בת שבע מחלוף אברהם

בת שבע מחלוף אברהם

אין תמונה חופשית אין תמונה חופשית
לידה	1 בפברואר 1982 (גיל: 44)
פעילות בולטת	הונאה, מרמה ועוקץ קשישים
ידוע בשל	נקנסה בסכום הגבוה ביותר שהוטל על ידי רשות הגנת הצרכן וסחר הוגן

בת שבע מחלוף אברהם (נולדה ב-1 בפברואר 1982) היא ישראלית, אשר הורשעה בהונאת קשישים. היא הפעילה מספר חברות שביצעו עוקץ טלפוני שיטתי ומאורגן כלפי קשישים, תוך שימוש בשיטות מכירה אגרסיביות, הטעיה, והפעלת לחץ בלתי הוגן.

עבר עסקי

בת שבע מחלוף אברהם הפעילה מספר חברות, ביניהן "דיל המאה", "פרימיום סייל", ו"ליין ישיר". החברות עסקו בשיווק טלפוני לצרכנים, שרובם ככולם קשישים, באמצעות הטעיה והפעלת לחץ שגרמו להם לרכוש מוצרים שלא נזקקו להם. על פי עדויות עובדות לשעבר, מחלוף אברהם השיגה את פרטי הקשר של הקורבנות מחברה מתחרה, וכן רכשה מאגרי מידע.

שיטות ההונאה

• התחזות: נציגי המכירות התחזו לנציגי "מחלקת הטבות" של חברות אשראי, או כחלק מקמפיין של בתי חולים, כדי ליצור אמון. הם הציגו את עצמם כמי שעובדים עם חברות האשראי ויזה וישראכרט.
• הבטחות שווא: הנציגים הבטיחו לקשישים הטבות, זיכויים כספיים או קופונים בסכומים גבוהים, תוך טענה כי אם לא ינצלו את ההטבה היא תבוטל. בפועל, הטבות אלה לא היו קיימות.
• חברות במועדון לקוחות פיקטיבי: הנציגים טענו כי הקשישים חברים במועדון לקוחות, וכי ההטבות ניתנות להם בשל כך. בפועל, לא היה קיים מועדון לקוחות כלל.
• טענה על זכייה בהגרלה: לעיתים, נטען כי הקשישים זכו בהגרלה, גם כשבפועל לא נערכו הגרלות.
• יצירת חוב פיקטיבי: הנציגים טענו כי הקשישים חייבים כסף לחברה, או לחלופין עליהם לשלם על מנת לסיים את החברות במועדון, כאשר בפועל לא היה חוב כזה.
• חיוב ללא אישור: לעיתים, חויבו כרטיסי האשראי של הקשישים גם ללא אישור מפורש, ולעיתים אף ללא שיחת מכירה מקדימה.
• סירוב לביטול עסקה: החברות סירבו לבטל עסקאות גם כאשר הצרכנים ביקשו זאת במועד הקבוע בחוק, או דרשו דמי ביטול גבוהים.
• הסתרת מסמכים: החברות לא גילו לצרכנים את כל הפרטים הנדרשים בעסקת מכר מרחוק, ולא שלחו להם מסמכים בכתב לאחר ביצוע העסקה.

עדויות עובדות לשעבר

עובדות לשעבר בחברות של בת שבע מחלוף אברהם חשפו כיצד בוצעו ההונאות. אחת העובדות, לירון רחימי, תיארה את מקום העבודה כ"כוך, עם דלת שחורה בלי שרואים מה קורה בפנים". היא העידה כי הנציגים התחזו לאנשי "מחלקת הטבות" בחברות אשראי או כחלק מקמפיין של בתי חולים. בנוסף, היא סיפרה שהיה קיים תסריט מוכן לנציגי המכירות, שנועד לסייע ברכישת אמון הלקוח. העובדת טענה כי מחלוף אברהם השיגה פרטי לקוחות מחברה מתחרה שבה עבדה, וכי החיובים נעשו לעיתים ללא ידיעת הלקוח, או תחת הכותרת של "דמי משלוח". עובדת נוספת, ליאת אלקיים אשר, תיארה את התחושה בעבודה כ"מלוכלכת, מזוהמת, מטונפת".

ההליך המשפטי והקנס

הרשות להגנת הצרכן הטילה על בת שבע מחלוף קנס של 8.3 מיליון ש"ח, הקנס הגבוה ביותר שהוטל אי פעם בישראל בגין עוקץ קשישים. מחלוף אברהם ערערה על גובה הקנס בטענה כי הוא גבוה מדי ויביא אותה לפשיטת רגל, אך בית המשפט דחה את ערעורה. בית המשפט קבע כי היא נמנעה מלהציג אסמכתאות להיקף מחזור עסקיה, ולכן אין מקום להפחית את גובה הקנס.

השלכות

הפרשה עוררה דיון ציבורי רחב על הצורך בהגנה על קשישים מפני הונאות מסוג זה. בעקבות המקרה, גורמים שונים פעלו לקידום חקיקה והגברת האכיפה במטרה להגן על אוכלוסיית הקשישים. עם זאת, הכסף שהוטל כקנס לא הוחזר לקשישים שנפגעו, והם נדרשים להגיש תביעות אישיות כדי לקבל את כספם חזרה.

קישורים חיצוניים

• אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, עם תסריט מוכן ופרטים מודלפים: כך הונו קשישים, באתר ynet, 5 ביוני 2019
• נגה ניר נאמן, הקנס הגבוה בהיסטוריה של ישראל: 8 מיליון שקלים לעוקצת הקשישים, באתר חדשות 13, 28 בדצמבר 2020
• יעל אלנתן, ‏קנס של מעל ל-8 מיליון ש"ח לאשה שהונתה קשישים בעסקאות טלמרקטינג, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 29 בדצמבר 2020
• דפנה הראל כפיר, זו האישה שעומדת מאחורי עוקץ קשישים שיטתי ואכזרי וכך היא פעלה, אתר פואנטה, 29 בדצמבר 2020