אתרי מורשת עולמית בישראל
פעולות נוספות
זוהי רשימה של אתרי מורשת עולמית בישראל, כפי שנרשמו ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.
אתרי מורשת עולמית עריכה
ישראל הצטרפה לארגון אונסק"ו ב-1999, ובשנת 2000 הגישה לארגון רשימת אתרים המועמדים להיחשב כאתר מורשת עולמית. נכון ל-2024, ישנם בישראל עשרה אתרי מורשת עולמית שהוכרו בידי אונסק"ו, כולם נכסי מורשת תרבותית (ולא אתרי טבע). העיר העתיקה של ירושלים וחומות ירושלים הוכרו אף הן כאתר מורשת עולמית, אך אונסק"ו אינה מכירה בריבונות הישראלית על העיר ולכן מונה רק תשעה מהם כאתרים ישראליים.[1] ההכרה בעיר העתיקה של ירושלים כאתר מורשת עולמית נעשה בהמלצת ירדן, וברישום האתר לא צוינה אף מדינה שבשטחה הוא נמצא.
בנוסף, הוכרו חמישה אתרי מורשת עולמית בשטחי הרשות הפלסטינית וביהודה ושומרון.[2]
- ^ ישנם עשרה קריטריונים לאתר מורשת עולמית, שכל אתר מחויב לעמוד לפחות באחד מהם. אלו הם הקריטריונים לאתרי תרבות:
- (1) – האתר הוא יצירת מופת של פאר היצירה האנושית.
- (2) – מציג שינוי חשוב בערכים אנושיים, לאורך תקופת זמן או באזור תרבותי של העולם, באמצעות פתרונות יצירתיים בתחומי: האדריכלות, טכנולוגיה, מפעלי אומנות אדירים, תכנון ערים או עיצוב נוף.
- (3) – עדות ייחודית או לפחות יוצאת דופן למסורת התפתחות תרבותית (cultural tradition) או למסורת התפתחות חברתית-כלכלית (civilization).
- (4) – האתר הוא דוגמה יוצאת דופן לסוג בנייה, אדריכלות, טכנולוגיה והנוף המדגים שלבים משמעותיים בתיזמור (ensemble) הכולל שלהם בשלבים משמעותיים בהיסטוריה של האנושות.
- (5) – האתר הוא דוגמה יוצאת דופן להתיישבות מסורתית של בני האדם, לשימוש בקרקע או בים. דוגמה המייצגת תרבות, או יחסי הגומלין בין האדם לבין סביבתו הטבעית, בייחוד אם האתר הפך פגיע לשינויים בלתי הפיכים שעומדים לערוך בסביבתו.
- (6) – קשור לאירועים או למסורות חיות בעלות רעיונות, אמונות או יצירות אמנות ועבודות ספרותיות בעלי מובהקות בינלאומית (המועצה מעדיפה שהאתר יעמוד בקריטריון נוסף).
- ^ שטח רב זה מתייחס לרצועת אדמה שעל דרך הבשמים, המשתרעת מעבדת ועד מואה, והיא מוכרת כולה כאתר אחד
אתרים ברשימה הטנטטיבית עריכה
בנוסף לאתרים הרשומים ברשימת אתרי המורשת העולמית, המדינות החברות באונסק"ו יכולות לנהל רשימה של אתרים ארעיים שהן עשויות להגיש מועמדות עבורם. מועמדויות לרשימת אתרי המורשת העולמית מתקבלות רק אם האתר היה רשום בעבר ברשימה הטנטטיבית.[3] נכון ל-2015, ישראל רשמה 18 אתרים ברשימה הטנטטיבית שלה:[4]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Israel - UNESCO World Heritage Convention
- ^ State of Palestine, באתר אונסק"ו
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ UNESCO World Heritage Centre, UNESCO World Heritage Centre - Tentative Lists, UNESCO World Heritage Centre (ב־English)
| אתרים | העיר העתיקה בירושלים וחומותיה • מצדה • העיר העתיקה של עכו • העיר הלבנה בתל אביב • מערות בית גוברין ומרשה בגבעות יהודה (בית גוברין ומרשה) • בית שערים | |
| המרכז הבהאי העולמי | הגנים הבהאיים (מקדש הבאב • הקשת: בית הצדק העולמי • הארכיון הבהאי הבין-לאומי • המרכז ללימודי הכתבים הקדושים) • אל-באהג'ה • ארמון הפאשא • גן ג'וניין | |
| תלים מקראיים | תל מגידו • תל חצור • תל באר שבע | |
| דרך הבשמים | עבדת • ממשית • חלוצה • שבטה • מואה הנבטית • חורבת קצרה • מצד נקרות • מצד גרפון • מצד סהרונים • מצד מחמל | |
| נחל מערות | מערת תנור • מערת גמל • מערת הנחל • מערת הגדי | |
| ראו גם אתרי מורשת עולמית ברשות הפלסטינית | ||