בג"ץ בן גביר

בג"ץ בן גביר

קובץ:Coat of arms of Israel.svg
ערכאה	בית המשפט הגבוה לצדק
חברי המותב
נשיא בית המשפט	יצחק עמית
חברי המותב	נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, ח'אלד כבוב ויחיאל כשר

בג"ץ 9037-09-24 גלעד הכהן נ' ראש הממשלה המכונה בג"ץ בן גביר הוא עתירה שנידונה בבג"ץ בה נדרש ראש ממשלת ישראל להעביר מתפקידו את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. העתירה נסמכת על הטענה שהשר מתערב באופן פסול בעבודתה המקצועית של משטרת ישראל ומבצע פוליטיזציה של הארגון. מנגד, המשיבים טוענים כי מינוי ופיטורי שרים הם סמכות שבשיקול דעת פוליטי, וכי פעולות השר נעשות במסגרת סמכותו להתווית מדיניות למשרד.

רקע

הלכת דרעי-פנחסי (1993) מחייבת ראשי ממשלה לשקול פיטורי שרים וסגני שרים במקרים של הגשת כתב אישום חמור, מתוך תפיסה של חובת הדרג המדיני לשמור על טוהר המידות בשירות הציבורי. על בסיס הלכה זו הגישו אורני פטרושקה ואחרים עתירות נגד מינויו של איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי בשל עברו הפלילי, אולם אלו נדחו על ידי בג"ץ בפברואר 2024. בהמשך לכך, ועל רקע מתיחות סביב סמכויות השר, ניהלו לשכותיהם של השר בן גביר והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, משא ומתן שהוביל לגיבוש מסמך עקרונות המטיל מגבלות על התערבות השר בעבודת המשטרה, בייחוד בתחום המחאות, המינויים והפעילות המבצעית.

השלב המקדמי

באוגוסט-ספטמבר 2024 הגישו מספר אזרחים ארבע עתירות לבג"ץ, במסגרתן ביקשו מבית המשפט לחייב את ראש הממשלה נתניהו לפטר את בן גביר. בעקבות הגשת העתירה פנתה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לראש הממשלה בבקשה שישקול מחדש את תמיכתו בכהונת השר. בתשובתה לעתירות שנמסרה לבג"ץ בספטמבר 2025 טענה היועמ"שית שבן גביר הפר את תנאי ההסכם ביניהם המגביל את מידת יכולתו להתערב בעבודת המשטרה, ובהתאם היא הצטרפה לעמדת העותרים לפטר את השר. על פי דיווח של העיתונאי אבישי גרינצייג, לקראת הדיון בבג"ץ פנתה היועמ"שית בהרב-מיארה לראש שב"כ לשעבר רונן בר בבקשה שיעביר לה מידע על מעורבותו של השר בן גביר בעבודת המשטרה. בהרב-מיארה הכחישה את הטענות. לדרישת היועמ"שית, הוציא בג"ץ צו על תנאי לראש ממשלה לנמק מדוע לא יעביר את בן גביר מתפקידו.

שר המשפטים יריב לוין פרסם הודעה לפיה הדיון אינו חוקי ולהחלטה שתתקבל לא יהיה תוקף. גם שר החוץ גדעון סער מתח ביקורת על קיום הדיון, בנימוק כי התערבות שיפוטית בכהונת שר פוגעת בדמוקרטיה. מחוץ לבית המשפט העליון הפגינו פעילי ימין, בהם שרים וחברי הכנסת. במקביל להשתתפותו בהפגנה, פתח השר בן גביר בקמפיין פוליטי בנושא, על רקע הבחירות לכנסת. הוא הצהיר כי פעולותיו נעשות מכוח סמכותו ובהתאם למנדט שקיבל מבוחריו.

הדיון בבג"ץ

ב-15 באפריל 2026 קיים בג"ץ דיון בעתירות בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשות נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. עקב חשש מהפרעות, הוגבלה כניסת הקהל לאולם, והדיון הועבר בשידור ישיר. במהלך הדיון הורחקו מהאולם סגן השר אלמוג כהן, השרות עידית סילמן ומאי גולן, וחברות הכנסת טלי גוטליב ולימור סון הר-מלך, לאחר שקראו קריאות ביניים.

הייעוץ המשפטי תמך בעותרים וטען כי בן גביר הפר פעם אחר פעם את מסמך העקרונות וכי הוא מביא לפוליטיזציה של המשטרה, באופן הפוגע פגיעה קשה ביסודות המשטריים, ולכן המוצא היחיד הוא להעבירו מתפקידו. נציגי העותרים טענו כי בן גביר מעודד עבריינות, עובר בהתבטאויותיו עבירות של הסתה וזילות בית המשפט, פוגע באופן מכוון ברשויות וביכולתן לבצע חקירות ומערער את היסודות הדמוקרטיים של ישראל באופן יסודי ושיטתי.

