ביו-בליץ (מאנגלית: BioBlitz, הלחם מילים של ביולוגיה ובליץ) הוא אירוע סקר ביולוגי אינטנסיבי שמטרתו לתעד את כל המינים החיים באזור מסוים בפרק זמן קצר, לרוב 24 שעות. במהלך האירוע, קבוצות של מדענים, אנשי טבע ומתנדבים משתפים פעולה בביצוע מחקר שטח מקיף, תוך זיהוי ותיעוד של מגוון רחב של יצורים חיים.
רבים מהביו-בליצים כוללים מרכיב ציבורי משמעותי, שמטרתו לעורר עניין בקרב הציבור הרחב בנוגע למגוון הביולוגי. כדי לעודד השתתפות רחבה, האירועים מתקיימים לעיתים קרובות בפארקים עירוניים או בשמורות טבע סמוכות לערים.[1] שיתופי פעולה עם מוזיאונים להיסטוריה של הטבע נמצאו כמגבירים את מעורבות הציבור באירועים אלו.[2] בנוסף, ביו-בליצים משמשים ככלי חינוכי יעיל להוראת נושאים הקשורים לביולוגיה ומגוון המינים לסטודנטים ולתלמידים.[3]
ביו-בליץ שונה ממחקר מדעי מסורתי בשטח ומציע הזדמנויות ויתרונות ייחודיים. בין היתרונות האפשריים:[4]
הנאה – בניגוד לסקר שדה מובנה ומדוד, אירוע כזה מתקיים באווירה של פסטיבל. מסגרת הזמן הקצרה הופכת את החיפוש למלהיב ומהנה יותר.
מקומיות – המושג "מגוון ביולוגי" מזוהה לעיתים עם שוניות אלמוגים או יערות גשם טרופיים. ביו-בליץ מאפשר לאנשים לגלות שגם פארקים מקומיים קרובים לביתם מלאים במגוון מינים ושיש חשיבות לשמרם.
מדע – באירועים בני יום אחד נאסף מידע בסיסי על מיני מינים מסוימים, המסייע לתיעוד מדעי.
זיהוי מינים או בתי גידול נדירים – שיתוף הפעולה בין מתנדבים למדענים עשוי להוביל לזיהוי בתי גידול ייחודיים או מינים נדירים הזקוקים להגנה וניהול.
תיעוד הופעת מינים – אף שביו-בליץ אינו מספק רשימת מינים שלמה, הוא יוצר בסיס לרשימה התחלתית שיכולה לשמש להמשך מחקר מעמיק יותר ולזהות תחומים שדורשים מחקר נוסף.
הגברת עניין במדע – ביו-בליצים מעוררים עניין במדע ובסביבה בקרב הציבור הרחב, בזכות תקשורת ישירה עם אנשי מקצוע ופעילויות שיתופיות וחווייתיות.
מאז, רוב אירועי הביו-בליץ כוללים מרכיב ציבורי, כך שמבוגרים, ילדים, בני נוער וכל מי שמעוניין יכולים להצטרף למומחים ומדענים בשטח. השתתפות במחקר שדה מעשי כזה היא דרך מהנה ומרגשת ללמוד על מגוון ביולוגי ולהבין כיצד לשמר אותו.
בשנת 1998, הביולוג הארוורדי א.או. וילסון והמומחה לחיות בר, פיטר אלדן, ממסצ'וסטס פיתחו תוכנית לרישום מינים באזור אגם וולדן, שהובילה ליוזמה מדינתית בשם "ימי המגוון הביולוגי", הדומה מאוד לביו-בליץ, ולעיתים אף נעשה שימוש חלופי במונחים.[5]
וריאציה של הביו-בליץ, בשם Blogger Blitz, החלה ב-2007. במקום לאסוף מתנדבים ומדענים למקום אחד, בלוגרים התחייבו לבצע סקרים פרטיים של מגוון ביולוגי, והנתונים שדווחו נאספו ונמפו. מטרת בליץ זה לא הייתה לזהות כל מין בכל קבוצת בעלי החיים, אלא להעלות מודעות לנושא ולהציג תמונה כללית של המגוון.
