Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

בטינה מרי ארנדט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
בטינה ארנדט
Bettina Mary Arndt
בטינה ארנדט, 2018
בטינה ארנדט, 2018
מדינה אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
תחום כתיבה נושאים מגדריים, זכויות גברים
השכלה האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, אוניברסיטת ניו סאות' ויילס
עיסוק סופרת, עורכת, עיתונאית
בן זוג
  • דניס מינוג (1977–1981, נפטר)
  • וורן סקוט (1986–2007, גרושים)
מספר ילדים 3
פרסים והוקרה מדליית המאה (2003), מסדר אוסטרליה (AM) (2020)

בטינה מרי ארנדט (באנגלית: Bettina Mary Arndt; נולדה ב-1 באוגוסט 1949) היא סופרת ועיתונאית אוסטרלית המתמחה בנושאים של מין ומגדר. בשנות ה-70 של המאה ה-20 החלה את דרכה כתרפיסטית מינית, ועם השנים עברה להתמקד בנושאי זכויות גברים ונושאים חברתיים שנויים במחלוקת, תוך יצירת סערות ציבוריות בעקבות דעותיה לגבי פגיעות מיניות, אלימות במשפחה ופמיניזם.

ביוגרפיה עריכה

ארנדט נולדה בפנרית', אנגליה, והייתה בתו של כלכלן גרמני יהודי, שיחד עם אשתו, נמלטו מגרמניה הנאצית לפני מלחמת העולם השנייה. ב־1945, עברה המשפחה לאוסטרליה. בטינה מרי גדלה בעיר קנברה.

בשנת 1971 סיימה ארנדט תואר ראשון במדעי החברה באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, ולאחר מכן עברה לסידני להמשך לימודים באוניברסיטת ניו סאות' ויילס, שם סיימה תואר שני בפסיכולוגיה קלינית בשנת 1973.

בתחילת שנות ה-70 החלה ארנדט לעבוד כאחת מהתרפיסטיות המיניות הראשונות באוסטרליה, היא טיפלה בעיקר בנשים. היא ערכה את מגזין הסקס והחינוך "פורום" ("Forum") בין השנים 1974–1982, מגזין פורץ דרך באותה תקופה, אך מעורר מחלוקת רבה בקרב חוגים שמרניים.

משנות ה-90 ואילך החלה ארנדט לכתוב טור עצות אישי במגזין "קלאו",[1] פרסמה מאמרים ב-"The Bulletin",[2] האוסטרלי ו-"The Australian Women's Weekly". היא שימשה ככתבת אורחת בתוכנית התחקירים "Four Corners" ב־ABC TV[3] והופיעה באופן קבוע ברדיו של ה-ABC בסידני, מלבורן, קנברה ואדלייד.[4]

ב-1993 הנחתה ארנדט פרק ב"Four Corners" שעסק בבלבול לכאורה סביב הסכמה מינית, תחת הכותרת "כן, לא, אולי". היא ספגה ביקורת מקבוצת יועצות להתעללות מינית בסידני.[5] ארנדט טוענת לקיומה של "הטיה אנטי-גברית" נרחבת בחברה, בתקשורת ובמערכת החוק - המתבטאת גם בתחומים כמו גירושים, מחקר סרטן ואלימות במשפחה - לדבריה, העדפת נשים בתהליכים אלה פוגעת בזכויות גברים.[6] ב-2012 כתבה ג'נט אלברכטסן כי ארנדט "טוענת שנשים שולטות בשיח המגדרי, ומשתיקות קולות גבריים".[7]

לטענת ארנדט, "הפמיניזם הרדיקלי המציג גברים כאלימים וסקסיסטים, אשם ב'ביוש גברים' ובהרס הסולידריות בין המינים".[8] מבקריה האשימו אותה בעוינות כלפי נשים.[9] הסופרת סוזן מאושהארט טענה כי "נראה שארנדט פשוט לא אוהבת נשים".[10]

ארנדט זכתה עיטור AM (חברה במסדר אוסטרליה) ב"יום אוסטרליה" לשנת 2020, "על תרומה משמעותית לקהילה כפרשנית חברתית ולקידום שוויון מגדרי דרך תמיכה בזכויות גברים".[11] בנימוקי הפרס צוין גם "סיבוב ההרצאות בקמפוסים מאז 2018" (המכונה "משבר האונס המדומה")[12] ותרומתה לאתר Thinkspot של ג'ורדן פיטרסון.[13]

