ג'ובארת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
ג'ובארת, גֻ'בּארת, היה שבט בדואי גדול, אשר נטה את אוהליו בארץ ישראל.
במחצית המאה ה-20 משפחות השבט הגדולות היו אבו גבר, ארתימת אבו אל-עדוס, חסנת אבן צבח, אלדקס, ולידה, רוועה, סעדנת אלנוירי, סורכת אבן רפיע, סעדנה אבן ג'רבן, עמרין אבן עג'לן, קלזין תותבה, משרפה, וחידת ג'ברת.[1]
קישורים חיצוניים עריכה
- יצחק ביילי, רשימות על האוכלוסייה הבדואית ברצועת עזה, באתר סנונית
- חגי ארליך, התיכון בין מלחמות-העולם, כרך 1, חלק 2, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, באתר books.google
הערות שוליים עריכה
- ^ יצחק בן-צבי, כתבי יצחק בן-צבי, ה: אוכלוסי ארץ ישראל, תל אביב: הוצאת מצפה, תרצ"ז 1937, עמ' 237.
