בית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ)
פעולות נוספות
| ארמון השלום - מושב בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג | |
| מאפיינים | |
|---|---|
| שטח שיפוט | חברות האומות המאוחדות |
| שופטים | |
| נשיא | יוג'י איווסאווה |
בית הדין הבין-לאומי לצדק (באנגלית: ICJ - International Court of Justice, בצרפתית: CIJ - Cour internationale de justice) הוא המוסד המשפטי העיקרי של האומות המאוחדות, שהוקם ביוני 1945 ומשרדיו נמצאים בהאג שבהולנד. בית הדין פוסק לפי המשפט הבין-לאומי הפומבי, ופעילותו כוללת שתי קטגוריות:
- מתן פסקי דין בסכסוכים בין מדינות, לאחר הסכמתן מראש של המדינות הרלוונטיות.[1]
- מתן חוות דעת בסוגיות משפטיות, שמופנות אליו על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות או מועצת הביטחון או ארגון של האו"ם שהוסמך על ידי העצרת הכללית להגיש בקשה זו.[2]
כאשר מדינה אינה מצייתת לפסק דין של בית הדין, רשאית מועצת הביטחון לנקוט צעדים נגד מדינה זו.
כאשר בית הדין מספק חוות דעת מייעצת, אין לה אופי מחייב, אך בדרך כלל חוות הדעת של בית הדין משפיעות ומכובדות על ידי כלל המדינות, מאחר שחוקת בית הדין הבין-לאומי היא נספח למגילת האומות המאוחדות. אף כי לחוות הדעת אין תוקף משפטי, הנימוקים המשפטיים הגלומים בהן משקפים את עמדותיו של בית הדין בסוגיות חשובות של המשפט הבין-לאומי, והן מבוססות על חוקים שכל המדינות החברות באו"ם מחויבות אליהם. חוות דעת מייעצת שואבת את מעמדה וסמכותה מהעובדה שהיא הכרזה רשמית של הגוף המשפטי הראשי של האומות המאוחדות.[3]
חוקת בית הדין הבין-לאומי היא נספח למגילת האו"ם, כך שכל המדינות החברות באו"ם חברות בה עם הצטרפותן לארגון. בהחלטה 9 של מועצת הביטחון של האו"ם משנת 1946 נקבע שגם מדינות שאינן חברות בבית הדין יכולות, בתנאים שהוגדרו, להגיש תביעה. באותה תקופה שווייץ לא הייתה חברה באו"ם. בהחלטה 11 של מועצת הביטחון של האו"ם נקבעו תנאים להצטרפות שווייץ לבית הדין הבין-לאומי.
הרכב וסדרי דין עריכה
בית הדין מורכב מ-15 שופטים, כל אחד מהם ממדינה אחרת. השופטים נבחרים על ידי העצרת הכללית ומועצת הביטחון לכהונה בת תשע שנים, שבסיומה ניתן לבחור בהם מחדש. מדי שלוש שנים נערכות בחירות לחמישה שופטים. כל מדינה שהיא צד להליך בבית הדין, ואינה מיוצגת בו, יכולה לצרף אזרח שלה כשופט בהרכב.[4]
המסגרת לפעולת בית הדין הבין-לאומי נקבעה ב"חוקת בית הדין הבין-לאומי" (Statute of the International Court of Justice) אשר תוקנה לאחרונה בשנת 2001.[5] סדרי הדין נקבעו ב"תקנות בית הדין" (International Court of Justice Rules of Court (1978)), אשר תוקנו לאחרונה בשנת 2005.[6]
ההחלטות מתקבלות ברוב קולות של השופטים היושבים בדין, ואם הדעות נחלקות שווה בשווה, לנשיא קול מכריע.