הענקת העיטור עוררה עצומה ב-Change.org שקראה לשלול ממנה את הפרס, שהגיעה ל-33,000 חתימות תוך שבוע.[14] רוזי באטי, זוכת התואר לשנת 2015, הביעה תחושת "בחילה" מההחלטה,[15] וגרייס טיים, קורבן תקיפה מינית, כינתה זאת "דוגמה לשחיתות מוסרית מערכתית".[16]

שרת המשפטים של ויקטוריה, ג'יל הנסי, פנתה למושל הכללי בבקשה לשלול את העיטור מארנדט, בטענה ש"עמדותיה של ארנדט פוגעות בקורבנות אלימות".[17] בתגובה, פרופסור אוגוסטו צימרמן מבית הספר למשפטים באוניברסיטת נוטרדאם הגן על ההחלטה לתת לארדנט את העיטור בנימוק ש: "הכרה בקורבנות גברים של אלימות במשפחה היא צעד חשוב לשוויון אמיתי".[18] ב-25 בפברואר 2020 העבירה הסנאט האוסטרלי החלטה הקוראת לשלול מארנדט את העיטור, עם התנגדותם של שני סנאטורים בלבד.[19] בשנת 2003 הוענקה לה מדליית המאה ("Centenary Medal") על תרומתה לחברה האוסטרלית. בשנת 2020 הוענק לה תואר חבר מסדר אוסטרליה (AM) עבור תרומתה לפרשנות החברתית והמאבק למען זכויות גברים. גם החלטה זו עוררה ביקורת ציבורית רבה.

ארנדט נישאה פעמיים. בעלה הראשון, העיתונאי דניס מינוג, נפטר ב-1981. בשנת 1986 נישאה לוורן סקוט, עורך דין אמריקאי, ממנו התגרשה ב-2007. לארנדט שלושה ילדים – בת ושני בנים.

ספריה עריכה

  • Female Forum: The Key to Being a Sexy, Healthy Woman in Australia Today (1980)
  • The Bettina Arndt Guide to Lovemaking (1982)
  • The Australian Way of Sex (1985)
  • Private Lives (1986)
  • All About Us (1989)
  • The Sex Diaries (2009)
  • What Men Want: In Bed (2010)
  • #MenToo (2018)

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Professor's daughter rejected rats and stats - The Canberra Times (ACT : 1926 - 1995) - 21 מאי 1995, באתר Trove
  2. ^ Talking Heads - Bettina Arndt, web.archive.org, ‏2012-11-11
  3. ^ MEMBER (AM) IN THE GENERAL DIVISION OF THE ORDER OF AUSTRALIA
  4. ^ BETTINA ARNDT, CURRICULUM VITAE
  5. ^ The Sydney Morning Herald | Newspaper Replica, smh.digitaleditions.com.au
  6. ^ "Arndt on male discrimination", Quadrant, 10 July 2020
  7. ^ Albrechtsen, Janet, "The silencing of men", The Australian, 5 September 2012
  8. ^ "Arndt on radical feminism", Spectator Australia, 15 August 2021
  9. ^ "Criticism of Arndt's rhetoric", The Guardian Australia, 20 January 2022
  10. ^ Maushart, Susan, "The anti-woman phenomenon", The Saturday Paper, 12 February 2022
  11. ^ "Australia Day 2021 Honours List", Governor-General of Australia, 26 January 2020
  12. ^ "Controversial commentator awarded", The Sydney Morning Herald, 27 January 2020
  13. ^ "Arndt joins Peterson's platform", The Australian, 15 November 2019
  14. ^ "Petition against Arndt's award", Crikey, 28 January 2020
  15. ^ "Batty 'sickened' by award", The Age, 27 January 2020
  16. ^ "Tame condemns Arndt's award", Sydney Morning Herald, 29 January 2020
  17. ^ "Minister seeks to strip award", The Age, 3 February 2020
  18. ^ "When Men are Victims", Quadrant Online, 5 February 2020
  19. ^ "Senate votes to strip award", The Guardian Australia, 25 February 2020
קובץ:Wiki letter w.svg ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "בטינה מרי ארנדט".
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=בטינה_מרי_ארנדט&oldid=966143"