אריה אזולאי
פעולות נוספות
| אזולאי, 2013 | |||||
| אזולאי, 2013 | |||||
| לידה |
9 ביולי 1933 פאס, מרוקו הצרפתית מרוקו הצרפתית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
3 באוקטובר 2025 (בגיל 92) אשדוד, ישראל ישראל | ||||
| מדינה | ישראל ישראל | ||||
| עיסוק | מחנך, מומחה להיסטוריה ולספרות יהודית | ||||
| מפלגה | העבודה | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
אריה אזולאי (9 ביולי 1933 – 3 באוקטובר 2025) היה איש חינוך ואיש ציבור ישראלי, בעל תואר דוקטור ליהדות מהאוניברסיטה העברית בירושלים. כיהן בין היתר כראש העירייה השלישי של אשדוד וכיושב ראש הוועדה הקרואה באופקים.
ביוגרפיה עריכה
אזולאי נולד בעיר פאס שבמרוקו ובנעוריו היה חבר בתנועת נוער הבונים, ראש הסניף בפאס ולאחר השתלמות בירושלים בשנת 1952, עמד בראש ההנהגה הארצית של התנועה במרוקו. הוא עלה לישראל עם רעייתו באפריל 1955 והצטרף לקיבוץ דורות.
אזולאי עבר לקיבוץ ברור חיל והיה הראשון בקיבוץ שיצא ללמוד באוניברסיטה. לאחר שקיבל תואר ראשון בהיסטוריה ובספרות היה יו"ר ועדת החינוך והיה ממייסדי בית חינוך שער הנגב.[1] אף על פי שהזדהה עם האידאולוגיה של הקיבוץ, עזב אזולאי מכיוון שלא התאפשר לו להמשיך בלימודים לתואר שני, ועבר לאשדוד. במסגרת התואר השני כתב עבודה על ביקורו של משה מונטיפיורי במרוקו והשלכות הביקור.
שליחויות מחוץ לישראל עריכה
הוא יצא בשליחות תנועת הבונים לארגנטינה, שם סייע למוסד בלכידת אדולף אייכמן[דרוש מקור] ובעקבות זאת גורש מארגנטינה.
לאחר סיום לימודיו ב-1969 יצא בשליחות אגף הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית לפריז, וב-1972 שב לישראל.[2] באמצע 1978, שב לארגנטינה בשליחות הסוכנות, לאחר פנייתו של מרדכי בר-און, ראש המחלקה לנוער והחלוץ. הוא היה אחראי גם על הפעילות במדינות השכנות, אורוגוואי, צ'ילה, פרגוואי ופרו.[3] ב-1980 שב לישראל וחזר לנהל את בית הספר מקיף ג' באשדוד.
בשנת 1992 יצא לשליחות כראש משלחת הסוכנות היהודית בצרפת (עד 1996) והיה חבר בהנהלה הציונית כיו"ר עמית של המחלקה לעלייה וקליטה של הסוכנות היהודית (1997–2006).
מקיף ג' עריכה
ביולי 1973 נענה לבקשת סגן ראש עיריית אשדוד והממונה על החינוך, עדי עם-שלום, ומנהל מחלקת החינוך העל-יסודי, אלישע לוי, להקים ולנהל את תיכון מקיף ג' ע"ש רוגוזין שברובע ד'.[4] בזמן שליחותו בארגנטינה (1978–1980), החליפוֹ דב גינצבורג בתפקיד בבית הספר, ונערכו שינויים מינהליים, והייתה כוונה למנות מנהל נפרד לחטיבת הביניים.[3] אזולאי חזר לתפקיד המנהל, וגינצבורג שב לתפקידו הקודם, כסגן המנהל ומורה לטכנולוגיה.[3] הוא המשיך לכהן בתפקיד עד 1983.[3] באותה עת, מנה בית הספר כ-1,500 תלמידים ו-110 מורים.[3]
פעילות ציבורית עריכה
כראש עיריית אשדוד ה-3 עריכה
בשנת 1981 נבחר לכהן כמזכיר סניף מפלגת העבודה באשדוד ובבחירות המוניציפליות בשנת 1983 נבחר לתפקיד ראש עיריית אשדוד מטעם מפלגת העבודה, תפקיד בו כיהן עד לשנת 1989 במשך קדנציה אחת, ובמקביל כיושב ראש החברה לפיתוח אשדוד (חפ"א). במהלך כהונתו של אזולאי כראש העירייה, התרחבה אשדוד דרומה לעבר חולות ניצנים ונבנה רובע הווילות רובע ט"ו.
