בית הכנסת במרסטרנד
פעולות נוספות
תבנית {{מבנה}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.
בית הכנסת במרסטרנד שבפרדריקסבורג (בשוודית: Marstrands synagoga i Fredriksborg), שנחנך בשנת 1782,[1] היה אחד מבתי הכנסת הראשונים בשוודיה.[2] הוא שכן במרסטרנד, שבאותה עת הייתה נמל חופשי שבו הורשו יהודים, בניגוד לשאר שוודיה, לקיים את דתם.
היסטוריה עריכה
ב-15 באוגוסט 1775 קיבלה מרסטרנד זכויות של נמל חופשי מידי גוסטב השלישי, מלך שוודיה, שנקראו פורטו פרנקו על פי המודל האיטלקי. משמעות הדבר הייתה אוטונומיה מסוימת ביחס לשאר המדינה, שכללה בין היתר חופש דת.[3]
כבר בשנת 1780 דווח בעיתונות היומית השוודית כי 20–30 משפחות יהודיות עושות את דרכן למרסטרנד מהמבורג, וכי נעשות הכנות לבניית בית כנסת עבור המושבה היהודית. הסוחר משה סלומון כבר רכש נכס ברחוב לונגאטן למטרה זו. עם זאת, בשנת 1782 הגיעה ההגירה לממדים כאלה שהיה צורך במקום תפילה חדש. באותה שנה ביקשו יהודי מרסטרנד ממפקד הביצורים במבצר קרלסטן לקבל לשימושם את חדר המשמר של החיילים, בביצור החיצוני החדש פרדריקסבורג, כדי שישמש כבית כנסת, תמורת דמי שכירות שנתיים של 25 ריכסדאלר ספסיס. בקשה זו הועברה למפקד הביצורים בסטוקהולם, הגנרל אקסל מגנוס פון ארבין, אשר העביר את הנושא עם המלצה לחיוב אל גוסטב השלישי. המלך אישר את בקשת היהודים, אך קבע את דמי השכירות על 50 ריכסדאלר ספסיס.[4]
בית הכנסת פעל תחת הנהגתו של רב ראשי שהתגורר בסטוקהולם, אשר מונה באותה עת לארבע הקהילות היהודיות בשוודיה. לבית הכנסת במרסטרנד לא היה רב משלו, והתפילות נוהלו במקום זאת על ידי חזן בהתאם למנהג היהודי. החזן הראשון במרסטרנד היה ישראל אברהם (שהחזיק בתואר מגיסטר), אשר נכנס לתפקידו בשנת 1783.[5][6] הוא הוחלף בשנת 1791 על ידי גבריאל שלזינגר, אשר עבר למרסטרנד מלונדון בשנת 1782. שלזינגר נולד בנייסה שבשלזיה, מכאן שמו, ונפטר בשנת 1821 בגטבורג בעודו משמש כחזן הקהילה היהודית בעיר. שלזינגר היה מחלוצי היהודים בשוודיה והשקיע עבודה רבה בקהילתם, בין היתר הוא תרגם את סידור התפילה לשוודית.[7]
בחלק המאוחר יותר של תקופת פורטו פרנקו, השתמשו יהודי מרסטרנד במקום אחר לתפילותיהם והקימו בית כנסת בבית ברחוב לונגאטן. הבית נמכר לרוקח בשנת 1794, כאשר זכויות הנמל החופשי בוטלו והיהודים עזבו את המקום.[7]
משנת 2025 מהווה בית הכנסת במרסטרנד חלק מהקאנון התרבותי של שוודיה, בעקבות הגשת הדו"ח הממשלתי "קאנון תרבותי לשוודיה".[8][9]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Karin Brygger, I judiska spår på Marstrand, Göteborgs-Posten, 2017-12-10 (ב־svenska)
- ^ Hit seglade judarna!, Bohuslans Museum (ב־svenska)
- ^ Porto Franco | mhf.zoomin.se, mhf.zoomin.se (ארכיון)
- ^ Eskil Olán, 31 (Judarna på svensk mark. Historien om israeliternas invandring till Sverige), runeberg.org, 1924 (ב־svenska)
- ^ Olán, Eskil (1924). Judarna på svensk mark. Historien om israeliternas invandring till Sverige. page. 33
- ^ Jacobowsky, Carl Vilhelm (1955). Göteborgs mosaiska församling, 1780–1955: minnesskrift till 100-årsdagen av synagogans invigning, 12. oktober, 1855. Mosaiska församlingen. page. 10. Läst 3 september 2025
- ^ 1 2 Eskil Olán, 32 (Judarna på svensk mark. Historien om israeliternas invandring till Sverige), runeberg.org, 1924 (ב־svenska)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Jennie Shackleford, Kungälv finns representerad i Sveriges kulturkanon, Kungälvs-Posten, 2025-09-02 (ב־svenska)