חברי בית הדין עריכה
הרכב חברי בית הדין הבין-לאומי בהאג, נכון ל-2025:
| שם | שם בשפת המקור | מדינה | תפקיד | תחילת כהונה | סיום כהונה |
|---|---|---|---|---|---|
| יוג'י איווסאווה | 岩澤雄司 | יפן יפן | נשיא | 2025 | 2030 |
| ג'וליה סבוטינדה | Julia Sebutinde | אוגנדה אוגנדה | סגנית נשיא | 2021 | 2030 |
| עבד-אל-קאווי אחמד יוסף | عبد القوي يوسف | סומליה סומליה | שופט | 2018 | 2027 |
| שיו הנג'ין | 薛捍勤 | הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין | שופטת | 2012 | 2023 |
| פטר טומקה | Peter Tomka | סלובקיה סלובקיה | שופט | 2021 | 2030 |
| רוני אברהם | Ronny Abraham | צרפת צרפת | שופט | 2018 | 2027 |
| לאונרדו נמר קלדיירה ברנט | Leonardo Nemer Caldeira Brant | ברזיל ברזיל | שופט | 2022 | 2031 |
| הילרי צ'ארלסוורת' | Hilary Charlesworth | אוסטרליה אוסטרליה | שופטת | 2021 | 2030 |
| דלוויר באנדארי | Dalveer Bhandari | הודו הודו | שופט | 2018 | 2027 |
| גאורג נולטה | Georg Nolte | גרמניה גרמניה | שופט | 2021 | 2030 |
| חואן מנואל גומז רובלדו | Juan Manuel Gómez Robledo | מקסיקו מקסיקו | שופט | 2024 | 2033 |
| שרה קלוולנד | Sarah H. Cleveland | ארצות הברית ארצות הברית | שופטת | 2024 | 2033 |
| בוגדן לוצ'יאן אורסקו | Bogdan-Lucian Aurescu | רומניה רומניה | שופט | 2024 | 2033 |
| דירה טלאדי | Dire Tladi | דרום אפריקה דרום אפריקה | שופט | 2024 | 2033 |
נשיאי בית הדין עריכה
| # | נשיא | תחילת כהונה | סיום כהונה | מדינה |
|---|---|---|---|---|
| 1 | חוסה גוסטבו גררו | 1946 | 1949 | אל סלוודור |
| 2 | ז'ול בסדוונט | 1949 | 1952 | צרפת |
| 3 | ארנולד מקנייר | 1952 | 1955 | הממלכה המאוחדת |
| 4 | גרין האקוורת | 1955 | 1958 | ארצות הברית |
| 5 | הלג קליסטד | 1958 | 1961 | נורווגיה |
| 6 | בוהדן ויניארסקי | 1961 | 1964 | פולין |
| 7 | פרסי ספנדר | 1964 | 1967 | אוסטרליה |
| 8 | חוסה בוסטמנטה אי ריברו | 1967 | 1970 | פרו |
| 9 | מוחמד זפרוללה ח'אן | 1970 | 1973 | פקיסטן |
| 10 | מנפרד לאקס | 1973 | 1976 | פולין |
| 11 | אדוארדו חימנס דה ארצ'אגה | 1976 | 1979 | אורוגוואי |
| 12 | האמפרי וולדוק | 1979 | 1981 | הממלכה המאוחדת |
| 13 | טסלים אליאס | 1982 | 1985 | ניגריה |
| 14 | נגנדרה סינג | 1985 | 1988 | הודו |
| 15 | חוסה רודה | 1988 | 1991 | ארגנטינה |
| 16 | רוברט ג'נינגס | 1991 | 1994 | הממלכה המאוחדת |
| 17 | מוחמד בדג'אוי | 1994 | 1997 | אלג'יריה |
| 18 | סטיבן שוובל | 1997 | 2000 | ארצות הברית |
| 19 | גילברט גיום | 2000 | 2003 | צרפת |
| 20 | שי ג'יוונג | 2003 | 2006 | הרפובליקה העממית של סין |
| 21 | רוזלין היגינס | 2006 | 2009 | הממלכה המאוחדת |
| 22 | היסאשי אובאדה | 2009 | 2012 | יפן |
| 23 | פיטר טומקה | 2012 | 2015 | סלובקיה |
| 24 | רוני אברהם | 2015 | 2018 | צרפת |
| 25 | עבדולקאווי יוסוף | 2018 | 2021 | סומליה |
| 26 | ג'ואן דונוהו | 2021 | 2024 | ארצות הברית |
| 27 | נואף סלאם | 2024 | 2025 | לבנון |
| יוג'י איווסאווה | 2025 | מכהן | יפן |
פסקי דין עריכה
בית הדין פוסק בנוגע לסכסוכים בין מדינות, לאחר הסכמתן מראש של המדינות הרלוונטיות. פסקי הדין הם בעלי תוקף משפטי מחייב, וכאשר מדינה אינה מצייתת לפסק דין, רשאית מועצת הביטחון של האו"ם לנקוט צעדים נגדה.