במהלך הדיון טענו באי כוחם של ראש הממשלה והשר בן גביר כי לבית המשפט אין סמכות להתערב במינוי שרים. הם הוסיפו את הטענה כי השר פועל במסגרת סמכותו, ולמימוש המדיניות שלשמה נבחר, לטענתם הוא עומד במסמך העקרונות שגיבש עם היועצת המשפטית, וקראו לצמצום השימוש בעילת הסבירות. מנגד, הייעוץ המשפטי הצטרפה לעמדת העותרים וגרס כי השר הפר באופן שיטתי את מסמך העקרונות, פגע בעצמאות המשטרה והוביל לפוליטיזציה שלה. העותרים הוסיפו כי התנהלות השר והתבטאויותיו פוגעות ביסודות המשטר, מהוות זילות כלפי בית המשפט ומעודדות עבריינות, ולכן המוצא היחיד הוא להעבירו מתפקידו.

העותרים, בגיבוי עמדת היועצת המשפטית לממשלה, טענו כי השר אינו מסתפק בהתוויית מדיניות כללית, כפי שמתיר לו החוק, אלא חודר לדרג הביצועי. נטען כי הוא נותן הנחיות ישירות למפקדים בדרגי הביניים והשטח לגבי ניהול אירועים ספציפיים, בדגש על הפגנות. לטענתם, התערבות זו כוללת דרישה להחמיר את האכיפה כלפי מפגינים נגד הממשלה, תוך מתן הוראות על אי-אכיפה באירועים המזוהים עם הבסיס הפוליטי של השר. אחת הטענות המשמעותיות בבג"ץ נגעה לפוליטיזציה של סגל הפיקוד. נטען כי השר פועל ליצירת אחידות שורות על בסיס נאמנות אישית, באמצעות מינוי קצינים השותפים לתפיסת עולמו, תוך בלימת קידומם של קצינים המקפידים על עצמאות מקצועית. העותרים טענו כי התנהלות זו יוצרת תלות של הדרג הפיקודי בדרג הפוליטי, באופן המעקר את היכולת של קציני המשטרה לפעול ללא מורא וללא משוא פנים.

במהלך הדיון עלו טענות בדבר התערבות השר בחקירות פליליות, הן באמצעות פניות ישירות לגורמי חקירה, והן באמצעות גיבוי פומבי לשוטרים הנמצאים תחת חקירת מח"ש. נטען כי התבטאויות אלו מהוות לחץ פסול על חוקרים, ומעבירות מסר של חסינות מפני ביקורת לשוטרים הפועלים בהתאם לאג'נדה של השר, גם אם פעלו בניגוד לחוק. היועצת המשפטית לממשלה טענה בפני בג"ץ כי השר הפך את "מתווה העקרונות" שנחתם עמו בעבר, אשר הפך ל"אות מתה". לפי הטענה, למרות התחייבויותיו המשפטיות להימנע מהתערבות מבצעית, הוא המשיך לפעול באופן שיש בו כדי לעקוף את שרשרת הפיקוד המקצועית, ולערער את מעמד המפכ"ל.

למחרת הדיון הוציא בית המשפט צו ביניים והחלטות אופרטיביות:

1. למתווה העקרונות ממאי 2025 ניתן תוקף של החלטת בית משפט.
2. על ראש הממשלה, השר והיועמ"שית לבוא בדברים, כדי להגיע להסכמות על טיוטות נוהלי עבודה עד ל-3 במאי 2026.
3. קידום קצינים מדרגת סגן ניצב ומעלה בתפקידים רגישים (תפקידים בעלי השפעה משמעותית על תחומי החקירות, אכיפת החוק, חופש הביטוי והמחאה והייעוץ המשפטי) יותנה בהמלצת סגל הפיקוד הכללי (ספ"כ) של המשטרה, תוך מתן הודעה מראש ליועמ"שית למתן חוות דעת.
4. נאסר על השר בן גביר להתבטא בנושא הפעלת כוח משטרתי כלפי אזרחים או בעניין חקירות מתנהלות.

קישורים חיצוניים

• עו"ד מירית לביא, הדיון בבג"ץ על המשך כהונת חה"כ בן גביר כשר לביטחון לאומי, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 14 באפריל 2026
• גלעד מורג, ‏השופט עקץ: "טיעונים של שנה א'" - העו"ד של בן גביר זעם: "לא לחלק לי ציונים" | צפו בשידור החי, באתר מעריב אונליין, 15 באפריל 2026
• יצחק וייס, אחרי הדיון הסוער: רה"מ מוכן לשוב להידברות עם היועמ"שית, באתר בחדרי חרדים, 14 באפריל 2026
• אתר למנויים בלבד דניאל חקלאי, מעולם לא חששתי מתקיפה פיזית בעטיה של עתירה לבג"ץ. עד עכשיו | דעה, באתר הארץ, 18 באפריל 2026