בנות המהפכה
פעולות נוספות
| נתונים על היצירה | |
|---|---|
| מיקום | {{#property:P276}} |
בנות המהפכה (באנגלית: Daughters of Revolution) הוא ציור משנת 1932 מאת הצייר האמריקאי גרנט ווד. היצירה היא דיוקן קבוצתי של שלוש נשים והיא נוצרה בתקופה שבה האמן היה בראשית שנות הארבעים לחייו, זמן קצר לאחר שסיים את ציורו הידוע אמריקן גותיק. היצירה מציגה קומפוזיציה מרובת דמויות ומדגישה את היחסים בין הדמויות המופיעות בה, והיא נמנית עם יצירותיו הידועות של האמן.[1]
רקע עריכה
הרקע ליצירת הציור קשור לאירועים שהתרחשו בשנות ה-20 של המאה ה-20. בשנת 1927 קיבל גרנט ווד הזמנה מעיריית סידר רפידס לעצב חלון ויטראז'עבור בניין הזיכרון לווטרנים בעיר. הוא תכנן את החלון בסטודיו שלו, ואף יצר רישום עבודה בגודל מלא כדי לבחון את הקומפוזיציה. מכיוון שלא היה לו ניסיון בעבודה עם ויטראז', החליט לבצע את היצירה בעזרת בעלי מלאכה בגרמניה. לשם כך נסע למינכן בשנת 1928, שם עבד עם חברת Emil Frei והיה מעורב בתהליך יצירת החלון ולמד את המלאכה. החלון הושלם והותקן בבניין בשנת 1929, אך הקדשתו הרשמית לא נערכה באותה עת.[2]
היעדר טקס הקדשה לחלון עורר מחלוקת מקומית. הסניף המקומי של ארגון בנות המהפכה האמריקאית מחה על כך שהחלון יוצר בעזרת בעלי מלאכה גרמנים זמן קצר לאחר מלחמת העולם הראשונה. ההתנגדות לכך שחברה גרמנית ייצרה חלון זיכרון הקשור למלחמה הביאה לכך שהקדשת החלון נדחתה במשך שנים רבות, ולבסוף נערכה רק בשנת 1955. אירועים אלה היו הרקע ליצירת הציור כמה שנים לאחר מכן.[3]
תיאור היצירה עריכה
הקומפוזיציה של הציור מציגה שלוש נשים מבוגרות המתוארות מן החזה ומעלה. הדמויות ניצבות קרוב מאוד זו לזו בתוך מסגרת התמונה, כך שכמעט אין רווח ביניהן ובין שולי הקומפוזיציה. אחת מהנשים מחזיקה ספל פורצלן סמוך למרכז הציור. הצפיפות הקומפוזיציונית והקרבה בין הדמויות מדגישות את הקשר ביניהן ואת המיקוד בדמויות עצמן. לבושן ותכשיטיהן מתוארים בפרטים מדויקים, והאמן תיאר בגדים, תכשיטים ואביזרים בסגנון מסורתי.[1]
מאחורי שלוש הדמויות מופיע ציור נוסף התלוי על הקיר, שהוא העתק של היצירה וושינגטון חוצה את הדלאוור מאת עמנואל לויצה משנת 1851. הדמויות הנשיות ממלאות את קדמת הקומפוזיציה בעוד הסצנה ההיסטורית הדרמטית של וושינגטון וחייליו מופיעה ברקע. אחת הנשים אוחזת בספל תה מסוג Blue Willow, והדמויות מתוארות בלבוש מסורתי הכולל שמלות ותכשיטים.[3]
פרשנות וסמליות עריכה
הציור ברקע, וושינגטון חוצה את הדלאוור, נבחר בשל משמעותו הסמלית עבור ארגון בנות המהפכה האמריקאית. הציור מציג את ג'ורג' וושינגטון בסצנה הירואית מן המלחמה לעצמאות, והוא נחשב לדימוי פטריוטי מוכר מאז אמצע המאה התשע עשרה. שילובו בתוך הקומפוזיציה של היצירה מדגיש את הקשר בין שלוש הדמויות לבין הארגון ואת הזיקה בין הדימוי ההיסטורי לבין הדמויות המופיעות בחזית.[1]
