Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

בוגימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קובץ:Francisco de Goya, Que viene el coco (Here Comes the Bogey-Man), published 1799, NGA 7459.jpg
"הנה בא הבוגימן" תחריט מאת גויה משנת 1799

הבוגימןאנגלית: The Bogeyman; נכתב גם bogyman, bogy או bogey, ובארצות הברית ובקנדה גם boogeyman) הוא יצור מיתולוגי המשמש בדרך כלל להפחדת ילדים במטרה לעודד התנהגות טובה. לבוגימן אין מראה קבוע, והדימוי שלו משתנה במידה רבה בין משקי בית ותרבויות שונות, אך לרוב הוא מתואר כמפלצת בעלת מאפיינים גבריים, אנדרוגיניים או אף נשיים, אשר מענישה ילדים על התנהגות רעה. הבוגימן, וכן יצורים דומים מבחינה רעיונית, מופיעים בתרבויות רבות ברחבי העולם. לעיתים הבוגימן מאיים בעונש על מעשה מסוים, ולעיתים על התנהגות פסולה כללית, בהתאם למטרה שלשמה נעשה שימוש בדמות, לרוב במסגרת אזהרה של בוגר לילד. המונח משמש לעיתים גם כהאנשה כללית או ככינוי להרגשת פחד, ולעיתים אף לשטן עצמו.

אטימולוגיה עריכה

המילה בוגימן, המשמשת באנגלית לתיאור מפלצת, עשויה להיגזר מן האנגלית התיכונה bugge או bogge, שפירושן רוח רפאים, אימה או דחליל. היא קשורה למונחים boggart ו-bugbear במשמעות שדון או דחליל, בהלחם לשוני עם המילה דוב, דמות דמונית מדומיינת בדמות דוב האוכל ילדים קטנים. המילה שימשה גם לציון מושא כללי של פחד. המונח "בוגבו" (באנגלית: bugaboo), הנושא זוג משמעויות דומות, ייתכן שהתפתח כשיבוש של bugbear. המונח בוגימן עצמו מוכר כבר מן המאה ה-15, אף שסיפורי הבוגימן הם ככל הנראה קדומים בהרבה.

תיאור פיזי עריכה

לעיתים קרובות הבוגימן מתואר כיצור אפל וחסר צורה קבועה, בעל יכולת לשנות את צורתו. הבוגימן נודע כמי שמשביע את תאבונו באמצעות חטיפת ילדים ואכילתם. תיאורי הבוגימן משתנים מתרבות לתרבות, אך לעיתים קרובות קיימים ביניהם מאפיינים משותפים, כגון טפרים או ציפורניים חדות, או שיניים חדות. גם טבעו של היצור משתנה בין תרבויות שונות, אף שעל פי רוב הוא מתואר כסוג של רוח, בעוד שדמונים, מכשפות ויצורים אגדיים אחרים מהווים גרסאות נפוצות פחות. חלק מן התיאורים מייחסים לו מאפיינים חייתיים, כגון קרניים, פרסות או מראה דמוי חרק. בשל תפוצתו העולמית של המיתוס, קשה לאתר מקור ראשוני אחד לאגדות. הבוגימן הוזכר לראשונה בהקשר של הובגובלינים באנגליה של המאה ה-16. רבים האמינו כי יצורים אלה נועדו להתעלל בבני אדם, בעוד שחלקם הסתפקו במעשי קונדס פשוטים, אחרים נחשבו לאכזריים ומרושעים יותר באופיים.

וריאציות עריכה

בתרבויות גרמאניות שונות מופיעות דמויות קרובות לבוגימן, כגון הבוגארט או הבוגבר, שלעיתים מתוארים כיצורים שובבים ולעיתים כאכזריים. חלק מהאגדות מציגות אותם כישויות שגורמות לפחד באמצעות רעשים, הזזת חפצים או הפחדות ליליות, בעוד שאחרות מתארות פגיעה ממשית בבני אדם, בעיקר בילדים. הבוגבר, לדוגמה, מתואר לעיתים כיצור דמוי דוב או חיה גדולה אחרת, והשם עצמו משקף שילוב בין שדון לפחד חייתי מוחשי. בסקנדינביה ובמרחב הצפון־אירופי ניתן למצוא גרסאות שבהן הבוגימן קרוב יותר לרוח טבע או שד מקומי, הקשור ליערות, להרים או למזג האוויר. באגדות אלו הוא אינו תמיד ממוקד בילדים בלבד, אלא עשוי לאיים גם על מבוגרים החורגים מהנורמות החברתיות או פוגעים בסדר הקיים. לעיתים הוא פועל כשומר גבולות, המעניש מי שמעז להיכנס לשטחים אסורים או להפר כללים בלתי כתובים. בתרבויות אחרות מופיעות דמויות מקבילות לבוגימן, אף שאינן נושאות תמיד את אותו השם. באמריקה הלטינית, למשל, קיימות דמויות מיתיות המשמשות להפחדת ילדים ולהרתעתם מהתנהגות מסוכנת, כמו יציאה בלילה או שיטוט לבד. באסיה ובאפריקה ניתן למצוא ישויות עממיות המתפקדות באופן דומה, לעיתים כישויות רוחניות ולעיתים כיצורים פיזיים למחצה, הקשורים לאמונות מקומיות בדבר רוחות, אבות קדמונים או שדים. מאפיין משותף לרוב הגרסאות של הבוגימן הוא הקשר ההדוק בין פחד לחינוך. הבוגימן אינו רק סמל לאימה, אלא כלי נרטיבי שנועד להמחיש גבולות, כללים והשלכות. לעיתים הוא מתואר כמי שחוטף ילדים, אוכל אותם או מעניש אותם בדרך אחרת, אך במקרים רבים עצם האיום מספיק, ואין צורך בסיפור מפורט על מימוש העונש. בכך מתפקד הבוגימן כהאנשה של פחד קמאי, המופעל בצורה מבוקרת בתוך מסגרת חברתית. בעת המודרנית עבר הבוגימן גלגול נוסף, והוא מופיע בספרות, בקולנוע ובתרבות הפופולרית כדמות אימה כללית, שאינה מוגבלת עוד להקשר חינוכי. לעיתים הוא מוצג כמפלצת שמסמלת את הפן הנפשי, סמל לטראומה נפשית או לפחדים פנימיים, ולעיתים כהתגלמות של רוע בלתי מוסבר. אף על פי כן, גם בגרסאות אלו נשמרת העמימות הבסיסית של הדמות, שהיא אולי המאפיין המרכזי והעמיד ביותר של הבוגימן לאורך הדורות.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Karra Shimabukuro The Bogeyman of Your Nightmares: Freddy Krueger's Folkloric Roots Studies in Popular Culture Vol. 36, No. 2 (SPRING 2014), pp. 45–65

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|בוגימן]] בוויקישיתוף
  • בוגימן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)