כפר הנוער ויצו ניר העמק
פעולות נוספות
כפר הנוער ויצו ניר העמק הוא כפר נוער הכולל פנימייה, משק חקלאי, חטיבת ביניים וחטיבה עליונה, הנמצא סמוך לעפולה, מדרום לכביש עפולה-מגידו. בבית הספר לומדים תלמידים מיישובי הסביבה, מועצה אזורית הגלבוע, מועצה אזורית עמק יזרעאל ובני עפולה, וכן תלמידים מכל רחבי ישראל בתנאי פנימייה. בפנימייה נקלטים נערים במסגרת עליית הנוער ונעל"ה.
בשנת 2013 למדו בבית הספר יותר מאלף תלמידים. 30% מן התלמידים הם עולים מחבר המדינות, 5% מוצאם מאתיופיה והשאר ילידי ישראל.[1]
מאז שנת 2008, מנהלת את הכפר אסתי כהן.
היסטוריה עריכה
שלב משק הפועלות (1945-1925) עריכה
כפר הנוער ויצו ניר העמק החל את דרכו כמשק פועלות. בשנת 1925 ייסדה מועצת הפועלות משק להכשרת פועלות בבן שמן.[2] כעבור שנה הופקע השטח לטובת כפר הנוער ולפועלות הוצעה קרקע חלופית דרומית-מזרחית לעפולה, תרומת חברת קהילת ציון אמריקאית לאחר שהובטחה להן הקצאת מים, הגיעו הפועלות הראשונות לעפולה. תחילה שכרו צריף בעיר וממנו יצאו מדי יום להקים את המשק. שטח האדמה הגדול שהוקצה להן היה חשוף לשמש ואדמתו קשה לעיבוד. בפברואר 1927 לאחר שהסתיימה בניית הצריף הראשון, עלו הפועלות על הקרקע. למרות המחסור במים והקשיים בעיבוד האדמה, הן הקימו מדגרה לאפרוחים, נטעו כרם ומשתלת עצי יער, ועיבדו 35 דונמים של חיטה וחציר. בתום השנה הראשונה לקיומו, היה המשק שקוע בחובות כבדים.
הנהלת שרה מלכין עריכה
בתום 1927, מונתה שרה מלכין למרכזת המשק וההדרכה במשק הפועלות. פניותיה של מלכין למחלקת ההתיישבות של ההנהלה הציונית לתוספת תקציב למשק, נדחו בטענה שתנאי המקום לא התאימו להתיישבות חקלאית. בשנת 1928 נחלץ ארגון ויצו לעזרה וקיבל על עצמו באמצעות הפדרציה בארגנטינה לתמוך במשק. אליעזר בבלי, מנהל מחלקת ההתיישבות הציע להנהלת ויצו לסגת מתמיכתה במשק: "בתנאים כאלה אנו חושבים כי נעשתה שגיאה יסודית בזמן סידור המשק בעפולה. כדאי שהסתדרות ויצו תברר את השאלה שוב לפני שתמשיך בהשקעות הנחוצות למשק זה".[3] שאלת כדאיות אחזקת משק הפועלות בעפולה השקוע בחובות תמידיים, נדונה תכופות בישיבות המשותפות של מועצת הפועלות ונציגות ויצו. המחסור במים ותנאי השטח הקשו על ביסוסו של המשק שלא הצליח להתרחב ולקלוט יותר מ-14 חניכות. בפגישה שהתקיימה במאי 1933, הסכימו נציגות שני הארגונים שמבחינת הכדאיות הכלכלית יש לסגור את המשק. הטיעון שהכריע נגד, היה שכארגוני נשים עליהן להימנע מסגירת מוסד שמטרתו הכשרת נשים. הן הדגישו שלמרות מצבו הקשה של המשק, בוגרותיו השתלבו היטב במקומות שאליהם הגיעו בזכות מיומנויות העבודה שרכשו במקום.[4]
תקופת המרד הערבי עריכה
בימי מאורעות המרד הערבי 1936-1939, נוספו על קשייו של המשק, קשיים ביטחוניים. מיקומו המבודד דרומית-מזרחית לעפולה על הדרך המובילה לג'נין, חשף אותו להתקפות חוזרות ונשנות. נוסף על עבודתן, קיימו הפועלות גם תורנויות שמירה והוכשרו במתן עזרה ראשונה.[5] ביוני 1936 ספג המשק טרור כלכלי כאשר 1500 עצים משדותיו נעקרו ונגדעו.[6]
השיפור והמעבר לכפר נוער עריכה
בשנת 1939 חלה הטבה במצבו של המשק. קידוח באר מים של חברת קהילת ציון בעפולה החל לספק מים למשק והוא חובר לחשמל על ידי מפעל החשמל של פנחס רוטנברג. אך דווקא כאשר התייצב מצבו, פרצה מלחמת העולם השנייה וזרם העולות חדל מלהגיע. בשל המצוקה, נחלצו צעירות מבית המדרש למורות בתל אביב ותלמידי בתי הספר לעזור באחזקתו. בשנת 1943, לאחר 16 שנות הדרכה, עזבה שרה מלכין את משק הפועלות בעפולה. בנאום קבלת פנים למשלחת ויצו מארגנטינה תיארה מלכין את דרכה כפועלת וכמרכזת המשק:
כשבאנו ארצה לפני שלושים שנה היו בישוב פרדסנים יהודים אך פועליהם היו ערבים, פועלות יהודיות לא היו בארץ. לפועלת הראשונה לא היה ממי ללמוד, הוכרחנו ללמוד במשקי הגרמנים שלא היו מאוהבי ישראל [...] מאחורי המלחמה בשטח זה עומדות מועצת הפועלות וויצו. משק הפועלות בעפולה שנבנה מתוך קשיים רבים והחברות הראשונות ישבו באוהלים וללא מים חינך כבר עשרות בחורות לעבודה חקלאית. תפקיד המשק הוא לחנך את החברות ליצירה ולבניין מתוך הכרה עצמית, אומץ לב ומסירות לרעיון.
