בני חפץ
פעולות נוספות
| קובץ:Benny Chefetz.jpg | |
| לידה | ראשון לציון, ישראל ישראל |
|---|---|
| מנחה לדוקטורט | יונה חן, יצחק הדר |
| עיסוק | כימאי של הקרקע והסביבה |
| מעסיק | |
| פרסים והוקרה | פרס קרן סטרייג' ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב על הצטיינות במדעי הסביבה (2020) |
| תרומות עיקריות | |
| חקר השימוש החוזר במים לחקלאות, בדגש על הסיכונים הנגרמים ממזהמים חקלאיים ומי קולחין מושבים | |
בני חפץ (נולד ב-28 באוקטובר 1965) הוא כימאי של הקרקע והסביבה המכהן כפרופסור מן המניין בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית' באוניברסיטה העברית בירושלים וכראש מינהל המחקר החקלאי - מכון וולקני, בעבר כיהן כדיקן הפקולטה לחקלאות. מומחה עולמי בתחום שימוש חוזר במים לחקלאות.
ביוגרפיה עריכה
בני חפץ נולד וגדל בראשון לציון,[1] בנם של פועה (לבית מלבסקי) ואליעזר חפץ.[2] שירת בחיל התותחנים כמפקד סוללה בגדוד 411, ובמילואים שירת כמג"ד 8140 וכסגן מפקד עוצבת כידון.
את כל תאריו עשה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1992 השלים בהצטיינות את התואר הראשון בלימודי מדעי הקרקע והמים, ומיד לאחריהם החל בלימודי תואר שלישי (במסלול ישיר) בכימיה של הסביבה, אותם השלים ב-1998. עבודת הדוקטורט שלו, שבוצעה בהנחיית פרופ' יונה חן ופרופ' יצחק הדר, נשאה את הכותרת "טרנספורמציה של חומר אורגני במהלך קומפוסטציה של פסולת עירונית מוצקה".[3]
בשנים 1998–2000 שהה כעמית בתר-דוקטורט בהנחיית ד"ר פט האצ'ר, במחלקה לכימיה באוניברסיטת המדינה של אוהיו. עם שובו לישראל ב-2001 מונה למרצה לכימיה סביבתית בפקולטה לחקלאות. ב-2005 קודם לדרגת מרצה בכיר, ב-2009 לפרופסור חבר וב-2014 לפרופסור מן המניין.
בשנים 2008–2013 כיהן כמנהל המחלקה לקרקע ומים בפקולטה ולאחר מכן כיהן כסגן דיקן הפקולטה עד 2017, אז נכנס לתפקידו כדיקן. הוא כיהן בתפקיד זה עד 2022, ובסיום תפקידו מונה למנהל המייסד של המרכז למערכות מזון באוניברסיטה העברית (FOOJI).[4] במאי 2024 החל את תפקידו כראש מכון וולקני.[1][5]
מילא תפקידים בוועדות שונות באוניברסיטה העברית וכיהן כפרופסור אורח באוניברסיטת וינה.
מחקר עריכה
חפץ הנחה יותר מ-50 תלמידי מחקר ופרסם למעלה מ-130 מאמרים בכתבי עת שפיטים. הוא היה, או עודנו, חבר במספר ועדות עריכה של כתבי עת בתחומי מחקרו, בראשם כתב העת Soil & Environmental Health שהוא נמנה עם הצוות המייסד שלו.
קבוצתו עוסקת בחקר הגורל והתהליכים של מזהמים אורגניים בסביבה. מטרת מחקרו היא להבין תהליכים ומנגנונים פיזיקליים, כימיים וביולוגיים המשפיעים על התנהגות מזהמים אורגניים בסביבה, בדגש מיוחד על הסביבה החקלאית. הייחודיות של המחקר מתמקדת בתרופות הומניות המגיעות לשדה החקלאי עקב השקיה בקולחים. קבוצת המחקר חוקרת את התהליכים אותם עוברות תרופות אלו ברצף מים, קרקע, צמח, אדם.
מחקרו של חפץ מנצל את העובדה שמדינת ישראל מובילה עולמית בשימוש חוזר במים (למעלה מ-90%), ומשלב ניסויים במעבדה ובשדה וכן ניסויים קליניים בבני אדם כדי להעריך את ההשפעות קצרות הטווח וארוכות הטווח של השקיה אינטנסיבית בקולחין על בריאות הסביבה והאדם. שימוש בתנאים מקומיים כ"מעבדה חיה" הוא כלי מחקר רב עוצמה להערכת החשיפה של בני אדם ברמה הלאומית, כאשר המטרה היא לספק למקבלי ההחלטות נתונים מבוססים להערכת הסיכונים הקשורים לשימוש חוזר במים.
תחומי עניין נוספים של מחקרו הם: מנגנוני ספיחה-שחרור של מזהמים אורגניים בקרקעות ובסדימנטים; הגורל והתהליכים של חלקיקים וננו-חלקיקים בסביבה החקלאית; התנהגותם של חומרים אורגניים מומסים בקרקעות; וזיהום חקלאי ועירוני בנחלים ובשפכי חופים.[6]
פרסים והוקרה עריכה
- מצטיין דיקן הפקולטה לחקלאות (1989, 1990, 1991)
- מצטיין רקטור האוניברסיטה העברית (1992)
- פרס וולף לתלמיד דוקטורט (1997)
- מלגת BARD הדו-שנתית למשתלמי בתר-דוקטורט (1998)
- פרס קרן סטרייג' ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב על הצטיינות במדעי הסביבה (2020)
חיים אישיים עריכה
מאמרים נבחרים עריכה
- Chefetz, B., Hatcher, P.G., Hadar, Y., & Chen, Y. (1996). Chemical and biological characterization of organic matter during composting of municipal solid waste. Journal of Environmental Quality, 25(4), 776-785.