בנוסף, קיים קשר אירוני בין הרקע לבין הסיפור ההיסטורי שמאחורי היצירה. עמנואל לויצה, שצייר את "וושינגטון חוצה את הדלאוור", היה יליד גרמניה וצייר את היצירה בדיסלדורף בשנת 1851. עובדה זו יוצרת הקשר נוסף בין הסיפור ההיסטורי של הציור ברקע לבין המחלוקת שהתעוררה סביב יצירת חלון הויטראז'.[3]
השוואות עריכה
בעת יצירת "בנות המהפכה" כבר היה גרנט ווד ידוע בעקבות ציורו אמריקן גותיק משנת 1930. יצירה זו זכתה לפרסום רב והייתה בין היצירות המזוהות ביותר עם האמן. הדמויות בציור "בנות המהפכה" מוצגות בגודל ובאופן המזכיר את האופן שבו מוצגות הדמויות ביצירות אחרות של ווד המתמקדות בדיוקנאות של אנשים מן החברה האמריקאית.
הציור נוצר בצבעי שמן על לוח מזוניט, חומר שבו נהג האמן להשתמש לעיתים קרובות כדי להשיג משטח חלק המתאים לפרטים מדויקים. ממדי היצירה רחבים יחסית לדיוקן, רוחבה עולה על מטר אחד וגובהה כ־50 סנטימטרים. מבנה זה נחשב חריג במידה מסוימת לדיוקן, שלרוב הוא גבוה יותר מרוחבו. היצירה מוצגת במוזיאון האמנות של סינסינטי שבמדינת אוהיו.[1]
ביקורת עריכה
מבקרים שונים התייחסו להצבה המשותפת של שלוש הנשים בציור לצד הדימוי המיתולוגי של ג'ורג' וושינגטון, כפי שהוא מופיע באחד ממעשיו המלחמתיים המפורסמים. בהתבסס על הביוגרפיה Grant Wood, A Life מאת טריפ אוונס (2010), מציין הנרי אדמס בביקורתו כי בציור בנות המהפכה מתוארות למעשה לא נשים אלא גברים: האבות המייסדים המופיעים כדמויות מחופשות לנשים, הניצבות לפני שחזור של הציור "וושינגטון חוצה את הדלאוור". אוונס דן בספרו גם בטענות בדבר נטייתו המינית של ווד ובהתעניינותו במה שאדמס מכנה "שינויי מגדר".
בביקורתה על ספרו של אוונס טוענת דבורה סולומון כי הוא מגזים בהצגת ווד כהומוסקסואל ומרחיק לכת בפרשנות זו של יצירותיו. לדעתה, ניתן לתאר את ווד באופן מדויק יותר כאדם א־מיני. סולומון מוסיפה כי ביצירתו של האמן ניכרת משיכה לעבר ולעולם המתים, וכותבת כי "הוא השתוקק לחברת המתים וחפר לאחור בזמן בציוריו הקסומים והאלגיים". לדבריה, יש לזכור את ווד כאחד מן האקסצנטריים החשובים באמנות האמריקאית.
גרנט ווד עצמו תיאר את היצירה במילים: "ציור גרוע למדי. הנושא הוא שנושא אותו."[4][5][6]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 Daughters of Revolution by Grant Wood, www.thehistoryofart.org
- ^ Time Machine ‘Daughters of Revolution’ Grant Wood took masterly revenge for DAR snub | Grant Wood Art Colony – The University of Iowa, grantwood.uiowa.edu
- ^ 1 2 3 Review: It's no joke: Grant Wood is truly a great artist, Boston Phoenix
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ American Painting, 1900–1970 (Time-Life Library of Art) Hardcover – Illustrated, 1970 by Robert Wallace and the editors of Time-Life Books.