Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

בילי רוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
בילי רוז
William "Billy" Rose
פרופיל ב-IMDb
קובץ:David Ben Gurion Billy Rose1960.jpg
בילי רוז ודוד בן-גוריון, 1960

ויליאם "בילי" רוז (באנגלית: William "Billy" Rose;‏ 6 בספטמבר 1899 - 10 בפברואר 1966) היה אמרגן, פזמונאי ואספן אמנות יהודי-אמריקאי. אוסף הפסלים שלו היווה את בסיסו של גן הפסלים במוזיאון ישראל, הנקרא על שמו. בין המופעים שארגן נמנים "ג'מבו", שילוב של מחזמר וקרקס, "Billy Rose's Aquacade", מופע ששילב שחייה צורנית רבת-משתתפים עם מוזיקה חיה ו"כרמן ג'ונס", מחזמר ברודוויי המבוסס על האופרה "כרמן" מאת ביזה, עם משתתפים אפרו-אמריקאים בלבד.

תולדות חייו עריכה

רוז נולד בניו יורק בשם ויליאם סמואל רוזנברג. לאחר לימודיו היה מזכירו של ברנרד ברוך, יועצו של הנשיא וילסון וחבר מועצת התעשיות המלחמתית (War Industries Board) בזמן מלחמת העולם הראשונה.

באותה עת כתב מספר שירים, בהם "Me and My Shadow" ו-"It's Only a Paper Moon" (עם יפ הרבורג). ב-1934 פתח בפינת רחוב 52 וברודוויי מועדון הופעות בשם "The Billy Rose Music Hall", בו הופיעה תזמורתו של בני גודמן. ב-1935 הפיק את המופע "ג'מבו", ששילב מחזמר עלילתי (על מנהל קרקס) והופעות קרקס. את המוזיקה החיה ב"ג'מבו" ניגנה תזמורתו של פול וייטמן.

במהלך היריד "Great Lakes Exposition" שהתקיים בקליבלנד, אוהיו בקיצי השנים 1936 ו-1937 פיתח את מופע המים "Billy Rose's Aquacade" בו השתתפו, בין היתר, אלינור הולם (עמה התחתן), ג'וני וייסמילר ואסתר ויליאמס. בשנת 1939 הוזמן המופע לתערוכה העולמית של ניו יורק.

ב-1938 פתח את מועדון "פרסת הזהב", במרתף מלון פרמאונט בכיכר טיימס. המועדון פעל עד 1951. כוראוגרף הבית היה ג'ין קלי.

ב-1943 עיבד את האופרה כרמן של ביזה למחזמר המתרחש בארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה ובהשתתפות שחקנים, זמרים ורקדנים אפרו-אמריקאים בלבד. את המוזיקה עיבד רוברט ראסל בנט ואת הליברית שכתב אוסקר המרשטיין.

ב-1944 רכש ושיקם את תיאטרון זיגפלד המוזנח והעלה בו את מחזות הזמר "גברים מעדיפים בלונדיניות" (1949), העלאה מחודשת של "Of Thee I Sing" של ג'ורג' ואיירה גרשווין (1951), "אנטוניוס וקלאופטרה" (עם לורנס אוליבייה וויוויאן לי, 1952), פורגי ובס (עם לאונטין פרייס, 1953) ו"אניה" (1965).

ב-1946 הוציא לאור את ספרו האוטוביוגרפי "Wine, Women and Words" (יין, נשים ומילים), את ציור הכריכה אייר האמן סלבדור דאלי. בעקבות פרסום הספר הופיע רוז על שער הטיים מגזין ב-2 ביוני 1947.

רוז אסף אמנות פלסטית ובאוספו יצירות מאת רובנס, טיציאן, אמברוזיוס הולביין (אחיו של הנס הולביין), ואן דייק, מודיליאני ואחרים[1]. אוסף הפיסול המודרני שלו כלל יצירות מאת הנרי מור, דייוויד סמית, פבלו פיקאסו, אוגוסט רודן, לין צ'דוויק, איסמו נוגוצ'י (שעיצב את גן הפסלים במוזיאון ישראל) ואחרים.

חיים אישיים עריכה

ב-1929 נשא לאישה את השחקנית פאני ברייס, כוכבת מופעי הרביו שהפיק, "Sweet and Low" ו-"Crazy Quilt", ממנה התגרש ב-1938.

ב-1939 נשא לאישה את השחיינית-שחקנית במופע Billy Rose's Aquacade, אלינור הולם, ממנה התגרש ב-1954.

ב-1954 נשא לאישה את השחקנית ג'ואן מת'יוס, ממנה התגרש ב-1959, השניים נישאו בשנית ב-1961 והתגרשו בשנית ב-1964.

ב-1964 נשא לאישה את דוריס וידור, אשתו-לשעבר של האמרגן קינג וידור.

במותו הותיר הון בסך 42 מיליון דולר שהוקדש כולו לקרן על שמו.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|בילי רוז]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אוסף בילי רוז
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=בילי_רוז&oldid=349784"