Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

בעלי התוספות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בעלי תוספות)
קובץ:First page of the first tractate of the Talmud (Daf Beis of Maseches Brachos).jpg
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות.

בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד. הם יצרו ופעלו במשך כמאתיים שנה, במאות השתים עשרה והשלוש עשרה. מרביתם מחוג תלמידי רש"י באשכנז ובצרפת ומיעוטם באנגליה ובאיטליה. ראשונים היו תלמידי רש"י, שכתבו הערות וחידושים לפירושו. במשך הזמן התרחבו וגדלו תוספות אלה, עד שהיו לתוספות לתלמוד.

יצירתם וכתיבתם עריכה

בבתי המדרש ישבו התלמידים וחכמי הישיבות יחד עם מוריהם ורבניהם, התווכחו והתפלפלו על פירוש התלמוד, ומפרשיו שקדמו להם (כגון רבנו חננאל ורש"י). דרך לימודם דמתה לזו של האמוראים בישיבות בבבל.

התלמידים היו רושמים לעצמם רשימות על המשא ומתן ההלכתי על התלמוד, ועל השקלא והטריא המפולפל שהתנהל בישיבה. הם עברו מישיבה לישיבה, ולכל מקום אליו הגיעו הביאו איתם את חידושי בתי המדרש שבהם היו לפנים. חידושים אלו צוינו כתוספות של בית מדרש פלוני. כך הופיעו קובצי תוספות רבים, כאשר כל אחד נושא עליו את שם בית המדרש ממנו שוכתב תוכנו.

התוכן שעמד לנגד עיניהם של בעלי התוספות היה רב: נוסף לתלמוד, הם עסקו בכל פירוש וחיבור שנתחברו אחרי חתימת התלמוד, ולכן לימודם היה מקיף ורב ממדים. הם השוו סוגיות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, השוו ברייתות, תוספתאות ומדרשי הלכה. כמו כן, בעלי התוספות בדקו את הנוסחאות וקבעו את הנוסחא הנכונה.

המהרש"ל הגדיר את פעולת בעלי התוספות:

חכמי הצרפתים בעלי התוספות שעשאוהו אותו [את התלמוד] ככדור אחד, ועליהם נאמר "דברי חכמים כדרבונות", הפכוהו וגלגלוהו ממקום למקום, עד שנראה לנו כאחת, מבלי סותר ומבלי עוקר, לא סוגיא זו אומרת ככה וסוגיא זו אומרת ככה ולא קרב זה אל זה, ונמצא מיושר התלמוד ומקושר.

הקדמת המהרש"ל ל"ים של שלמה" על מסכת בבא קמא[1]

כלומר, מפעל פרשני הרמוניסטי מקיף המבוסס על ההשקפה שהתלמוד נעדר סתירות.

פירושם על התורה עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תוספות על התורה

נוסף על פירושם לתלמוד, כתבו בעלי התוספות פירושים רבים על התורה ועל פירוש רש"י עליה. כמה מקבצים אלה יצאו לאור, ביניהם: "דעת זקנים" (נדפס בחלק ממהדורות המקראות גדולות), "הדר זקנים", "מושב זקנים"[2], פירוש המיוחס לרא"ש, פענח רזא, חצי מנשה, מנחת יהודה, ועוד. קבצים רבים של תוספות על התורה נותרו בכתב יד, וליקוט נרחב מהפירושים שנותרו בכתבי יד נדפס בלקט "תוספות השלם" על התורה והמגילות על ידי יעקב גליס.

שו"ת בעלי התוספות עריכה

חיבור נוסף יצא מבית מדרשם של בעלי התוספות: שו"ת בעלי התוספות (או תשובות בעלי התוספות). חיבור זה כולל 135 תשובות של 39 מבעלי התוספות שבאשכנז וצרפת.