להלן סכסוכים נבחרים שהוכרעו בבית הדין הבין-לאומי:
- תלונה של ארצות הברית נגד איראן, על שזו החזיקה בדיפלומטים אמריקנים.[7]
- תלונה של ניקרגואה נגד ארצות הברית, על שזו הפעילה כוח נגד ניקרגואה.[8]
- סכסוך בין תוניסיה ללוב אודות גבולותיו של המדף הימי ביניהן.[9]
- סכסוך בין ארצות הברית לקנדה אודות מיקומו של הגבול הימי ביניהן במפרץ מיין.[10]
- תלונה של יוגוסלביה כנגד המדינות החברות בברית נאט"ו, על פעולתן במלחמת קוסובו.
- יישום האמנה למניעה ולהענשה על פשעי רצח עם (בוסניה והרצגובינה נגד סרביה ומונטנגרו).[11]
- פרויקט גבצ'יקובו-נג'מרוש (Gabčíkovo-Nagymaros Project) (הונגריה/סלובקיה).[12]
- פעילויות חמושות בתחומה של קונגו (הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נגד אוגנדה).[13]
חוות דעת מייעצת עריכה
לבית הדין יש סמכות לתת חוות דעת מייעצת בסוגיות משפטיות, על פי בקשה של העצרת הכללית של האומות המאוחדות, מועצת הביטחון או ארגון אחר של האו"ם שהוסמך על ידי העצרת הכללית להגיש בקשה זו.[2] חוות הדעת אינה מחייבת שכלעצמה, אך היא מהווה ביטוי לעמדת בית הדין לגבי המשפט הבין לאומי הנוהג, וככזו, יש לה חשיבות רבה בעיני הקהילה הבין לאומית.
להלן חוות דעת נבחרות שניתנו על ידי בית הדין הבין-לאומי:
- אפשרות האו"ם לתבוע פיצויים (1949).
- חוקיות בניית גדר ההפרדה בגדה המערבית (2004).[14]
- חוקיות השימוש בנשק גרעיני (1996).[15]
- חוקית הכרזת העצמאות של קוסובו (2010).
דיונים מתמשכים עריכה
להלן סכסוכים תלויים ועומדים בפני בית הדין (נכון לשנת 2016)[16]:
- הגבלות ימיות באוקיינוס ההודי (סומליה נגד קניה)
- סכסוך בנוגע לזכויות מעבר בים וזכויות נילוות (קוסטה ריקה נגד ניקרגואה)
- גישה לאוקיינוס השקט (בוליביה נגד צ'ילה)
- סכסוך גבולות ימיים ויבשתיים (ניקרגואה נגד קולומביה)
- השימוש במימי נהר הסילאלה (צ'ילה נגד בוליביה)
- הליכים פליליים מסוימים וחנינות (גינאה המשוונית נגד צרפת)
- נכסים איראניים מסוימים (איראן נגד ארצות הברית)
- רצח עם (דרום אפריקה נגד ישראל)
בית הדין וישראל עריכה
ב-1950 מדינת ישראל הצהירה כי היא מקבלת על עצמה את סמכות השיפוט של בית הדין הבין-לאומי לתקופה של חמש שנים.[17] היא הודיעה על כך שוב ב-1957 ללא הגבלת זמן.[18] ב-1985 ישראל משכה את הסכמתה לסמכות השיפוט של בית הדין.
