Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ארקדי ציקון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארקדי ציקון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1946 (גיל: 80 בערך)
ברית המועצותברית המועצות אודסה, ברית המועצות (כיום אוקראינה)
תאריך עלייה 1989
תחום כתיבה קריקטורה
קומיקס
סוגה קומדיה
יצירות בולטות "ראש דיו" (2010)
שפות היצירה עברית
רוסית
עיסוק קומיקסאי
מאייר
פרסים והוקרה פרס חיפה (2017)

ארקדי ציקון הוא קומיקסאי וקריקטוריסט ישראלי-אוקראיני.

ביוגרפיה עריכה

ציקון נולד בעיר אודסה, ברית המועצות, בשנת 1946.[1]

בגיל ארבע נשלח אביו, ועמו גם בנו, לחיות ברפובליקה העממית של סין מטעם הצבא האדום. את רוב ילדותו בילה ציקון בסין, אותה תיאר כ"אקזוטית", אולם היה עד לאירועים קשים כילד קטן: בעת פרוץ מלחמת קוריאה התחוללו מהומות צבאיוות לא רחוק ממקום מגוריו, וחיילים היו מסתובבים בכל האזור. בראיון עמו סיפר כי "בתור ילד כמעט כל יום ראיתי איך תופסים מרגלים. היה להם מצעד ברחוב הראשי של העיר, שהשתתפו בו שוטרים ומשמר אזרחי, הם הובילו אותם לאורך הרחוב, היו מכים אותם ויורקים עליהם, ובסוף ירו בהם. ככה כל יום"[1].

בבגרותו חזר ציקון לאודסה, שם למד במכון לאומנויות בין השנים 1979-1975[2]. לאחר מכן, בשנת 1989 עלה ציקון ארצה כחלק מהעלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90, ולאחר שהשתכן בעיר רמת השרון שם למד בין השנים 19911992 במדרשה למורים לאמנתו בעיר[2]. במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 פרסם טורים ומדורי קומיקס בעיתונים גדולים ומוכרים, כגון מעריב, ידיעות אחרונות ומעריב לילדים[3]. בנוסף, לאורך שנות הקריירה שלו הציג ציקון תערוכות של קריקטורות ורצועות קומיקס באירופה, יפן ועוד[3].

בשנת 2010 הוציא את ספרו "ראש דיו"[4] בהוצאת המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בעריכת מיה דבש[5], אשר כולל אוסף של קריקטורות שיצר ציקון במהלך השנים.

במהלך העשור השני של המאה ה-21 פרסם ציקון פחות קומיקס וקריקטורות, והתמקד בסדנאות והרצאות[6][7]. בשנת 2017 זכה ציקון בפרס חיפה על עבודותיו, לצד הקומיקסאים אלכסנדר ברבנצ'יקוב ואולקסיי קוסטובסקי האוקראינים[8].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה