בעיית הרוע
פעולות נוספות
בעיית הרוע או בעיית הרע היא סוגיה תיאלוגית-פילוסופית, העוסקת בשאלה העקרונית, כיצד קיימים רוע וסבל בעולם, בהתחשב בהנחה המקובלת בדתות רבות (ובכללן היהדות) שאלוהים קיים, הוא כל יכול, כל יודע, טוב ורוצה להיטיב. לסוגיה השלכות לא רק בדיון הפנים דתי, אלא גם בהקשרים רחבים יותר כגון הוכחה מהיות הרוע לנכונות האתאיזם (שלילת האל) ועוד.
בספרו "דיאלוגים על הדת הטבעית", מצטט הפילוסוף דייוויד יום את הטיעון כסדרה של שאלות, המיוחסות במקור לפילוסוף היווני אפיקורוס[1]:
האם אלוהים מוכן למנוע רוע אך לא מסוגל? אז הוא לא כל יכול, האם הוא יכול אבל לא מוכן? אז הוא רע, האם הוא לא יכול וגם לא מוכן? אז הוא לא אלוהים, האם הוא כן יכול וכן מוכן? לא ייתכן, כי יש רוע בעולם.
בעיית הרוע נוגעת גם בסוגיות הצדק. הדיון על בעיית הרוע הורחב גם מעבר לסבל האנושי, אל הסבל של חיות הבר בטבע.[2]
פתרונות אפשריים עריכה
במהלך הזמן ובאסכולות חשיבה שונות, הוצעו פתרונות שונים לבעיה ובהם:
- הגישה הדואליסטית - גישה זו דוגלת בהיות שני כוחות בסיסיים בבריאה, המהווים שני קטבים - טוב ורע. אלוהים נמצא בצד הטוב והוא אכן מיטיב בלבד, אך קיימים גם כוחות רעים והם הגורם לסבל ולרוע הנפוצים בעולם. דוגמה לכך היא הדת הזורואסטריות שמאמינה באל "אהורא מזדא", שמייצג את האור והטוב, שנמצא במאבק נצחי נגד ״אנגרא מייניו״ שמייצג את החושך והרע. גישה זו סותרת את התשתית הרעיונית של הדתות המונותואיסטיות של קיום אל יחיד, וכן היא סותרת הרעיון המונותאיסטי לפיו האל הוא כל יכול - שכן אל כל יכול יכול להשמיד מיד את כוחות הרוע.
- הגישה המונותואיסטית - גישה זו שוללת קיומו של יותר מאל אחד, ומייחסת הן את הטוב והן את הרע לאלוהים. גישה זו מתפצתלת למספר גישות - לדוגמה גישה אחת היא שאת הרע מייצר האדם בעקבות חטאיו. תפיסה זו "מנקה" את האל ממעמדו כרע, ותולה אותו באדם.
- גישת הטוב הכללי - על פי גישה זו, האל הוא מקור הטוב היחיד והמוחלט (ראו גם תיאודיציה), ומקרי הרוע בהם האדם נתקל נובעים מהקושי שלו לראות את התמונה כולה, וכן מקושי להבין באמת מהו טוב ומהו רע. לעיתים גישה זו מדגישה כי בעתיד יידע האדם להבחין ולדעת מהו טוב ורע, ואף יבין למפרע מדוע מה שהיה נראה לו רע במהותו הוא טוב.
ביהדות עריכה
בעיית הרוע ביהדות מוכרת בניסוח השאלה "מדוע צדיק ורע לו, רשע וטוב לו", ומהווה נקודת דיון יסודית בתורת הגמול. שאלה זו מנוסחת בגמרא במסכת ברכות, בה מסופר כי משה שאל את אלוהים: "מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו?". המקרא עצמו עוסק גם הוא בבעיית הרוע באריכות בספר איוב, ובהמשך עסקו בה חז"ל והוגים יהודים רבים.
השואה חידדה לרבים את בעיית הרוע, היות שהתרחשותה גרמה לרבים משבר אמוני, סביב השאלה כיצד אלוהים טוב, איפשר לדברים איומים כאלו להתרחש.[3][4]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- בעיית הרוע, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הרב יאיר גזבר, מציאות הרע בעולם, מתוך ניצני ארץ טו, באתר ספריית אסיף
- הרב נתן קוטלר, חידושו של הרב יונתן זקס זצ"ל בשאלת הרוע בעולם, המעין, תמוז תשפא.
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Peter van Inwagen, The Problem of Evil, OUP Oxford, 2008-04-17, ISBN 978-0-19-954397-7. (בEnglish)
- ^ דודו כהן, איפה אלוהים היה בשואה?, באתר מאקו, 7 באפריל 2010
- ^ אליעזר ברקוביץ, אמונה לאחר השואה, ירושלים: הוצאת יד ושם, 2006