כוחו של האו"ם לדרוש פיצויים מישראל בגין רצח שליח האו"ם הרוזן ברנדוט, 1949 עריכה
ב-1948 ביקשה העצרת הכללית של האו"ם מבית הדין לחוות את דעתו אם לאו"ם יש אישיות משפטית בין-לאומית המקנה לו את האפשרות להגיש דרישה לפיצויים. התביעה שבה היה מדובר הייתה כלפי ישראל, על רצח שליח האו"ם למזרח התיכון הרוזן פולקה ברנדוט. מדינת ישראל לא הייתה חברה באו"ם באותה עת. בית הדין קבע שלאו"ם יש אישיות משפטית גם כלפי מדינות שאינן חברות באו"ם.[19]
תביעה נגד בולגריה, 1959 עריכה
ב-1957 ישראל הגישה תביעה נגד בולגריה בגין הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה ב-1955. ב-1959 בית הדין פסק שאין לו סמכות שיפוט בתביעה.[20]
חוות דעת על גדר ההפרדה, 2004 עריכה
ב-8 בדצמבר 2003 החליטה העצרת הכללית של האו"ם, לבקש מבית הדין חוות דעת מייעצת בדבר "ההשלכות המשפטיות של בניית החומה בשטחים הפלסטינים הכבושים". בית המשפט קיבל הצהרות כתובות ממדינות שונות, ושמע טיעונים בעל פה מ-23 ועד 25 בפברואר. ישראל חלקה על סמכותו של בית הדין לפסוק בעניין, לא הציגה טיעונים בעל פה בפני בית הדין אלא רק טיעונים בכתב, שרובם נסובו על סמכותו של בית הדין לדון בנושא ישראלי פנימי.
בית הדין הצהיר כי "ישראל ניצבת בפני התקפות אלימות כנגד האוכלוסייה האזרחית שלה, ושזכותה, ואף חובתה, להגיב כדי להגן על חיי אזרחיה, אך על הצעדים להיות בהתאם למשפט הבין-לאומי."[21]
במסקנות חוות הדעת נקבע כי "חומת ההפרדה" (בלשון בית הדין) מנוגדת למשפט הבין-לאומי וישראל נקראה להפסיק את הקמת "החומה בשטחים הפלסטיניים הכבושים כולל מזרח ירושלים וסביבתה", לפרק את חלקיה שנבנו על שטחים שמעבר לקו הירוק, ולשלם פיצויים לפלסטינים שנפגעו מהקמתה. כמו כן קרא בית הדין לקהילה הבין-לאומית להימנע מלסייע להמשך המצב הבלתי חוקי שנוצר עקב הקמת הגדר, ולנקוט אמצעים חוקיים על מנת להביא להפסקת ההפרות מצד ישראל.[22] חוות הדעת ניתנה ברוב של 14 תומכים מול מתנגד יחיד – השופט האמריקאי תומאס בורגנטל – שגם הוא הביע ביקורת כלפי מעשי ישראל, אך טען שבפני בית הדין לא עמד בסיס עובדתי מספק לממצאיו הגורפים, וכי היה עדיף אילו נמנע מדיון בנושא.
חוות דעת בעניין מעמד איי צ'אגוס, 2018 עריכה
במהלך שנת 2018 התנהל בבית-הדין הליך בנוגע לבקשה למתן חוות דעת מייעצת בנושא ההשלכות המשפטיות של הפרדת ארכיפלג צ'גוס ממאוריציוס, שהתרחשה בשנת 1965. ישראל הגישה את עמדתה בכתב, וכן הציגה את טיעוניה בעל פה.[23]
האשמה ברצח עם, 2023 עריכה
ב-20 בדצמבר 2023 פנתה דרום אפריקה לבית הדין בתלונה שישראל מפרה את מחויבויותיה על פי האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, במהלך פעולות צה"ל ברצועת עזה, במסגרת מלחמת חרבות ברזל.[24] הבקשה כוללת דרישה לצו בדבר סעדים זמניים, שנועד להגן על הפלסטינים בעזה מפני המשך ההפרה הנטענת של האמנה.[25] הדיון בתלונה התקיים ב-11 וב-12 בינואר 2024. ב-26 בינואר פרסם בית הדין את החלטתו בבקשה. הוא הורה על שישה סעדים זמניים: על ישראל לפעול בכל האמצעים שברשותה למנוע ביצועם של מעשים הנופלים בגדר ס' II לאמנה למניעתו וענישתו של פשע רצח עם; על ישראל להבטיח שכוחות צה"ל אינם מבצעים מעשים כאמור לעיל; על ישראל לנקוט את כל האמצעים שברשותה כדי למנוע ולהעניש על הסתה ישירה ופומבית לרצח עם לגבי חברי הקבוצה הפלסטינית ברצועת עזה; על ישראל לנקוט אמצעים מיידים ואפקטיביים כדי לאפשר העברה של סיוע הומניטרי ושירותים בסיסיים חיוניים כדי להתמודד עם התנאים הקשים שבהם נמצאים פלסטינים ברצועת עזה; על ישראל לנקוט אמצעים אפקטיביים כדי למנוע השמדה של ראיות ולהבטיח את שימורן, בנוגע לטענות בדבר מעשים הנופלים בגדר סעיף II (איסור רצח עם) וסעיף III (איסור הסתה לרצח עם) לאמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע של רצח עם נגד חברי הקבוצה הפלסטינית. ישראל נדרשה לדווח לבית הדין על האמצעים שנקטה בתוך חודש. בפברואר בית הדין דחה את בקשת דרום אפריקה להחמיר את הצווים נגד ישראל בשל פעולה צבאית אפשרית ברפיח.
