ג'אמע אל-תוואריח'
פעולות נוספות
| קישורים חיצוניים | |
|---|---|
| מסת"ב | {{#property:P212}} |
| הספרייה הלאומית | {{#property:P3959}} |
ג'אמע אל-תוואריח' (בערבית: جامع التواريخ, בפרסית: مجموعه تاريخ; מילולית: "אוסף הכרוניקות", נקרא גם היסטוריה אוניברסלית) היא יצירה ספרותית והיסטורית, שנכתבה באימפריה המונגולית, תחת השושלת האילח'אנית. היצירה נכתבה על ידי היהודי שהתאסלם רשיד א-דין המדאני (1247–1318) בתחילת המאה ה-14, והיקף הנושאים הנרחב שלה הביא לכינויה "ההיסטוריה העולמית הראשונה". היצירה המקורית כללה שלושה כרכים, והיא פורסמה בגרסאות בערבית ובפרסית.
החלקים ששרדו מהיצירה המקורית כוללים כ-400 עמודים. היצירה מתארת תרבויות ואירועים מרכזיים בהיסטוריה העולמית, מסין ועד אירופה. בנוסף, היא מכסה את ההיסטוריה המונגולית, כאמצעי לבסס את המורשת התרבותית שלהם. האיורים והקליגרפיה המפוארים דרשו את מאמציהם של מאות סופרים ואמנים, מתוך כוונה שכל שנה ייווצרו שני עותקים חדשים (אחד בפרסית ואחד בערבית) ויחולקו לבתי ספר ולערים ברחבי האימפריה, במזרח התיכון, במרכז אסיה, באנטוליה ובתת-היבשת ההודית.
כ-20 עותקים מאוירים של היצירה נוצרו במהלך חייו של רשיד א-דין, אך רק חלקים מעטים נותרו, והטקסט המלא לא שרד. העותק העתיק ביותר שידוע הוא בגרסה הערבית, שממנו אבד חצי, אך סט אחד של עמודים אצור באוסף חלילי (אנ') לאמנות האסלאם, הכולל 59 דפים מהכרך השני של היצירה. סט נוסף של עמודים, עם 151 דפים מאותו כרך, נמצא בבעלות ספריית אוניברסיטת אדינבורו. שני עותקים בפרסית מהדור הראשון של כתבי היד שרדו בספריית ארמון טופקאפי באיסטנבול. כתבי היד המאוירים המוקדמים מייצגים יחד "אחת מהדוגמאות החשובות ביותר ששרדו לאמנות האילח'אנית בכל מדיום", והם הקובץ הגדול ביותר ששרד של דוגמאות מוקדמות של המיניאטורה הפרסית.
תוכן עריכה
היצירה ג'אמע אל-תוואריח' מורכבת מארבעה חלקים עיקריים באורכים שונים:
- כרך ראשון, תולדות ר'אזאן (تاريخ الغازان), החלק הנרחב ביותר, הכולל:
- השבטים המונגולים והטורקיים: ההיסטוריה, הגנאלוגיות והאגדות שלהם
- ההיסטוריה של המונגולים מג'ינגיס חאן ועד למותו של מחמוד ר'אזאן (1271–1304)
- כרך שני, הכולל את:
- תולדות שלטונו של מוחמד אולג'איתו (أولجايتو) עד 1310 (לא קיים עותק ידוע)
- תולדות העמים שאינם מונגולים מאזור אירואסיה. חלק זה מקיף את ההיסטוריה העולמית משחר האנושות, בהתאם לארגון החומר של ההיסטוריון אל-טברי בספרו "היסטוריה של הנביאים והמלכים", ולחיבור של ההיסטוריון הפרסי קאזי בייזאוי (בפרסית: قاضی بیضاوی):
- אדם הראשון והאבות
- מלכי איראן הקדם-אסלאמית
- מוחמד והח'ליפים (הראשידון, בית אומיה, בית עבאס והפאטימיים)
- השושלות האסלאמיות של פרס (ר'אזנווים, השאה של ח'ווארזם, המדינה האסמאעילית)
- העמים הטורקיים
- ההיסטוריה של סין
- ההיסטוריה היהודית
- הפרנקים (כלומר, אירופה, בעיקר מדינת האפיפיור והאימפריה הרומית הקדושה)
- ההודים
- כרך שלישי, "חמש גנאלוגיות, של הערבים, היהודים, המונגולים, הפרנקים והסינים". טקסט זה קיים בשני עותקים של כתב היד בספריית ארמון טופקאפי באיסטנבול, אך פורסם רק על גבי מיקרופילם.
החלק הרביעי, שכלל סיכום גאוגרפי, לא שרד באף כתב יד ידוע.
