אשנה
פעולות נוספות
אַשְׁנָה היה שמן של שתי ערים מקראיות בשפלת יהודה.
שתי הערים נזכרות בספר יהושע בתיאור ערי השפלה שבנחלת שבט יהודה.
ראשית, נמנית "אשנה" בקבוצת ערי השפלה הצפוניות: ”בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה וְשַׁעֲרַיִם וַעֲדִיתַיִם וְהַגְּדֵרָה וּגְדֵרֹתָיִם עָרִים אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן”[1].
בהמשך, נמנית "אשנה" נוספת בקבוצת ערי השפלה הדרומיות יותר: ”לִבְנָה וָעֶתֶר וְעָשָׁן וְיִפְתָּח וְאַשְׁנָה וּנְצִיב וּקְעִילָה וְאַכְזִיב וּמָרֵאשָׁה עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן”[2].
החוקר שארל קלרמון-גנו הציע את זיהוי "אשנה" הראשונה עם הכפר עסלין, כשני ק"מ צפונית מזרחית לכפר סרעה (תל צרעה)[3].
באשר ל"אשנה" השנייה, בחלק מהתרגומים הלטיניים לתנ"ך נכתב שם העיר בצורה Idna, ולכן יש המזהים אותה עם הכפר בן ימינו אידנא[4], הנזכר כבר באונומסטיקון של אוסביוס (תחילת המאה ה-4 לספירה) במיקומו הנוכחי, בצורה Iedna[5].
לפי החוקר אליעזר ליפא סוקניק, מקור השם הוא בשורש השמי א.ש.נ, שפירושו "חזק" או "רם", ויש הקושרים אותו גם לשם הפרטי הקדום "אשנא", הנזכר בחותמת עברית קדומה[6].
הערות שוליים עריכה
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים ל"ג–ל"ו.
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים מ"ב–מ"ד.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך א', 768-769.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך א', 768-769.
- ^ אונומסטיקון, 16, שורה 15.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך א', 768-769.