בוני נטלס
פעולות נוספות
| פטירה | 19 ביוני 1985 |
|---|---|
-he.svg){kind=link}
בוני לו נטלס (באנגלית: Bonnie Lu Nettles ; 29 באוגוסט 1927 - 19 ביוני 1985) הייתה אחות אמריקאית שיחד עם מרשל אפלווייט הנהיגה את כת שער גן עדן. נטלס נפטרה מסיבוכים של מחלת המלנומה ב-1985, כ-12 לפני ההתאבדות ההמונית של הכת במרץ 1997[1].
ביוגרפיה עריכה
ראשית חייה עריכה
בוני נטלס נולדה ב-29 באוגוסט 1927 וגדלה ביוסטון למשפחה בפטיסטית[2] . כמבוגרת, היא התרחקה מהדת. לאחר שהפכה לאחות מוסמכת, היא נישאה לאיש העסקים ג'וזף סגל נטלס בדצמבר 1949, איתו נולדו לה ארבעה ילדים. נישואיהם נותרו יציבים ברובם עד 1972, אז, על פי הניו יורק טיימס, היא החלה לנסות ליצור קשר עם רוחות מתות על ידי עריכת סיאנסים קבועים והאמינה שנזיר מהמאה ה-19 בשם "האח פרנסיס" דיבר איתה לעיתים קרובות ונתן לה הוראות. היא גם ביקרה מספר מגידי עתידות שלטענתה סיפרו לה שהיא עומדת לפגוש בקרוב גבר מסתורי גבוה עם שיער בהיר, תיאורים שהיו קרובים למדי למראהו של מרשל אפלווייט, אותו אכן תכיר בהמשך[2]. נטלס התעניינה רבות לאורך תקופה זו באסטרולוגיה ובתורת הנסתר.
היכרותה עם מרשל אפלוויט והקמת שער גן עדן עריכה
נטלס פגש את מרשל אפלווייט במרץ 1972. בכתביו, אפלווייט טען כי השניים הכירו לאחר שאפלוויט ביקר חבר שאושפז בבית החולים בו עבדה נטלס. לעומת זאת, טרי נטלס, בתה הבכורה של בוני, עבדה בתיאטרון שבו אפלווייט הפיק מופעי ילדים בסופי שבוע והצהירה כי "מישהו נפגע בבית הספר לדרמה בתיאטרון שבו הרף [אפלווייט] עבד. הרף ליווה את הפצוע לבית החולים שם פגש את בוני"[2]. אפלוויט טען לאורך השנים כי הרגיש שהוא מכיר את נטלס הרבה זמן והגיע למסקנה שהם נפגשו ב"חיים קודמים". נטלס סיפרה לאפלוויט שהיכרותם נובאה על ידי חוצנים ושמוטלת עליהם משימה אלוהית. במקביל, החל אפלוויט להתעניין יותר ויותר באסטרולוגיה ולזנוח את אמונותו הנוצרית המסורתית.
עד מהרה החלה אפלווייט לחיות יחד עם נטלס באותה דירה, אף על פי שהם התגוררו יחד, מערכת היחסים שלהם לא הייתה מינית ולמעשה הגשימה את משאלתו ארוכת השנים של אפלוויט לקיים מערכת יחסים עמוקה ואוהבת, אך אפלטונית. נטלס הייתה נשואה ואם לארבעה ילדים, אך לאחר שהקשר בינה לבין אפלוויט התהדק, התגרשה מבעלה ואיבדה את המשמורת על ילדיה. במקביל, אפלוויט ניתק לצמיתות את כל קשריו עם בני משפחתו.
באוגוסט 1974, אפלוויט נעצר בהרלינגן שבטקסס על כך שלא החזיר מכונית ששכר במיזורי. ללאחר שחרורו של אפלוויט, נטלס והוא טענו כי "החליטו ליצור קשר עם חוצנים" והחלו לחפש חסידים בעלי דעות דומות לשלהם. הם פרסמו מספר פרסומות לפגישות, בהן גייסו תלמידים, אותם כינו ה"צוות". במפגשים אלה, הם התיימרו לייצג יצורים שבאו מכוכב אחר וטענו שמי שיסכימו לקחת חלק בניסוי יגיע לרמה אבולוציונית גבוהה יותר.
עד 1975, אפלוויט ונטלס קיבלו את השמות "בו" ו"פיפ" ככינויים. היו להם כ-70 חסידים. אפלוויט האמין שהפרדה מוחלטת מתשוקות העולם היא תנאי מוקדם להתעלות לרמה הבאה של האבולוציה והדגיש קטעים בברית החדשה שבהם דיבר ישו על נטישת רכוש וממון. בעקבות דברים אלו, חברי הכת קיבלו הוראה לוותר על קשרים עם חברים ובני משפחה, כמו כן, נאסר עליהם להשתמש בסמים, אלכוהול ותכשיטים ולהביע כל סממן של מיניות. מלבד זאת, תחילה חברי הכת נאלצו לוותר על שמותיהם תוך אימוץ שמות מקראיים אך עד מהרה החליטו אפלוויט ונטלס כי יש להוסיף לשמות הקיימים "ודי". השניים בדרך כלל התגוררו עם מאמינהם בחניוני לילה מרוחקים. באפריל 1975 הפסיקו השניים לקיים מפגשים פומביים בציבור והחלו להתמקד בחיזוק הקשר עם קבוצת החסידים שאספו.
ביוני 1976, הם אספו את חסידיהם ביער הלאומי מדיסין בדרום מזרח ויומינג והבטיחו ביקור של עב"מים אך תוך זמן קצר החליטו על ביטול הביקור. לאחר מכן, החליטו השניים לפצל את הכת למספר קבצות קטנות, אותם הם כינו "קבוצות כוכבים". ב-1980 היו לאפלוויט ונטלס כ-80 חסידים, רבים מהם החזיקו בעבודות, לעיתים קרובות בעבודה עם מחשבים או כמכונאי רכב. ב-1982, הזוג איפשר לתלמידיהם ליצור קשר עם משפחותיהם. בהמשך הם איפשרו אף לבקר קרובי משפחה במהלך יום האם.
מותה עריכה
ב-1983, נאלצה נטלס לעבור ניתוח לכריתת עין עקב מחלת סרטן, גם לאחר הניתוח הרופא שלה הודיע לה שהמחלה כבר מתפשטת בשאר גופה. עם זאת, נטלס הצהירה שהרופא היה בור וטיפש והאמינה יחד עם אפלווייט שהיא לא יכולה למות, שכן עליהם לעלות יחד על החללית שתיקח אותם ל"שלב הבא של האבולוציה". על אף אמונות אלו, הסרטן שלה המשיך להחמיר עד שהגיע לכבד שלה. נטלס נפטרה ממחלת הסרטן ב-19 ביוני 1985, בבית החולים פארקלנד ממוריאל בדאלאס שבטקסס[2].
לאחר מותה, אפלוויט סיפר לחברי הכת כי היא "נסעה לשלב הבא" ו"הייתה לה אנרגיה רבה מדי כדי להישאר על כדור הארץ". ניסיונו להסביר את מותה במונחי הדוקטרינה של הכת הצליח ומנע את עזיבתו של כל חבר פרט לאחד. עם השנים, הדיכאון והפרנויות של אפלוויט החמירו עד שהגיעו לשיאן בהתאבדותה ההמונית של הכת ב-1997, בעת הופעת שביט הייל-בופ.