בשנים 2007 עד 2016, אגודת נשיונל ג׳יאוגרפיק (National Geographic Society) ושירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית ערכו ביו-בליץ מדי שנה בפארק לאומי אחר. האירוע השיא היה בשנת 2016, כחלק מחגיגות 100 שנה להקמת שירות הפארקים, ובו נערכו סקרים ברחבי כל הפארקים הלאומיים בארצות הברית. בפעילויות אלה נעשה שימוש בפלטפורמת iNaturalist לרישום תצפיות בשנים 2014, 2015 ו-2016.[6]
הביו-בליץ של הפארקים הלאומיים בוושינגטון הבירה היה האירוע המרכזי. כמעט 300 מדענים הובילו יותר מ-2,600 תלמידים ועוד אלפי משתתפים בכל 13 פארקי אזור הבירה. עד לטקס הסיום ב-21 במאי, תועדו כמעט 900 מינים רק באזור זה.
פסטיבל המגוון הביולוגי בגני החוקה שימש כחלון לתצפיות מכל רחבי המדינה, והועברו בו שידורים חיים של גילויים על מסכים ענקיים.
אדוארד א' וילסון, "אבי המגוון הביולוגי", היה שותף מרכזי באירועים שלפני הביו-בליץ, כולל הרצאות וכנס מדענים במטה של נשיונל ג'יאוגרפיק.
"ריקוד הביו-בליץ" היה פעילות נפוצה באירוע. המשתתפים רקדו עם ג'ון גריפית, מייסד הריקוד, על הבמה המרכזית ובשידורים ממקומות נוספים.
הפארקים הלאומיים והשותפים שיתפו את הפעילויות ברשתות החברתיות עם ההאשטגים #BioBlitz2016 ו-#FindYourPark. במהלך סוף השבוע, ההאשטג #BioBlitz2016 דורג בטוויטר בעשירייה הפותחת!
באנדרטת Cabrillo תועד חלזון ימי נדיר (Green Abalone), שמצב שימורו בעייתי בשל דיג יתר ומחלות.
בפארק Knife River התקיים ArcheoBlitz – ביו-בליץ ארכאולוגי – בו נמצאה שן ביזון בת מאות שנים, שה-DNA שלה עשוי לשפוך אור על אוכלוסיות הביזון בעבר.
בפארק Great Smoky Mountains, מדענים עבדו עם כ-100 תלמידי כיתה ה' וגילו יחד כמעט 200 מינים של מאביקים.
באנדרטת Craters of the Moon נערך סקר חזזיות שנרשמו בו מינים חדשים לפארק, כולל Xanthoria elegans, חזזית ששרדה תנאים קשים בניסוי בתחנת החלל.
בפארק הלאומי Channel Islands שודר צלילה חיה עם האוקיינוגרפיתסילביה ארל, בליווי הקרן הלאומית לפארקים. הציבור עקב אחרי הצלילה ביער האצות התת-ימי דרך שידור חי במסכים בוושינגטון ובאינטרנט.
אפליקציית iNaturalist שימשה להעברת מידע בזמן אמת, כשהנתונים שאומתו נכנסו לבסיסי נתונים לאומיים ובינלאומיים.
החל מ-2010, שירות הפארקים יזם תוכנית שגרירים צעירים למגוון ביולוגי. בכל שנה עד 2016, מונה שגריר תלמיד מטעם הפארק המארח. בשנת 2016, קתרין הייגן מונתה לשגרירת NCR, ומיקיילה אולמר, בת 11, שימשה כשגרירת יוזמת שימור המאביקים של נשיא ארצות הברית.
ב-24 באפריל 2014 התקיים הביו-בליץ הראשון בישראל כשהוא נערך בפארק ירוחם. האירוע נתמך על ידי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ונמצאו כ-531 מינים שונים. מאז נערכו בפארק מספר ביו-בליצים נוספים בהשתתפות מדענים והציבור הרחב.[7]
.jpg){kind=link}
_-_Flickr_-_treegrow.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
