בית הכנסת באדה (סרביה)
פעולות נוספות
| [[File:{{#property:P18}}|220px]] | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| כתובת | Lenjinova 8A Ada |
| מיקום | אדה |
| מדינה | סרביה סרביה |
| רב בית הכנסת | יעקב הלוי פראגר, דוד הופמן. שליחי הציבור: יעקב לופו, הרמן פרידמן |
| נוסח תפילה | נוסח אשכנז |
| מנהל | דוד אדלר, אדולף בק, אברהם אפשטיין, מאברו מילר, נאנדור פרנקל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1895–1896 |
| תאריך פירוק | 1973 |
| מידות | |
| קומות | 2 |
| קואורדינטות |
45°47′51.99″N 20°8′0.28″E / 45.7977750°N 20.1334111°E{{#coordinates:45|47|51.99|N|20|8|0.28|E| |primary |name= }} |
|
(למפת סרביה רגילה) | |
בית הכנסת באדה (בסרבית: Синагога у Ади) היה בית כנסת אשכנזי שפעל בעיירה אדה במחוז באנאט הצפוני שבפרובינציית וויבודינה בסרביה, בין השנים 1896–1941. המבנה שרד את אירועי אירועי השואה וב-1973 נהרס על ידי שלטונות יוגוסלביה.
היסטוריה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הקהילה היהודית באדה
הקהילה היהודית באדה נוסדה ב-1790 על ידי יהודים יוצאי בוהמיה ומוראביה. יהודי העיירה התפרנסו בעיקר מחקלאות וטחנות קמח וממסחר בתוצרת חקלאית. בהמשך עסקו היהודים בענפי מסחר ותעשייה נוספים. לאחר הקרע ביהדות הונגריה, הצטרפה קהילת אדה למחנה האורתודוקסי. ב-1880 מנתה הקהילה 410 נפשות, ב-1921 מנתה הקהילה 370 נפשות, וב-1925 הגיעה לשיא גודלה ומנתה 470 נפשות. מבחינה הלכתית חל בתקופת בין המלחמות פילוג בין מרבית הקהילה שנמנתה עם הזרם האורתודוקסי, לחלק קטן חסידי שהתאחד הלכתית עם תושבי הכפר באצ'קו פטרובו סלו. מאמצע שנות ה-20 החלה הגירה פנימית מקהילת אדה לקהילות מבוססות יותר בערים הגדולות בממלכה.[1]
באדה נרשמה פעילות ציונית ענפה, והיו בה תנועות נוער וקבוצות ספורט. ב-1940 מנתה הקהילה 350 נפשות.[1] כאמור, באפריל 1941 פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה ואזור באצ'קה ובכלל זה העיירה אדה סופח להונגריה. 60 יהודים נרצחו כבר בתחילת השלטון ההונגרי. רוב יהודי הקהילה כ-290 איש נספו בשואה. כ-60 נפשות שבו לאדה וניסו לשקם את הקהילה.[2] מרבית היהודים מקרב שארית הפליטה עלו לישראל ב-1948.
המבנה עריכה
בית תפילה מעץ במקום בו נבנה בהמשך בית הכנסת מתועד בכתובים ב-1860, עת כיהן ברבנות מרדכי אליעזר ובר. עם הגידול במספר בני הקהילה הוחלט לבנות בית כנסת ברוח התקופה האוסטרו-הונגרית, וב-1896 נבנה בית הכנסת החדש. במועד זה מנתה הקהילה 400 נפשות ורבה היה יעקב הלוי פראגר בית הכנסת היה בן שלוש קומות, עוטר בשני צריחים והכיל 200 מקומות ישיבה. בקומתו השנייה שכנה עזרת הנשים ובה 100 מקומות ישיבה. בית הכנסת הוקף בגדר אבן אשר עוטרה באביזרים מברזל. במתחם הגדול של המבנה שכנו גם מקווה טהרה ובית מטבחיים עבור הקהילה. לצד בית הכנסת שכן תלמוד תורה ובעברו השני של הכביש שכנו מגורי הרב והשוחט.
במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר כיבוש יוגוסלביה הוחרם המבנה וחולל. בהמשך ניזוק קשות. לאחר המלחמה בוצע שיקום חלקי במבנה, וב-1948 הותקן בבית הכנסת לוח זיכרון ועליו שמות הנרצחים במחנות ההשמדה. לאחר עליית בני הקהילה לישראל, נותרו באדה שתי משפחות יהודיות, פסקה הפעילות הקהילתית ולא היה מימון להמשך תחזוקת בית הכנסת. ב-1973 נהרס המבנה לטובת הקמת מבני מגורים. לוח הזיכרון הועבר לחלקה היהודית של בית הקברות המקומי. ב-18 ביוני 1994, במלאת 50 שנים לגירוש יהודי אדה למחנות ההשמדה הוצבה לוחית זיכרון על קיר בית המגורים שהוקם במקום בית הכנסת שנהרס.[2][3]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 קהילת אדה, באתר הספרייה היהודית המקוונת, אוחזר ב-7 באוקטובר 2025.
- ^ 1 2 הקהילה היהודית באדה, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמודים 27–28.
- ^ בתי כנסת בוויבודינה, עמודים 4–5, באתר הספרייה היהודית הדיגיטלית בבלגרד, אוחזר ב-7 באוקטובר 2025 (בסרבית).