עלייתם לארץ ישראל עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – עליית בעלי התוספות

מבתי המדרש של בעלי התוספות יצאה תנועת העלייה לארץ ישראל הידועה גם בשם "עליית הרבנים מצרפת ומאנגליה". העלייה הייתה תגובה כנגד מאמצי מסעות הצלב לגייס כוחות באירופה לשחרור ארץ הקודש. אלו עוררו גלי עלייה של יהודי צרפת ואנגליה. העולים היהודים זכו לכתב חתום ממלך ירושלים ז'אן דה בריין, חמיו של פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

בגל הראשון שלה, בין השנים 12091211, עלו לארץ ישראל כשלוש מאות תלמידי חכמים, בהם כמה ממנהיגיו הרוחניים של הדור ובראשם רבי שמשון משאנץ ורבי יהונתן מלוניל, הוא "הכהן הגדול, רבינו יונתן הכהן". הם התיישבו בעכו, מרכז המדינה הצלבנית, ויסדו בה בית מדרש ברוח בעלי התוספות.

בעקבות עלייה זו הגיעו עליות נוספות מאירופה לארץ ישראל, שחלקן התיישבו בירושלים; ברם, היישוב היהודי בירושלים לא החזיק מעמד, מסיבות כלכליות ואולי אף בגלל הריסת ביצורי העיר, אשר תרמה להחלשת הרגשת הביטחון בעיר. בשנת 1244 נכבשה ירושלים על ידי הממלוכים ממצרים, אשר גירשו ממנה את הנוצרים ואת היהודים, אשר ברחו לשכם.

בעלי תוספות מפורסמים עריכה

בעלי התוספות הראשונים בצרפת עריכה

רבנו תם ותלמידיו עריכה

ר"י הזקן ותלמידיו עריכה

חכמי איברא עריכה

  • רבי משה בן שניאור מאיברא, תלמיד הר"ש משאנץ, רבו של רבינו יונה גירונדי, מחבר תוספות איברא.
  • רבי שמואל בן שניאור מאיברא, אחיו של רבי משה.
  • רבי יצחק בן שניאור מאיברא - הר"י מאיברא, אחיו של רבי משה.

בעלי התוספות באשכנז עריכה

בעלי תוספות במקומות אחרים עריכה

עורכי התוספות עריכה

<timeline> ImageSize = width:590 height:120 PlotArea = width:570 height:25 left:5 bottom:60 TimeAxis = orientation:horizontal DateFormat = yyyy Period = from:-250 till:2000 AlignBars = early ScaleMajor = unit:year increment:200 start:-200 ScaleMinor = unit:year increment:50 start:-200

Colors =

id:turkiz value:rgb(0,0.76,0.76)
id:treaty value:rgb(0.6,0.8,0.6)
id:lightgrey value:rgb(0.6,0.8,0.4)
id:darkgrey value:rgb(0.6,0.8,0)
id:Celadon value:rgb(0.67,1,0.68)
id:TeaGreen value:rgb(0.81,0.94,0.75)

Define $hx = 15 # shift text to right side of bar

PlotData =

bar:Leaders color:blue width:20 align:left fontsize:s 
from:-250 till:0 color:treaty shift:(-10,$hx) text:תוגוז
from:0 till:220 color:turkiz shift:(-15,$hx) text:םיאנת
from:220 till:500 color:TeaGreen shift:(-20,$hx) text:םיארומא
from:500 till:625 color:darkgrey shift:(-20,$hx) text:םיארובס
from:625 till:1050 color:turkiz shift:(-15,$hx) text:םינואג
from:1050 till:1500 color:TeaGreen shift:(-20,$hx) text:םינושאר
from:1500 till:2000 color:treaty shift:(-20,$hx) text:םינורחא

LineData =

layer:front # all lines in front of bars unless stated otherwise
from:1100 till:1300 atpos:65 color:red width:2 

Legend = columns:4 left:125 top:25 columnwidth:150

Colors =

id:aaa value:red legend:תופסותה_ילעב

</timeline>

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הקדמת המהרש"ל ל"ים של שלמה" על מסכת בבא קמא, באתר היברובוקס
  2. ^ יש מפקפקים בזיהוי הקובץ כחיבור של בעלי התוספות, ראה כאן.
  3. ^ לדעת הברמן, במהדורתו לספר זכירה, עמ' 25
  4. ^ אורבך, בעלי התוספות עמ' 223
  5. ^ י"נ אפשטיין, פירושי הריב"ן ופירושי וורמייזא, תרביץ, ד, תרצג, עמ' 12 הערה 8.
  6. ^ א.א. אורבך, בעלי התוספות, א, מוסד ביאליק, תשי"ד, עמ' 120.
  7. ^ תוספות עבודה זרה ז' עמוד ב'.
  8. ^ תוספות יבמות כ"ד.