בעל פרצים
פעולות נוספות
בַּעַל פְּרָצִים היה אתר מקראי בקרבת עמק רפאים וירושלים, שבו הכה דוד את הפלשתים. תיאור המאורע מופיע בספר שמואל (ספר שמואל ב', פרק ה', פסוק כ'), ובשינויים קלים גם בספר דברי הימים:
וַיַּעֲלוּ בְּבַעַל פְּרָצִים וַיַּכֵּם שָׁם דָּוִיד וַיֹּאמֶר דָּוִיד פָּרַץ הָאֱלֹהִים אֶת אוֹיְבַי בְּיָדִי כְּפֶרֶץ מָיִם עַל כֵּן קָרְאוּ שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בַּעַל פְּרָצִים.
על פי התיאור המקראי, נראה שמדובר במקום גבוה ששימש כנראה לפולחן, וזאת לאור שמו הכולל את המרכיב התאופורי "בעל". ייתכן כי האזכור של "הַר פְּרָצִים" בספר ישעיהו רומז לאותו מקום ולמלחמה זו:
כִּי כְהַר פְּרָצִים יָקוּם יְהוָה כְּעֵמֶק בְּגִבְעוֹן יִרְגָּז לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂהוּ זָר מַעֲשֵׂהוּ וְלַעֲבֹד עֲבֹדָתוֹ נָכְרִיָּה עֲבֹדָתוֹ.
זיהוי האתר עריכה
מבחינה טופוגרפית, מקובל לחפש את מיקומו של בעל פרצים בגבעה מעל עמק רפאים (אזור בקעת רפאים), בסמוך למיקומה של ירושלים בימי דוד. מבין ההצעות שהועלו במחקר, בולטת הצעתו של קלאי לזהות את המקום באזור דיר אבו תור[1], רכס מעל עמק רפאים הצופה אל עיר דוד. משיקולים דומים, ייתכן זיהוי של האתר בגבעת הכנסייה הסקוטית, הנמצאת בסמוך לאותו רכס (אם כי ללא תצפית ישירה לעיר דוד). הצעות נוספות שהועלו במחקר כוללות את רכס שרפאת[2] ואת רכס מר אליאס[3].
מכלל הכתובים במקרא לא עולה בהכרח כי מדובר במקום יישוב. עם זאת, הארכאולוג עמיחי מזר הציע לזהות את בעל פרצים באתר שאותו חפר בשכונת גילה[4], בסמוך לאיתור ברכס שרפאת שהציעו אלט וכוכבי[5].
האתר בגילה עריכה
באתר החפירות בשכונת גילה נחשפו שרידי יישוב ומבנה דמוי מגדל מתקופת הברזל I, וכן מגדל שמירה מתקופת הברזל II[5]. מבנה האתר, מיקומו ומבנה האבן שהתקיים בו בתקופת הברזל I מעלים מספר תמיהות בקרב החוקרים. קיימת השערה שלמיקום האתר ולמבנהו היה גם היבט פולחני.
האתר מתאים לשיקוליו הטופוגרפיים של אלט[2], ואולי אף להיבט הפולחני הנרמז בשם "בעל פרצים". עם זאת, כפי שצוין, חוקרים אחרים, כדוגמת קלאי[1], סבורים כי יש להעדיף מיקום קרוב יותר לעיר דוד ולעמק רפאים. משום כך יש המטילים ספק בזיהוי בעל פרצים עם האתר בגילה.
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אנציקלופדיה מקראית, כרך ב', עמ' 291-290.
- ^ 1 2 Alt, A. 1927. "Das Institut im Jahre 1926". PJb 23: 5-51. ובעקבותיו: משה כוכבי (עורך), יהודה, שומרון וגולן: סקר ארכאולוגי בשנת תשכ"ח, תשל"ב, עמ' 28, אתר מס' 1.
- ^ פרוקש 1909: 70.
- ^ אתר סקר ישראל מס' 1/76/105 {16-12}.
- ^ 1 2 Mazar, A. 1981. "Giloh: An Early Israelite Settlement Site Near Jerusalem". IEJ 31: 1-36; וכן: Mazar, A. 1990. "Iron Age I and II Towers at Giloh and the Israelite Settlement". IEJ 40: 77-101.