ב-24 במאי 2024 החליט בין הדין להורות על הפסקת לחימה ברפיח, ועל הגשת דוח מצב בתוך חודש ימים.
הוועד היהודי-האמריקאי דחה את הטענות בנוגע לרצח העם בעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל[26] ופרסם הצהרה בנוגע לטיעונים חסרי הבסיס בתלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם, אשר הוגשה לבית הדין הבין-לאומי לצדק.[27]
חוות דעת על הכיבוש הישראלי, 2024 עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חוות הדעת של בית הדין הבין-לאומי לצדק בנושא מדיניות ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים
ב-30 בדצמבר 2022 החליטה העצרת הכללית של האומות המאוחדות לבקש מבית הדין חוות דעת מייעצת על ההשלכות המשפטיות של התמשכות הכיבוש הישראלי בגדה המערבית ובמזרח ירושלים.[28]
ממשלת ישראל הגישה נייר עמדה לבית הדין ובו טענה שאין לו סמכות לדון בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ושזה צריך להיפתר במשא ומתן ישיר בין ישראל לרשות הפלסטינית.[29] הדיונים, תחת הכותרת ההשלכות המשפטיות הנובעות ממדיניותה וממעשיה של ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש, כולל מזרח ירושלים (בקשה לחוות דעת מייעצת), החלו בפברואר 2024, בהשתתפות 52 מדינות ו-3 ארגונים בין-לאומיים. ישראל שלחה משלחת של משרד החוץ שנכחה בדיונים אך לא השתתפה בהם באופן פעיל.[30]
חוות הדעת המייעצת של בית הדין ניתנה ב-19 ביולי 2024, וקבעה כי הכיבוש המתמשך של ישראל בשטחים הפלסטיניים (כולל רצועת עזה ומזרח ירושלים), כמו גם הקמת התנחלויות וניצול משאבי טבע, מפרים את החוק הבין-לאומי.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg בית הדין הבין-לאומי לצדק, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg בית הדין הבין-לאומי לצדק, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg בית הדין הבין-לאומי לצדק, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg בית הדין הבין-לאומי לצדק, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png בית הדין הבין-לאומי לצדק, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg בית הדין הבין-לאומי לצדק, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg בית הדין הבין-לאומי לצדק, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg בית הדין הבין-לאומי לצדק, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg בית הדין הבין-לאומי לצדק, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg בית הדין הבין-לאומי לצדק, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg בית הדין הבין-לאומי לצדק, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D בית הדין הבין-לאומי לצדק], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg בית הדין הבין-לאומי לצדק, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg בית הדין הבין-לאומי לצדק, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg בית הדין הבין-לאומי לצדק, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png בית הדין הבין-לאומי לצדק, באתר פינטרסט
- כמה צודק הצדק הבין-לאומי?, פרלמנט 33, 16 ביולי 2001
- בית הדין הבין-לאומי לצדק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קובץ:National Library IL logo.svg בית הדין הבין-לאומי לצדק, דף שער בספרייה הלאומית
- אל"ם (מיל') נעם נוימן, על לוחמת משפט (פודקסט), אתר מערכות
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ צד לסכסוך לא מוכרח להיות חבר באו"ם.
