ברוניסלבה שימבורסקה
פעולות נוספות
| לידה | 10 ביוני 1889 |
|---|---|
| פטירה | 23 בספטמבר 1988 (בגיל 99) |
| מדינה | פולין |
| השקפה דתית | כנסייה קתולית |
| פרסים והוקרה | חסידת אומות העולם (25 בספטמבר 1986) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | ברוניסלבה שימבורסקה |
-he.svg){kind=link}
ברוניסלבנה (ברוניה) שימבורסקה (בפולנית: ,Szymborska Bronisława; 10 ביוני 1889 -23 בספטמבר 1988) הייתה תופרת פולניה, חסידת אומות העולם, שהצילה יהודים במלחמת העולם השנייה ממוות על ידי הנאצים.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים עריכה
ברוניסלבה התייתמה מאמה בגיל צעיר וגדלה אצל דודתה. עם סיום לימודיה היסודיים למדה תפירה. ב-1914 עברה לוורשה והתפרנסה כתופרת. היא נישאה ונולדה לה בת. ב-1929 התאלמנה.[1][2]
בזמן מלחמת העולם השנייה ברוניה נשארה לגור בורשה ביחד עם בתה. לאורך הכיבוש בורשה ברוניה עזרה להרבה יהודים ונתנה להם ומסתור, כאשר היא ניסתה לעזור לכמה שיותר מהם וסיפקה להם חלק ממה שהיו צריכים. רובם לא שהו אצלה תקופה ארוכה.
בשנת 1943 פנה לברוניה קסיל זונברג, שהיה לפני המלחמה איש עסקים יהודי מצליח. זונברג ביקש את עזרת ברוניה.[3]
ברוניה החליטה להציל את זונברג ומשפחתו למרות הסיכון הרב ומאפריל 1943 עד אוגוסט 1944 קסיל זונברג ואשתו שנמלטו מגטו לובלין לוורשה גרו אצלה בבית. במשך מספר חודשים התגורר אצלה גם אשר זונברג, בנם של קסיל ואשתו. לאחר כמה חודשים קסיל הצליח להשיג זהות פולנית עבור בנו, שעבר לגור בכפר קטן סמוך.
לאורך
שהותם בביתה, ברוניה ניסתה לעזור להם לשמר על אורח החיים היהודי ככל שהיה ניתן. היא שמרה על מטבח כשר, נתנה להם להתפלל ובסביבות חג הפסח אפילו אפשרה להם להכין מצות ולהימנע מאכילת חמץ. בעקבות מרד ורשה הפולני באוגוסט 1944 ,ברוניסלבה גורשה ביחד עם בתה למחנה עבודה על יד וורוצלב.[3]
לאחר המלחמה עריכה
לקראת סוף המלחמה בפברואר 1945 ברוניסלבה ובתה שוחררו מהמחנה ועברו ללודז'.ברוניסלבה המשיכה לעבוד כתופרת במפעל תעשייתי ובתה התחילה ללמוד משפטים.[3][4]
משפחת זונברג עברה לעיר לודז' ולאחר כמה שנים עברו לפריז. הבן אשר זונברג, עלה לישראל וגר בתל אביב. בשנת 1949 התחתנה בתה של ברוניסלבה עם היהודי חיים דוד בז'סקי. בשנת 1969 החליטו לעלות לישראל ואיתם עלתה גם ברוניסלבה. הם התגוררו יחד בראש העין.
בשנת 1977 נפטרה אניאלה, בתה של ברוניה, והיא נשארה לגור עם חתנה.
בשנת 1980 ברוניה עברה לדיור מוגן בנהריה המיועד לאנשים שפעלו בגבורה בזמן השואה, לפי בקשת המחלקה לשירותים סוציאלים של עיריית בת ים.
היא נפטרה ב-23 בספטמבר 1988 בגיל 99 והובאה למנוחות בבית העלמין הלטיני ביפו.[1][3]
הכרה והנצחה עריכה
כאשר הגיעה לגיל 97 מנהלת הדיור המוגן, אלישבע המקר, הגישה בקשה להכיר בה כחסידת אומות העולם.
במכתב ליד ושם ציינה ברוניה שהיא עדיין בקשר עם משפחת זונברג.[4]
ב 25 בספטמבר 1986 הוועדה לציון חסידי אומות עולם הכריזה כי ברוניסלבה שימבורסקה היא חסידת אומות עולם. שמה נחקק על קיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם ביד ושם ירושלים.
מקום קבורתה של ברוניסלבה אותר במסגרת מיזם "חסד אחרון",(מיזם משותף ליד ושם ולשב"כ שהתקיים ב-2021, במסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב).[2][3][4] ואותר קברה בבית הקברות הלטיני ביפו.[5]
לקריאה נוספת עריכה
- תיק מספר M.31/3500 המחלקה לחסידי אומות העולם, ארכיון יד ושם.
- פינצ'בסקי גרשון, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, ירושלים: יד ושם, 2023, עמ' 139
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Szymborska Bronisława, @yadvashem (ב־English)
- ^ 1 2 גרשון פינצ'בסקי, חסד אחרון:סיפורם של חסידי אומות עולם בישראל, ישראל: יד ושם, 2023, עמ' 139
- ^ 1 2 3 4 5 בּרוניסלבָה שימבּוֹרסקָה | Bronislawa Szymborska, באתר www.yadvashem.org
- ^ 1 2 3 תיק חסידי אומות העולם מספר M.31/3500, ארכיון יד ושם
- ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר חדשות 13, 7 באפריל 2021
