בית הכנסת בזרניאנין
פעולות נוספות
| בית הכנסת בזרניאנין כפי שצולם ב-1900 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| כתובת | רחוב היהודים 1 (בסרבית לטינית: Jevrejska Ulica) |
| מיקום | זרניאנין |
| מדינה | סרביה סרביה |
| רב בית הכנסת | ד"ר מור קליין, ד"ר מאברו נידרמן, דוד פינצי, צבי עזריה, שליח הציבור: דוד גודשטיין, לזר יעקובוביץ' |
| נוסח תפילה | נוסח אשכנז (נאולוגי) |
| מנהל | ראש הקהל:יוליה ניימן, מיכאל שוורץ, שמואל מנגולד, ד"ר מאברו איואני, איסה פניווש |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1894–הווה (כ־132 שנים) |
| אדריכל | ליפוט באומהורן |
| סגנון אדריכלי | נאו-מורי |
| מידות | |
| קומות | 2 |
| קואורדינטות |
45°22′43″N 20°23′37″E / 45.37861°N 20.39361°E{{#coordinates:45|22|43|N|20|23|37|E| |primary |name= }} |
|
(למפת סרביה רגילה) | |
בית הכנסת בזרניאנין (בסרבית: Синагога у Зрењанину) היה בית כנסת נאולוגי שפעל בעיר זרניאנין בצפון-מזרח סרביה בין השנים 1896–1941. ב-1941 לאחר הפלישה ליוגוסלביה וכינון ממשלת ההצלה הלאומית (אנ') בראשות מילאן נדיץ', הועברה זרניאנין לניהול אוטונומי של פולקסדויטשה מקומיים. בית הכנסת, חולל נבזז ובאוגוסט באותה השנה נהרס עד היסוד.
היסטוריה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – הקהילה היהודית בזרניאנין
סוחרים יהודים התיישבו בעיר בסוף המאה ה-17 והקהילה נוסדה רשמית במהלך המאה ה-18. באמצע המאה ה-19 מנתה הקהילה כ-500 נפשות ולאחר הקרע ביהדות הונגריה הייתה נאולוגית ברובה. ב-1900 התגוררו בזרניאנין 1,335 יהודים. הוקם במקום בית ספר יסודי יהודי וכן פעל בעיר סניף של אגודת כל ישראל חברים. בקרב הקהילה נרשמה גם פעילות ציונית ענפה. ב-1931 מנתה הקהילה 1,127 נפשות ובפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בזרניאנין 1,260 יהודים.
לאחר כיבוש ממלכת יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית חולקה הממלכה לאזורי שליטה, זרניאנין נותרה בלחץ המיעוט הגרמני בחזקת הגרמנים, והשלטון המקומי נמסר לפולקסדויטשה. יהודי זרניאנין גורשו על ידי שכניהם ממוצא גרמני לאחר שרוכזו במחנה מעבר ברחוב המלכה מריה בעיר, למחנות הריכוז סיימישטה וטופובסקה שופה בפאתי בלגרד ושם מצאו רובם את מותם בחנק במשאיות גז. לאחר השואה שבה שארית הפליטה לזרניאנין. ב-1947 מנתה הקהילה 92 נפשות וב-1961 התגוררו בזרניאנין 28 יהודים.[1][2]
המבנה עריכה
התיעוד הראשון לקהילה מאורגנת בזרניאנין הוא מ-1747 ותועד גם שימוש בבית תפילה. בשל הגידול במספר בני הקהילה הוחלט להקים בית כנסת, וב-1813 נרכשה חלקת קרקע להקמתו. בניית בית הכנסת "הישן" החלה ב-1845 והוא נחנך לקראת חגי תשרי של 1847. היה זה מבנה מעץ המכוסה גג רעפים אשר שימש את הקהילה שמנתה כ-500 נפשות. לאחר הקרע ביהדות הונגריה אימצה הקהילה בהדרגה קו נאולוגי. ב-1870 הותקן עוגב במבנה הישן. מצבו של המבנה הלך והחמיר ובקירותיו התגלו סדקים. ב-1882 מנתה הקהילה כ-1,000 נפשות, מבנה בית הכנסת הישן שופץ והורחב, אך התקשה להכיל את באיו. ב-1883 הוחלט להרוס את המבנה הישן ולהקים תחתיו בית כנסת חדש, אשר יהלום את רצון הקהילה להיטמע במרחב האוסטרו-הונגרי כיהודים בני דת משה, וכן יעיד על איתנותם הכלכלית.
התכנון האדריכלי הוטל על האדריכל ליפוט באומהורן. הוא תוכנן בסגנון אדריכלי נאו-מורי, והוקמה ועדה למציאת מקורות מימון לפרויקט בראשות הרב הראשי ד"ר מור קליין ונשיא הקהילה מיכאל שוורץ. המימון התבסס על תרומות ועל רכישת "מקומות ישיבה" מסומנים באולם התפילה. הבנייה החלה ב-1894 והמבנה נחנך ב-17 באוגוסט 1896, כהוקרה לרגל יום הולדתו ה-66 של הקיסר פרנץ יוזף, בטקס רב רושם בלווי נציגי הממשל המקומי. למבנה הייתה כיפה מרכזית בולטת במרכזו, ושתיים קטנות מצידיו. המבנה היה בן שתי קומות, ובקומתו השנייה שכנה עזרת הנשים. חלונות המבנה היו מעוטרים בוויטראז'ים. באולם התפילה הותקן עוגב. המבנה חובר לחשמל ומתקרתו נתלו נברשות יקרות ערך.
ב-1941 לאחר הפלישה ליוגוסלביה וכינון ממשלת ההצלה הלאומית (אנ') בראשות מילאן נדיץ', הועברה זרניאנין לניהול אוטונומי של פולקסדויטשה מקומיים. בית הכנסת חולל ונבזז. ראש המנהל הצבאי במקום בריגדפיהרר יורגן ואגנר (אנ'), בסיוע ראש העיר הממונה יוז'ף גיון (סר'), ומנהיג הפולקסדויטשה בחבל הבאנאט הסרבי ספ יאנקו (סר') החליטו להרוס את בית הכנסת, ובאוגוסט 1941 הוא הוחרב עד היסוד. בהמשך, עמדו השלושה מאחורי גירוש יהודי העיר למחנות ההשמדה. בסיום המלחמה נמלטו יוז'ף גיון למערב גרמניה וספ יאנקו לארגנטינה. יורגן ואנגר הוצא להורג על ידי כיתת יורים בבלגרד ב-1945. העוגב שנבזז מבית הכנסת הותקן בהמשך בכנסייה הקלוויניסטית (סר') ונמצא בשימוש נכון ל-2025. ב-1997 הותקנה לוחית זיכרון על קיר מבנה אשר שכן במקום בו ניצב בעבר בית הכנסת, וב-2022 היא שופצה.[1][3][2]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 הקהילה היהודית בזרניאנין, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמודים 158–160.
- ^ 1 2 בתי כנסת בוויבודינה, עמודים 52–53, באתר הספרייה היהודית הדיגיטלית בבלגרד, אוחזר ב-29 באוגוסט 2025 (בסרבית).
- ^ לוחית זיכרון בזרניאנין, באתר המרכז לאמנות יהודית, אוחזר ב-29 באוגוסט 2025.