ארמון ארדשיר
פעולות נוספות
| ארמון ארדשיר | |||||
| ארמון ארדשיר | |||||
| קובץ:Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מיקום | |||||
|
(למפת {{מפת מיקום/{{#property:P17}}|שם}} רגילה) [[קובץ:{{מפת מיקום/{{#property:P17}}|מפה}}|250px|]]<div style="position:absolute; left:{{נקודת מיקום/חישוב {{מפת מיקום/{{#property:P17}}|חישוב}}|קו=אורך|אורך= שגיאה בביטוי: תו פיסוק בלתי מזוהה, "{"|רוחב=|עליון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|עליון}}|תחתון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|תחתון}}|ימין={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|ימין}}|שמאל={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|שמאל}}}}%; top:{{נקודת מיקום/חישוב {{מפת מיקום/{{#property:P17}}|חישוב}}|קו=רוחב|אורך=|רוחב=|עליון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|עליון}}|תחתון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|תחתון}}|ימין={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|ימין}}|שמאל={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|שמאל}}}}%;"> {{מפת מיקום/{{#property:P17}}|פירוט|מוגדלת=לא|פרמטרים={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|חישוב}}/100///0/0//0/0//0/0/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}|עליון}}/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}|תחתון}}/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}|שמאל}}/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}|ימין}}/ארמון ארדשיר}} | |||||
ארמון ארדשיר פאפאכאן (בפרסית: دژ اردشير پاپکان), מוכר גם בכינוי אתש-כדה (آتشکده), הוא מבצר הנמצא על מדרון ההר בו נמצא גם ארמון דוח'תר בפרובינציית פארס באיראן. הארמון נבנה בשנת 224 לספירה על ידי המלך הסאסאני ארדשיר הראשון. הוא ממוקם שני ק"מ מצפון לעיר העתיקה גור, היא העיר העתיקה של פירוזאבאד במחוז פארס של פרס העתיקה. הארמון הוא חלק מאתר המורשת העולמית של אונסק"ו "הנוף הארכאולוגי הסאסאני בחבל פארס".
תיאור האתר עריכה
המבנה כולל שלוש כיפות, דבר שהופך אותו לגדול ומפואר יותר מן המבנה שקדם לו, ארמון דוח'תר הסמוך. עם זאת, נראה כי המתחם נועד להציג את דמותו המלכותית של ארדשיר הראשון, ולא לשמש כמבצר למטרות הגנה. לכן אולי עדיף לכנות את המבנה "ארמון" ולא "טירה", אף על פי שחומות ענק מקיפות אותו (החומות עבות כפליים מן החומות של ארמון דוח'תר), והוא מבנה מסוגר. מבחינה ארכיטקטונית, נראה כי הארמון שימש כמקום למפגש חברתי שבו האורחים הוצגו בפני כס המלוכה הקיסרי. מעניין במיוחד הוא העיצוב הארכיטקטוני שאינו תואם במדויק את העיצוב הפרתי או הסאסאני. העיצוב הוא ייחודי לארכיטקטורה של פארס. הארמון נבנה בקרבת אגם שמימיו מגיעים ממעיין טבעי, אולי בהקשר של אלת המים והצמיחה הפרסית, אנאהיטה. המעיין אמור היה לספק מים לגן מלכותי, בדומה לאופן בו בנה כורש את הגן שלו בפסארגאדה. האגם היה מחופה באריחים בצדדיו ומוקף ריצוף. גודל המבנה הוא 104 מ' על 55 מ'. גובה האיוואן הוא 18 מטר, אף על פי שקרס חלקית. המבנה נבנה מאבנים מקומיות ומטיט, וטיח על הקירות הפנימיים. הסגנון של עיצוב הפנים דומה לזה של ארמון תצ'ר, שבנה דריווש הראשון בפרספוליס.
התקופה המודרנית עריכה
זוג ארכאולוגים צרפתיים, ג'יין ומרסל-אוגוסט דיולפואה, ביקרו באתר בסוף המאה ה-19 ותיארו אותו בספרם La Perse, la Chaldée et la Susiane.[1] רוברט ביירון ביקר באתר בפברואר 1934, וכתב על ביקורו בספר The Road to Oxiana. ביירון סבר כי הארמון כולל את אב-הטיפוס של קשת הזווית. לדעתו, מבנים כגון בזיליקת פטרוס הקדוש והטאג' מאהל לא היו קיימים ללא קשת הזווית והפנדנטיבה.[2]
בשנת 1997, איראן הוסיפה את ארמון ארדשיר ואתרים אחרים באזור פירוזאבאד כאתרים פוטנציאליים לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.[3] בסופו של דבר הוא הוכרז כחלק מאתר המורשת העולמית "הנוף הארכאולוגי הסאסאני בחבל פארס" ב-2018, שכולל עוד שבעה אתרים באזור.[4]
גלריה עריכה
-
מבט מצפון
-
מבט מדרום
-
האיוואן
-
קשת זווית בתוך המבנה
-
תרשים ארמון ארדשיר
-
תרשים של חורבות הארמון, 1887
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Dieulafoy, Jane, La Perse, la Chaldée et la Susiane, Hachette, Paris, 1887, chap. 26.
- ^ Byron, Robert, The Road to Oxiana, 1937 [2007], pp. 166–170.
- ^ "מכלול פירוזאבאד - אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו"
- ^ הנוף הארכאולוגי הסאסאני בחבל פארס באתר אונסק"ו.