- ^ 1 2 ההליך מוסדר בפרק 4 לחוקת בית הדין הבין-לאומי
- ^ The UN General Assembly Requests a World Court Advisory Opinion On Israel's Separation Barrier, American Society of International Law, 12 בדצמבר 2003 (באנגלית)
- ^ חוקת בית הדין הבינלאומי לצדק, סעיף 31
- ^ Statute of the International Court of Justice
- ^ Rules of Court | International Court of Justice
- ^ United States Diplomatic and Consular Staff in Tehran (United States of America v. Iran)
- ^ Military and Paramilitary Activities in and against Nicaragua (Nicaragua v. United States of America)
- ^ Continental Shelf (Tunisia/Libyan Arab Jamahiriya)
- ^ Delimitation of the Maritime Boundary in the Gulf of Maine Area (Canada/United States of America)
- ^ Application of the Convention on the Prevention and Punishment of the Crime of Genocide (Bosnia and Herzegovina v. Serbia and Montenegro)
- ^ Gabčíkovo-Nagymaros Project (Hungary/Slovakia)
- ^ Armed Activities on the Territory of the Congo (Democratic Republic of the Congo v. Uganda)
- ^ Legal Consequences of the Construction of a Wall in the Occupied Palestinian Territory
- ^ Legality of the Threat or Use of Nuclear Weapons
- ^ Pending Cases | International Court of Justice
- ^ הצהרת ממשלת ישראל בדבר קבלת סעיף שיפוט החובה בחוקת בית הדין הבינלאומי, 4 בספטמבר 1950
- ^ הצהרת ממשלת ישראל בדבר קבלת סעיף שיפוט החובה בחוקת בית הדין הבינלאומי, 1957
- ^ Reparation for Injuries Suffered in the Service of the United Nations באתר בית הדין.
- ^ Aerial Incident of 27 July 1955 (Israel v. Bulgaria) באתר בית הדין הבין-לאומי
- ^ ד"ר אייל גרוס, פרשנות: ההחלטה בהאג - צעד נוסף לבינאום ומישפוט הסכסוך, באתר ynet, 10 ביולי 2004
- ^ חוות דעתו של בית הדין הבין-לאומי לצדק – סיכום חוות הדעת מתורגם לעברית, באתר בצלם
- ^ "די לכיבוש הבריטי": חלף הדד-ליין באיי צ'אגוס, באתר ynet, 24 בנובמבר 2019
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., דרום אפריקה מאשימה את ישראל ב"רצח עם" - ופנתה להאג. משרד החוץ: חמאס זה שניסה לעשות זאת ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 29 בדצמבר 2023
- ^ The Republic of South Africa institutes proceedings against the State of Israel and requests the Court to indicate provisional measures, ICJ Press Release No. 2023/77, 29 December 2023
- ^ 5 Reasons Why the Events in Gaza Are Not “Genocide” | AJC, www.ajc.org, 2025-07-22 (ב־English)
- ^ AJC Statement on International Court of Justice Arguments in Baseless Genocide Case Against Israel | AJC, www.ajc.org, 2024-01-12 (ב־English)
- ^ U.N. asks World Court to give opinion on Israel's occupation
- ^ Israel files written submission to ICJ against its ‘occupation’ hearing, ג'רוזלם פוסט, 28 ביולי 2023 (באנגלית)
- ^ אתר למנויים בלבד חן מענית, בית הדין בהאג ידון בחוקיות השליטה בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, באתר הארץ, 18 בפברואר 2024
| האומות המאוחדות | ||
|---|---|---|
| חברים | מדינות החברות באומות המאוחדות | האומות המאוחדות |
| ארגוני האו"ם | העצרת הכללית • מועצת הביטחון • המועצה הכלכלית-חברתית • מועצת הנאמנות • המזכירות • בית הדין הבין-לאומי לצדק | |
| החלטות האו"ם | החלטות העצרת הכללית • החלטות מועצת הביטחון | |
| ערכים נוספים | מגילת האומות המאוחדות • קריאות לשינויים במועצת הביטחון של האו"ם • זכות הווטו במועצת הביטחון של האו"ם | |
