ברטה פנטה
פעולות נוספות
ברטה פנטה (בצ'כית: Berta Fantová; 19 במאי 1865 – 18 בדצמבר 1918) הייתה אינטלקטואלית צ'כית אשר עמדה במרכז "סלון תרבותי", אותו ניהלה בביתה שבפראג.
ראשית חייה עריכה
פנטה נולדה בשנת 1865 למשפחת זור (Sohr), משפחה יהודית אמידה בעיירה הקטנה ליבוכוביצה לא רחוק מפראג באימפריה האוסטרית.[1] היא חיה את רוב חייה בפראג, שם בעלה היה רוקח ידוע.[2][3]
הסלון התרבותי עריכה
הסלון בפראג אותו ניהלה נקרא "קפה הלובר", שם נערך לראשונה, בהמשך עבר לסלון בית משפחת פנטה אך שמר על שמו.[1][2] בשני העשורים שלפני מלחמת העולם הראשונה השתתפו אישים בולטים רבים בסלון של פנטה, ביניהם הפיזיקאי התאורטי אלברט איינשטיין, הפילוסוף כריסטיאן פון ארנפלס, הסופרים פרנץ קפקא ומקס ברוד, האנתרופוסוף רודולף שטיינר והפילוסוף הוגו ברגמן שהתחתן עם אלזה, בתה. הנושאים השונים שנדונו במפגשים כללו פילוסופיה, מדע, ספרות ואסלאם. המפגשים לא הוגבלו רק לעיסוקים אינטלקטואליים או רוחניים. חלק מהערבים החברתיים התבססו על אמנות ומוזיקה. היו גם נשפי מסכות נושאיים ובוצעו פרודיות על יצירות ספרותיות. אלברט איינשטיין היה מנגן בכינורו בדואטים עם הפסנתרנית אוטיליה נגל.[4]
ההתכנסויות פסקו בסביבות תחילת מלחמת העולם הראשונה, כאשר חתנה של פנטה, הוגו ברגמן, גויס לצבא. בשנת 1920 ברגמן ואשתו, עלו לארץ ישראל, שם היה המנהל הראשון של הספרייה הלאומית.
פנטה הרצתה על נושאים ספרותיים כמו יוהאן וולפגנג פון גתה, והלכה להרצאות וקונצרטים באוניברסיטה באופן קבוע יחד עם אחותה, אידה פרוינד. היא הייתה מעריצה גדולה של התרבות הגרמנית, במיוחד העריצה את המוזיקה של ריכרד וגנר ואת כתביו של הפילוסוף פרידריך ניטשה. נאמר שפנטה העדיפה בהרבה את התרבות הגרמנית על פני התרבות הצ'כית, אף שהעריצה גם מוזיקה צ'כית, כולל של דבוז'אק.[1]
פנטה לא פרסמה את יצירותיה הספרותיות באופן שגרתי, אך מספר קטן משיריה ומיומנה פורסמו. היא חפצה להיות עם בתה והחליטה לעלות לארץ ישראל, אך נפטרה טרם הספיקה.[1]
חיים אישיים עריכה
הייתה נשואה למקס פנטה (1925-1858) שהיה רוקח מפורסם בפראג. בתה אלזה פנטה הייתה אשתו הראשונה של הוגו ברגמן ועלתה איתו לארץ ישראל ב־1920. בנה אוטו פנטה שימוש בתבנית צ'כ עבור "Otto Fanta" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צכ') היה גרפולוג ומורה. אשתו יוהאנה פנטובה היגרה לארצות הברית לאחר מותו והייתה בת זוגו האחרונה של אלברט איינשטיין.[5]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, encyclopedia.yivo.org
- ^ 1 2 Wilma Iggers, Women of Prague : ethnic diversity and social change from the eighteenth century to the present, Providence : Berghahn Books, 1995, ISBN 978-1-57181-009-0
- ^ ארכיון ברטה פנטה, בספרייה הלאומית
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Princeton - Weekly Bulletin 04/26/04 - Newly discovered diary chronicles Einstein's last years, www.ysfine.com