- Malchi, T., Maor, Y., Tadmor, G., Shenker, M., & Chefetz, B. (2014). Irrigation of root vegetables with treated wastewater: evaluating uptake of pharmaceuticals and the associated human health risks. Environmental Science & Technology, 48(16), 9325-9333.
- Chefetz, B., Deshmukh, A.P., Hatcher, P.G., & Guthrie, E.A. (2000). Pyrene sorption by natural organic matter. *Environmental Science & Technology*, 34(14), 2925-2930.
- Chefetz, B., Mualem, T., & Ben-Ari, J. (2008). Sorption and mobility of pharmaceutical compounds in soil irrigated with reclaimed wastewater. Chemosphere, 73(8), 1335-1343.
- Chefetz, B., Chen, Y., & Hadar, Y. (1998). Purification and characterization of laccase from Chaetomium thermophilium and its role in humification. Applied and Environmental Microbiology, 64(9), 3175-3179.
- Salloum, M.J., Chefetz, B., & Hatcher, P.G. (2002). Phenanthrene sorption by aliphatic-rich natural organic matter. Environmental Science & Technology* 36(9), 1953-1958.
- Goldstein, M., Shenker, M., & Chefetz, B. (2014). Insights into the uptake processes of wastewater-borne pharmaceuticals by vegetables. Environmental Science & Technology, 48(10), 5593-5600.
- Shenker, M., Harush, D., Ben-Ari, J., & Chefetz, B. (2011). Uptake of carbamazepine by cucumber plants–a case study related to irrigation with reclaimed wastewater. Chemosphere, 82(6), 905-910.
- Chen, B., Johnson, E.J., Chefetz, B., Zhu, L., & Xing, B. (2005). Sorption of polar and nonpolar aromatic organic contaminants by plant cuticular materials: role of polarity and accessibility. Environmental Science & Technology, 39(16), 6138-6146.
- Chefetz, B., & Xing, B. (2009). Relative role of aliphatic and aromatic moieties as sorption domains for organic compounds: a review. Environmental Science & Technology, 43(6), 1680-1688.
- Ben Mordechay, E., T. Sinai, T. Berman, R. Dichtiar, L. Keinan-Boker, J. Tarchitzky, Y. Maor, V. Mordehay, O. Manor, & B. Chefetz. (2022). Wastewater-derived organic contaminants in fresh produce: Dietary exposure and human health concerns. Water Res. 118986.
- Madmon, M., Y. Zvuluni, V. Mordehay, A. Hindi, T. Malchi, E. Drug, M. Shenker, A. Weissberg, & B. Chefetz. (2023). Pharmacokinetics of the recalcitrant drug lamotrigine: Identification and distribution of metabolites in cucumber plants. Environ. Sci. Technol. 57:20228-20237.
- Topaz T., N. Gridish, T. Sade, H. Zedaka, Y. Suari, A. Konomi, G. Gkotsis, E. Aleiferi, M.C. Nika, N.S. Thomaidis, & B. Chefetz. (2024). Exploring PFAS in micro-estuaries: Occurrence, distribution and risks. Environ. Sci. Technol. Lett. 11:466-471.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg בני חפץ, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg בני חפץ, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg בני חפץ, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg בני חפץ, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png בני חפץ, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg בני חפץ, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg בני חפץ, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg בני חפץ, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg בני חפץ, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg בני חפץ, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg בני חפץ, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D בני חפץ], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg בני חפץ, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg בני חפץ, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg בני חפץ, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png בני חפץ, באתר פינטרסט
- בני חפץ, באתר פרס נובל (באנגלית)
- בני חפץ, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- בני חפץ, באתר MacTutor (באנגלית)
- בני חפץ, באתר נאס"א (באנגלית)
- בני חפץ, באתר dblp
- בני חפץ, באתר ResearchGate
- בני חפץ, באתר ResearchGate
- בני חפץ, באתר גוגל סקולר
- בני חפץ, באתר Semantic Scholar
- [%7B%7B%23property%3AP5715%7D%7D בני חפץ], באתר Academia.edu
- בני חפץ, באתר IEEE
- בני חפץ, באתר SSRN
- בני חפץ, באתר Justia
- בני חפץ, דף אישי באתר האוניברסיטה העברית בירושלים
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 שמעון וילנאי, סוף סוף מנהל לוולקני – בלעדי!, באתר כנס מדיה, 21 במרץ 2024
- ^ בני חפץ, באתר אלבום המשפחות ראשון לציון
- ^ Benny Chefetz, Transformation of organic matter during composting of municipal solid waste, ספריות האוניברסיטה העברית, 1998
- ^ שני אשכנזי, פרופ' בני חפץ: "לא יודע באיזה טלפון נדבר ב־2050, אבל עדיין נאכל מלפפונים ותירס", באתר כלכליסט, 10 ביוני 2024
- ^ אחרי 3 שנים ללא ראש מינהל קבוע: פרופסור בני חפץ נכנס הבוקר לתפקיד ראש מינהל המחקר החקלאי - מכון וולקני, באתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 19 במאי 2024
- ^ Prof. Benny Chefetz, Soil and Water Sciences - The Robert H Smith Faculty of Agriculture, Food and Environment