בית הנכים ברחוב מרמורק
פעולות נוספות
תבנית {{מבנה}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.
בית הנכים ברחוב מרמורק פעל בשנים 1937–1964. בהפצצה של מטוסי וישי על תל אביב בחודש יוני 1941, נהרגו 13 מתושבי הבית.
היסטוריה עריכה
בית הנכים, שנקרא בתחילה בית האינוולידים, נוסד בשנת 1937 על ידי אנשים פרטיים. תחילה הוא פעל כסניף של מושב הזקנים, ובהמשך עבר לדירה שכורה בנווה שלום, שהיה בה מקום רק לכארבעה נכים[1] .
בשנת 1938 עבר בית האינוולידים לבניין ברחוב מרמורק 22 בשכונת שפאק. את האדמה לבית רכשה חוה ישראלסון בתחילת שנות העשרים. על המגרשים שרכשה בנו היא ובעלה ישראל ישראלסון שני בתים צמודים, ברחוב מרמורק 20 ו 22[2]. ישראל ישראלסון, שהיה נכה בעצמו, והפסיד את ההון שצבר בהולנד מולדתו, מסר ב-1938 את הבניין כדי שישמש בית נכים, בו יזכה הוא עצמו לטיפול[3]. כמו כן התחייב למסור את הבניין לעיריית תל אביב, לאחר מותו. ישראלסון התנה את התרומה בכך שבבניין יפעל בית כנסת שינציח אותו ואת אשתו, והמתפללים יתפללו לעילוי נשמתם[4][2]. בשנת 1939 התרחב המוסד לבניין סמוך ברחוב מרמורק[1] ובהמשך סופח למוסד מבנה שלישי[5].
ב-12 ביוני 1941, לאחר חצות, הופצצה תל אביב על ידי מטוסים צרפתיים מכוחות ממשלת וישי. בהפצצה זו נהרגו 13 אנשים בבית האינואלידים ברחוב מרמורק[6]. לאחר שלא נמצא מבנה אחר לשיכון השוהים במוסד, הנהלת המוסד העבירה את הנכים אל הבניין שנפגע פחות בהפצצה[7] ושיקמה את חלק מהבניין לאחר ההפצצה אך התקשתה בגיוס הכסף הנדרש להשלמת התיקונים[8].
בשנת 1944 הוקמה ועדת חקירה שהציעה תיקונים בהנהלת המוסד[9]. בשנת 1945 ביקשה הנהלת המוסד להעבירו למקום אחר משום שהוא מפריע לשכנים ורעש השכנים מפריע לו[10].
ב-1 בנובמבר 1952 עבר בית הנכים לרשות עיריית תל אביב יפו[11]. בשנות ה-50 הוחלט שיש לפנות את המוסד ובמשך השנים נעשו מאמצים למצוא לו תחליף. בשנת 1955 ביקשה הנהלת המוסד הקצאה של שטח באזור רמת אביב לצורך בניית מבנה חדש[12]. עירית תל אביב שילמה לממשלת ישראל עבור מבנה לבית הנכים, אך הממשלה העבירה את המבנה למטרה אחרת[13]. בשנת 1959 עלתה כוונה לפנות את בית הנכים למבנה של בית החולים ליולדות שיפונה עם פתיחת בית חולים איכילוב[14], אך תוכנית זו לא יצאה אל הפועל. בשנת 1960 הוסכם עם מלב"ן שהקשישים יועברו למוסדותיו, ואלו הועברו בפברואר 1961[15]. אולם הנכים נותרו בבית הנכים בלי פתרון[16].
באוגוסט 1964 נסגר בית הנכים והשוהים בו הועברו למוסד בגבעת השלושה שהועבר מידי מלב"ן לידי עירית תל אביב יפו[17]. בשנת 1966 נהרס הבניין ובמקומו הוקם, בשנת 1993, בית כנסת[18].
נפגעי ההפצצה עריכה
בהפצצה של בית הנכים נהרגו 12 מהשוהים במוסד[19]. לאחר מספר ימים מת יוסף ברונשטין מפצעיו ומנין ההרוגים עלה ל-13[20].
קישורים חיצוניים עריכה
- דני רכט, בית האינוולידים / בית הכנסת מרמורק, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 בית האינואלידים לפני הרחבה, דבר, 9 בנובמבר 1939
- ^ 1 2 דני רכט, בית האינוולידים / בית הכנסת מרמורק, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- ^ בית לנכים בתל אביב, דבר, 18 בדצמבר 1938
- ^ מניין מתפללים נאבקים נגד פינוי בית־כנסת בתל־אביב, מעריב, 24 ביוני 1965
- ^ בית הנכים בתל אביב דורש את עזרת היישוב, דבר, 26 בפברואר 1947
- ^ הפצצה זדונית של תל אביב וחיפה, אמר, 12 ביוני 1941
הפצצות הלילה בתל אביב וחיפה, דבר, 13 ביוני 1941 - ^ בית הנכים יוקם מחדש, הארץ, 20 ביוני 1941
- ^ תנו יד להשלמת בית הנכים, הארץ, 2 ביוני 1942
- ^ לקראת תיקונים בהנהלת בית הנכים בת"א, הַבֹּקֶר, 8 באוגוסט 1944
- ^ בית הנכים בתל־אביב יועבר למקום אחר, הצופה, 24 באפריל 1945
- ^ בית הנכים לרשות עירית ת"א, דבר, 4 בנובמבר 1952
- ^ ייבנה בית נכים בת"א למאה איש, דבר, 27 בינואר 1955
- ^ תכניות לעתיד, חרות, 10 בספטמבר 1958
- ^ תכניות א. שכטרמן זכו לאישור, חרות, 16 ביולי 1959
- ^ החלה ההעברה של בית הנכים בת"א, דבר, 23 בפברואר 1961
- ^ בית הנכים העירוני, חרות, 21 בנובמבר 1961
- ^ נסגר בית הנכים ברח' מרמורק, הַבֹּקֶר, 1 בספטמבר 1964
- ^ בימים אלה (תמונה), מעריב, 23 במרץ 1966
הוצע לבנות בית כנסת חדש ליד היכל התרבות בת"א, מעריב, 24 באפריל 1968 - ^ הלוית חללי בית האינוואלידים, הארץ, 13 ביוני 1941; המשך
- ^ יוסף ברונשטין, דבר, 15 ביוני 1941