— שרה מלכין, 1937[7]
תקופת המעבר (1961-1945) עריכה
בשנת 1945 פסק המשק בעפולה לקלוט פועלות בלבד והפך לחוות לימוד לנוער במסגרת עליית הנוער. בשנים 1956- 1951 שימש המקום כחוות גדנ"ע בשיתוף פעולה של ויצו וצה"ל. בחוות הגדנ"ע התחנכו ילדים מיישובי הספר והמעברות במשך שנתיים בתנאי פנימייה. לצד אימוני הגדנ"ע הם למדו לימודים עיוניים וחקלאיים בסיסיים שיאפשרו את השתלבותם בחברה ובמשק העבודה. בשנת 1956 הפך המקום לבית ספר אזורי-חקלאי לילדי חבל התענכים והחל משנת 1961 הוא משמש ככפר נוער אזורי-חקלאי.[8]
מסגרות בית הספר עריכה
בבית הספר יש מסגרות לימוד לתלמידים מהאזור הקרוב ויש מסגרות אחרות לתלמידים ולמבוגרים, לפי הפירוט הבא[1]:
- בית הספר כולל חטיבת ביניים וחטיבה עליונה
- מכינה קדם אקדמית
- מרכז "מופת" למצוינות מתמטית מדעית - מרכז שמפעילה עמותת מופת ובו קמפוס קיץ למצוינות ועוד שלל פעילויות
- פרויקט הזדמנות שנייה
- בבית הספר מתקיימים קורסים להוצאת רישיון נהיגה על טרקטור
- קורסים להכשרה מקצועית למבוגרים במסגרת משרד העבודה - בשעות בוקר
- קורסים למבוגרים מטעם המשרד לקליטת עלייה - בשעות הערב
- אולפן לתלמידים עולים. המקצועות הנלמדים הם בעיקר עברית, היסטוריה של עם ישראל ותנ"ך. בסיום האולפן משתלבים התלמידים בכיתות הרגילות.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- ויצו ניר העמק - אתר האינטרנט של כפר הנוער
- בית הספר ויצו ניר העמק, כפר נוער, באתר האינטרנט של ארגון ויצו
- נדב מן, ישנן בנות: מהנעשה בכפר הנוער בעפולה, באתר ynet, 19 באוקטובר 2007
- אלי אלון, כפר הנוער הוותיק הולך ונשכח, באתר News1 מחלקה ראשונה, 26 ביוני 2011
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 מקור: אתר בית הספר
- ^ רבקה אלפר, בנות בניר, קורות משקי הפועלות וחוות הלימוד, תל אביב, תש"ו, עמ' 160
- ^ דן גלעדי, 'עפולה- עיר העמק או עיר מול העמק'. מתוך: מרדכי, נאור, (עורך). עמק יזרעאל 1900-1967: מקורות, סיכומים ופרשיות נבחרות, ירושלים, 1993, עמ' 109.
- ^ אדוה ישראלי, ויצו השנים המכוננות 1933-1920, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה 2019, עמ' 56.
- ^ "יישובי עמק יזרעאל מטרה לכדורי מתנקשים", דבר, 13 ביוני 1936.
- ^ "1500 עצים נרצחו במשק פועלות", דבר, 21 ביוני 1936.
- ^ "אורחות בעמק", דבר, 4 באוגוסט 1937.
- ^ ק. קרני, "גלגולי משק הפועלות בעפולה", הארץ, 27 במאי 1960.
{{#coordinates:32.5975348|N|35.2766370|E|type:landmark|||| |primary |name= }}