בית הכנסת הגדול (הרצליה)
פעולות נוספות
| [[File:{{#property:P18}}|220px]] | |
|
פרמטר , הוא ערך בלתי תקין של "רוחב,אורך".פרמטר , הוא ערך בלתי תקין של "רוחב,אורך".
|
בית הכנסת הגדול בהרצליה נמצא במרכז העיר, בצומת הרחובות בן-גוריון וסוקולוב. נוסח התפילה בו הוא לרוב נוסח אשכנזי, אך מתפללים בו גם יהודים הנוהגים לפי יהדות ספרד ותימן.
בית הכנסת הראשון של הרצליה הוקם בתמיכתה של חברת "קהילת ציון אמריקאית", מקימת היישוב, ושכן בצריף[1] בגבעת המייסדים. לאחר שנים אחדות עבר בית הכנסת לרחוב הנדיב, ובשנות השלושים עבר למקומו הנוכחי, בצומת הרחובות סוקולוב והעבודה (שכעבור שנים רבות שונה שמו לרחוב בן-גוריון). בשנות ה-30 הוקצה מגרש עבור בית הכנסת ובשנת 1935 הונח היסוד לבית הכנסת[2], אך מחסרון אמצעים ובגלל מלחמת העולם השנייה נותר השלד בשיממונו בשנים 1939–1944[3][4]. ביוזמתו של רב היישוב, הרב בנימין מובשוביץ, חודשה העבודה בשנת 1945[5], במימון העירייה[6] והבנייה הושלמה לפני סוף שנות ה-40[7]. בשנותיו הראשונות תואר בית הכנסת, שתוכנן על ידי האדריכל ריכרד קאופמן, כאחד היפים ביותר בישראל[8].
במהלך כהונתו של אלי לנדאו כראש עיריית הרצליה עברו בית הכנסת וסביבתו שיפוץ מקיף: הוסרו מבנים מסחריים שניצבו בחזית בית הכנסת, והוחלפו ברחבה נאה, שבה ניטעו עצי דקל והוקמה מזרקה (שפורקה בהמשך).
בבית הכנסת התפלל הרב הראשי האשכנזי של העיר, הרב יצחק יחיאל יעקבוביץ, עד פטירתו בשנת 2019. לאחר פטירתו נקרא בית הכנסת על שמו. כיום מכהן כרב בית הכנסת בנו הרב מרדכי שלמה יעקבוביץ.
לקריאה נוספת עריכה
- מרדכי נאור, סיפורי הרצליה, ספריית יהודה דקל, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2013, הפרק "חיי הדת בהרצליה הקטנה", עמ' 80–81.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ הרצליה - הימים הנוראים, דואר היום, 22 באוקטובר 1935
- ^ הרצליה - בית הכנסת, הצופה, 3 בפברואר 1938
- ^ הרצליה, הצופה, 21 בנובמבר 1939
- ^ הרצליה בת עשרים, הצופה, 12 בנובמבר 1944
- ^ ישיבת סיום במועצת הרצליה, הצופה, 22 באפריל 1945
- ^ הלוואה גדולה למועצת הרצליה, הצופה, 24 בנובמבר 1946
- ^ הרצליה בת כ"ה, חרות, 13 בנובמבר 1949
- ^ הימים הנוראים בהרצליה, הצופה, 27 בספטמבר 1953