בת רב חסדא

בת רב חסדא הייתה בתו של רב חסדא (אמורא מסוף הדור השני) ואשתו של האמורא רמי בר חמא, לאחר פטירתו נישאה לרבא (שניהם אמוראים מן הדור הרביעי). היא מוזכרת עשר פעמים בגמרא בכינוי "בת רב חסדא", ושמה הפרטי אינו ידוע.

ייחוסה

בת רב חסדא הייתה צאצאית של גדולי תורה. אביה היה רב חסדא, ואמה, אשת רב חסדא, הייתה בתו של רב חנן בר רבה (יש מקומות בגמרא שנקרא רב חנן בר אבא או רב חנן בר רבא), חתנו של רב, בתודעה הציבורית היא משויכת לאביה רב חסדא, ואף אחרי שהתחתנה עם רבא, המשיכה להיקרא "בת רב חסדא" ולא "אשת רבא", ואף רבא עצמו קרא לה "בת רב חסדא".

דמותה ופועלה

בגמרא מסופר כיצד חזתה בצעירותה את נישואיה לשני תלמידי אביה:

מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים ונתנה לתינוקות, כגן מה?, כגון מעשה שישבה בת רב חסדא בצד אביה וישבו לפניו שתי תלמידיו רבא ורמי בר חמא, אמר לה אביה, איזה מהם את רוצה? אמרה לו שניהם, אמר רבא ואני האחרון

— תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ב, עמוד ב'

"נבואת" בת רב חסדא התקיימה, ולאחר מות^{[דרוש מקור][מפני ש...]} רמי בר חמא נישאה לרבא, אם כי מאז שנתאלמנה ועד שנשאה רבא עברו כעשר שנים (באותן שנים היה נשוי לאחרת), אך היא העידה על עצמה שבשנים אלו היה בדעתה להינשא לרבא.

רב חסדא לימד את בנותיו חוכמה והנהגות ראויות. בגמרא מובא הנהגות שאמר לבנותיו כיצד לנהוג בחיי נישואין, וגם בת רב חסדא אמרה לרבא כמה ממנהגי אביה.

מסופר עליה בתלמוד שהייתה לה בקיאות מיוחדת בהלכות שחיטה וניקור (הסרת חלקים אסורים באכילה מן הבהמה). עוד סופר עליה שהיא הרחיקה מהעיר מחוזא "אישה קטלנית" כי שלא תינשא ותסכן אנשים. עוד מתואר בגמרא כיצד השתדלה להרחיק מרבא מזיקים.

בגמרא מתואר שרבא, מצדו, העריך את בת רב חסדא, ואף החזיק אותה לצדקנית ודוברת אמת, עד כדי שהייתה עדותה נאמנת בפניו יותר מעדותו של רב פפא.

לקריאה נוספת

ליאת סובולב־מנדלבאום, ייצוגה של בת רב חסדא כ'אישה האידיאלית' בתלמוד הבבלי, חמדעת, יא תשע"ט,