בשקירים (הגדוד העברי)
פעולות נוספות
ערך מחפש מקורות
| ||
| ערך מחפש מקורות | |
_1%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A8_2%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8_3%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%96%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94_(%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94)%D7%92_%D7%90_btm116.jpeg){kind=link}
ה"בשקירים" הייתה קבוצה של 12 חברים יוצאי הגדוד העברי שהתיישבו ב-1920 בג'יסר אל-מג'אמע ( בערבית: جسر المجامع), קיבוץ גשר היום, והחזיקו בנקודה כארבע שנים.
בשנת 1920 אדמת ג'סר אל-מג'אמע נחשבה ל"אדמת מריבה". הממשלה טענה שמדובר באדמת ג'יפטליק, ואילו פיק"א טענה שיש לה בעלות על הקרקע. קבוצת הבשקירים ניצלה את "מומנט הכיבוש והרצון לגאול קרקע"[1] והחלה לעבד את אדמת המקום, תוך כדי השתתפות בסלילת כביש טבריה-צמח. חלק ניכר מהציוד שעמד לרשות הקבוצה הגיע מקבוצת "אחווה" שהתפרקה בינתיים.
הקבוצה קיבלה את שמה "על שם השבט הקווקזי הנועז בשל המרץ הרב והתושיה הרבה שהייתה אצל אנשי הקבוצה וכן בשל העובדה שהמוצא של חלקם הוא רוסיה"[2].
בין חברי הקבוצה היו מאיר ברנר[3] (אחיו של יוסף חיים ברנר), יצחק וינר[4][5] (יוצא קבוצת "השומר" וממקימי מושב כפר ברוך), פרומה וינר (שהייתה ממייסדי קבוצת תל חי), מיכאל עדין[6], קלמן שץ ואחרים.
קבוצה זו שאפה להקים בגשר מושב עובדים אך פיק"א התנגדה לכך. עם הזמן גדלה הקבוצה ל-40 חברים. חלק ניכר מהחברים החדשים שאפו להקים קיבוץ. שתי מחלוקות אלה הביאו לכך שהגרעין המקורי של קבוצת הבשקירים עזב את המקום בשנת 1924. את מקומה של הקבוצה העוזבת תפסה קבוצת "אחדות", שבין היתר הקימה את שכונת בית הכרם בירושלים, ולימים הייתה הקבוצה המייסדת של קיבוץ אשדות יעקב.
הערות שוליים עריכה
- ^ קובץ הקבוץ המאוחד, הוצאת ספרים "חברה", תרצ"ב
- ^ נהריים בגשר
- ^ מאיר ברנר, באתר עיתונות יהודית היסטורית
- ^ אלבום יזרעאל | שמות ראשונים | וינר יצחק
- ^ קובץ:Ha-shomer.jpg
- ^ מיכאל עדין, באתר מצבות מדברות
