בודימיר לונצ'אר
פעולות נוספות
| שגיאת לואה ביחידה יחידה:WikidataBind בשורה 22<includeonly></includeonly>: אין יישות בוויקינתונים. |
בודימיר לונצ'אר (בקרואטית: Budimir Lončar; 1 באפריל 1924 – 1 בספטמבר 2024) היה פקיד ממשל ודיפלומט יוגוסלבי וקרואטי, אשר נודע בעיקר בשל כהונתו כשר החוץ של יוגוסלביה בין השנים 1987–1991. לונצ'אר פעל בזירה הבין־לאומית בשנותיה האחרונות של הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, תקופה שהתאפיינה במתחים פוליטיים גוברים ובתהליכים שהובילו להתפרקותה.[1]
לונצ'אר מילא שורה של תפקידים דיפלומטיים בכירים, בהם שגריר יוגוסלביה באינדונזיה, בגרמניה ובארצות הברית. בשנת 1984 מונה לסגן שר החוץ, וב־1987 לשר החוץ, תפקיד שבו כיהן עד שנת 1991, עם תחילת תהליך התפרקות יוגוסלביה.[1] במסגרת כהונתו היה מעורב בניהול יחסי החוץ של המדינה בתקופה מורכבת של שינוי גאופוליטי, והתמודד עם אתגרי מדיניות חוץ הנובעים מהמשברים הפנימיים והבין־לאומיים של יוגוסלביה בסוף המאה ה-20.
ביוגרפיה עריכה
ראשית חייו וחינוך עריכה
אבותיו של לונצ'אר היגרו במקור לאי אוגליאן מאזור ליקה. אביו של בודימיר, איבה, ואמו איוונה, אשר שניהם נולדו בשנת 1884, היו ילידי האי אוגליאן. לזוג היו עשרה ילדים, אשר חמישה מהם שרדו את תקופת ילדותם המוקדמת, וביניהם בודימיר שהיה הצעיר ביותר. לצד בודימיר, ארבעת האחים הנוספים היו אחותו הבכורה אנסטסיה (ילידת 1906), ואחיו שימה, סטנקו ואנטה (טונצ'י). אביו של בודימיר היה בעל ספינה ועסק במסחר עם העיר זאדר שבשדרת היבשה, אשר באותה עת הייתה תחת שליטה איטלקית. העיר זאדר, על מבניה המהודרים, חנויות הג'לאטו ושוקולדי הפרוג'ינה, הותירה רושם עז על בודימיר הצעיר, אשר תיאר אותה כחוויה העירונית הראשונה שלו. אמו איוונה הייתה קתולית אדוקה, ושניים מדודיו היו כמרים קתולים. תחת השפעתו של אביו, עבר בודימיר אל זאגרב כדי להשלים את לימודיו בגימנסיה. מורה הכיתה שלו והפרופסור לפיזיקה היה בוגדן אוגריזוביץ', אשר השפיע עליו להצטרף אל שורות הפרטיזנים היוגוסלבים.
מלחמת העולם השנייה ביוגוסלביה עריכה
במהלך מלחמת העולם השנייה ביוגוסלביה, המדינה פוצלה והאזור של לונצ'אר סופח אל מושלות דלמטיה של ממלכת איטליה. לונצ'אר הצטרף אל הפרטיזנים היוגוסלבים ביוני 1942, שם פעל כחבר בברית הנוער הקומוניסטי של יוגוסלביה.[2] תחת הדרכתו של יורה קשטלן, ערך לונצ'אר את כתב העת "ניצוץ הנעורים" (Omladinska iskra).[2] הוא נפצע בשתי הזדמנויות שונות, הראשונה בשנת 1943 באי אוגליאן והשנייה בשנת 1944 באי דוגי אוטוק.[2]
תחילת הקריירה עריכה
במאי 1950, הוזמן לונצ'אר לשמש כקונסול וכיועץ במשלחת יוגוסלביה אל האומות המאוחדות, שם נשאר עד לשנת 1956.[2] לאחר סיום תפקידו במשלחת בניו יורק, הוא חזר אל בלגרד לתפקיד ראש מחלקת האנליטיקה והתכנון המדיני במשרד החוץ הפדרלי, תפקיד שבו החזיק עד לשנת 1964.[2]
לאחר הפרישה עריכה
לונצ'אר ציין את יום הולדתו ה-100 ב-1 באפריל 2024.[3] חמישה חודשים לאחר מכן, ב-1 בספטמבר, הלך לונצ'אר לעולמו במקום הולדתו בפרקו שעל האי אוגליאן.[4]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 4 5 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).