי וגזעני,[1] לאחר חשיפת הפרשה, פורסם סרטון בו צולם מתבטא בשבח היטלר והשואה.[2] עקב הפרסום, הודיע בית האופנה "דיור" על פיטוריו של גליאנו נוכח התנהגותו ”המחרידה ביותר”.[3] ובמקומו מונה המעצב הצרפתי הדי סלימאן. באפריל 2011 פוטר גם מבית האופנה הנושא את שמו.[4] ב-8 בספטמבר 2011 הורשע על-ידי בית משפט בצרפת בהתנהגות אנטישמית, ונגזר עליו קנס של 6,000 יורו.[5] באוגוסט 2012 החליט נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, בצעד יוצא דופן – לשלול מגליאנו את אות לגיון הכבוד שהוענק לו ב-2010 – בעקבות התבטאויותיו האנטישמיות של גליאנו.[6]
המאפיין הבולט ביותר בדגמיו של גליאנו היה במשך שנים רבות היסוד הדרמטי-הזוי, על גבול הדקדנס, המשדר עושר וזוהר מתריסים. ברם, הקולקציות האחרונות שלו היו יותר בורגניות ופחות ראוותניות.
קישורים חיצוניים עריכה
- ארכיון האופנה והטקסטיל ע"ש רוז, שנקר, אוסף ג'ון גליאנו, באתר ארכיון האופנה והטקסטיל ע"ש רוז בשנקר
- קובץ:2021 Facebook icon.svg ג'ון גליאנו, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg ג'ון גליאנו, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg ג'ון גליאנו, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg ג'ון גליאנו, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png ג'ון גליאנו, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg ג'ון גליאנו, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg ג'ון גליאנו, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg ג'ון גליאנו, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg ג'ון גליאנו, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg ג'ון גליאנו, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg ג'ון גליאנו, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D ג'ון גליאנו], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg ג'ון גליאנו, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg ג'ון גליאנו, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg ג'ון גליאנו, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png ג'ון גליאנו, באתר פינטרסט
- פלורנס אוון, בכוורת של ג'ון גליאנו, באתר הארץ, 11 ביולי 2008
- שחר אטואן, מחוסר דיור: סיכום עידן ג'ון גליאנו בבית דיור, באתר הארץ, 9 במרץ 2011
- שחר אטואן, ג'ון גליאנו: איש חסיד נהיה, באתר הארץ, 21 בפברואר 2013
- אתר למנויים בלבד שחר אטואן, ג'ון גליאנו: האיש השנוא של תעשיית האופנה חוזר לסיבוב נוסף, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2014
- סרטונים איתי יעקב, ג'ון גליאנו נפגש עם הקהילה היהודית: "אני מדבר עם אלוהים בכל יום", באתר Xnet, 2 ביוני 2015
- ג'ון גליאנו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ירון פריד, לונדון, "זה לא נועד להיות מסע הגאולה של גליאנו", באתר כלכליסט, 22 במאי 2024
הערות שוליים עריכה
- ^ ג'ון גליאנו הושעה מבית האופנה דיור עקב התבטאות אנטישמית, באתר TheMarker, 25 בפברואר 2011
- ^ ג'ון גליאנו נחקר. צולם אומר אני אוהב את היטלר, באתר ynet, 28 בפברואר 2011
- ^ המעצב ג'ון גליאנו פוטר מבית האופנה 'דיור', באתר ynet, 1 במרץ 2011
- ^ הילה אוחיון, לאחר שהודח מדיור, פוטר גליאנו גם מבית האופנה הנושא את שמו, באתר הארץ, 17 באפריל 2011
- ^ סוף מסלול: גליאנו הורשע בהתנהגות אנטישמות, באתר nrg, 8 בספטמבר 2011
- ^ נאוה סילוורה, ג'ון גליאנו: המעצב הבריטי יאלץ להיפרד מאות לגיון הכבוד, באתר וואלה, 27 באוגוסט 2012