בראונאו אם אין (בגרמנית: Braunau am Inn; "בראונאו על האין") היא עיר במחוז בשם זה שבצפון-מערב אוסטריה עילית. העיר נמצאת על גבול גרמניה, במרחק של כ-90 ק"מ ממערב ללינץ וכ-60 ק"מ מצפון לזלצבורג. אוכלוסיית העיר מונה פחות מ-20,000 תושבים, והיא ידועה בעיקר כמקום הולדתו של אדולף היטלר.
בראונאו אם אין נחשבת לאחת הערים העתיקות באוסטריה. היא מוזכרת לראשונה בסביבות שנת 810 לספירה ואת מעמדה כעיר קיבלה בשנת 1260. בראונאו אם אין התפתחה כעיר מבצר בעלת חשיבות מסחרית רבה וזאת עקב מיקומה האסטרטגי על צומת הנהר אין אשר שימש כעורק תחבורה חשוב לשינוע המלח מן המכרות שבאזור זלצבורג.
במהלך השנים עברה השליטה בעיר בין אוסטריה וגרמניה מספר פעמים.
בתחילת המאה ה-18 שימשה בראונאו אם אין כמקום משכנו של הפרלמנט הבווארי, במהלך ההתקוממות נגד הכיבוש האוסטרי של בוואריה וכחלק ממלחמת הירושה הספרדית.
במשך השנים הבאות הייתה בראונאו חלק מנסיכות בוואריה הגרמנית, והיא עברה שוב לשליטת אוסטריה בשנת 1779 כחלק מהסכם טשן בין אוסטריה ופרוסיה, אשר שם קץ למלחמת הירושה הבווארית.
בשנת 1809 שוב עברה בראונאו אם אין לשליטת בוואריה כחלק מחוזה פרסבורג אשר נחתם בעקבות תבוסת אוסטריה לכוחות הצרפתיים.
בשנת 1816 חזרה בראונאו אם אין לשליטה אוסטרית והפעם באופן סופי בעקבות הסדרת הגבולות הכללית באירופה לאחר המלחמות הנפוליוניות.
בית הולדתו של היטלר נמצא ברחוב זלצבורגר פורשטט מס' 15 בעיר. בית המשפחה שימש גם כבית הארחה שהופעל בידי הוריו של היטלר, עבור אורחים שהכיר אביו בתפקידו כעובד מכס בגבול בין אוסטריה וגרמניה. המשפחה התגוררה בבית עד שנת 1892 שבה הועבר אביו לתפקיד בעיר פסאו, והעתיק איתו את משפחתו.
לאחר מלחמת העולם השנייה הושכר הבית לממשלת אוסטריה ושימש כספרייה ציבורית וסניף של בנק. החל מאמצע שנות השבעים פועל בבניין סניף של ארגון צדקה המסייע ברכישת מקצוע ותעסוקה לבעלי מוגבלויות.
במשך השנים התנגדו בעלי הנכס, שאינם קשורים למשפחת היטלר, להצבת לוח זיכרון לקורבנות הנאציזם על הבניין, לטענתם עקב פגיעה לא מוצדקת ברכושם הפרטי ביחד עם חשש מהפיכת המקום למוקד עימות בין נאו-נאצים למתנגדיהם.
בשנת 1989 הוצבה ביוזמת ראש העיר מצבת זיכרון לקורבנות מלחמת העולם השנייה, על קרקע ציבורית, מול בית הולדתו של היטלר. מצבת הזיכרון עשויה מאבן שהובאה ממחנה הריכוזמאוטהאוזן ועליה חקוק (בתרגום חופשי מגרמנית):
"לכבוד השלום, החירות, והדמוקרטיה. מיליוני קורבנות מתריעים: לעולם לא עוד פשיזם".
בדצמבר 2016 החליטה ממשלת אוסטריה להפקיע את הנכס מידי בעליו, ולפתוח בו מרכז סיוע לבעלי מוגבלויות.[1] כמו כן מקדמים רעיון להקים במקום את בית האחריות. ועדת מומחים החליטה שלא להפוך אותו לאתר זיכרון, וכי המקום יהפוך לתחנת משטרה. על פי הודעת משרד הפנים של אוסטריה, החל מסוף הרבעון הראשון של 2026 תופעל באתר תחנת משטרה, במטרה למנוע עלייה לרגל של תומכי הנאצים.[2]