ביוני 1986 נעצר באופן מתוקשר[5] והוחזק במעצר במשך עשרה ימים, במסגרת חקירה בהאשמות של לקיחת שוחד. לאחר מספר חודשים נסגר התיק לאחר שלא נמצאו ראיות לטענות נגדו[6] ובעקבות העובדה שפעיל של מפלגת העבודה שהעיד נגדו חזר בו מעדותו מספר ימים לאחר שנעצר.[7] אזולאי טען שהוא נפל קרבן לעלילה מצד יריבים פוליטיים והתלונן על תנאי המעצר המשפילים והעדר נורמות לחקירת אישי ציבור.[8] בעקבות סגירת התיק דרש מאמר מערכת של מעריב להפיק לקחים מהפרשה בעניין הקלות בה עוצרים חשודים ומאריכים את מעצרם.[9]
קרן אשדוד עריכה
ב-1986, במקביל לכהונתו כראש העירייה, הקים את "קרן אשדוד" כעמותה, בהשראה מקרנות דומות שקמו בירושלים ובתל אביב-יפו.[10] היא הוקמה במטרה לגייס כספים מגופים נטולי אינטרס כלכלי בעיר, בעיקר מיהדות התפוצות וקרנות אחרות.[10] עם ניצחונו של צבי צילקר בבחירות 1989 לרשויות המקומיות, מונה לראשות הקרן, תחת הסכמה שראש העירייה יהיה בעל הסמכות לעמוד בראש הקרן או למנות אדם מטעמו.[10] מתוקף אותו הסכם, נקבע תפקידו של אזולאי כיושב ראש מייסד של הקרן.[10]
פעילויות נוספות עריכה
לאחר סיום כהונתו כראש עיריית אשדוד, כיהן כיו"ר הדירקטוריון של החברה למתנ"סים וכראש המחלקה לעליה ולקליטה של הסוכנות היהודית.
ב-25 בספטמבר 2007 מונה ליו"ר הוועדה הקרואה באופקים על ידי שר הפנים מאיר שטרית. ביולי 2008 הודיע על התפטרותו מתפקידו כדי להתמקד בכתיבת עבודת דוקטורט.[11] במקומו, כראש ועדה קרואה, מונה צביקה גרינגולד.
בינואר 2024, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (שנדחו בעקבות מלחמת חרבות ברזל), הביע את תמיכתו ברשימתו של יניב קקון למועצת העירייה, תנועת "אשדודים".[12][13][14]
השכלה עריכה
בוגר תואר ראשון בהיסטוריה של העם היהודי ותואר שני בספרות עברית, שניהם מ"האוניברסיטה העברית" בירושלים. ביוני 2011 קיבל תואר דוקטור מהחוג ליהדות בת זמננו מהאוניברסיטה העברית בנושא תנועות הנוער היהודיות במרוקו בשנים 1944–1964. העבודה ראתה אור ב-2012 בהוצאת הספרייה הציונית כספר בשם: "נוער בסערה: תנועות הנוער היהודיות במרוקו".
בשנת 2023 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי של אזולאי "ציוני כל הדרך", בהוצאת הספרייה הציונית העולמית, ומוסד ביאליק.
חיים אישיים עריכה
אזולאי כיהן כיו"ר ברית יוצאי פאס. התגורר באשדוד. היה נשוי לרחל, עד פטירתה ב-17 באפריל 2018.[15] לזוג שני בנים ובת.
נפטר ב-3 באוקטובר 2025 בגיל 92, והובא למנוחות בבית העלמין באשדוד.
ספרים עריכה
- מסע משה מונטיפיורי למרוקו (1863-1864), 1969.
- תנועות הנוער היהודיות במרוקו (1964-1944), ירושלים, 2010.
- נוער בסערה: תנועות הנוער היהודיות במרוקו, ירושלים: הספרייה הציונית, 2012, מסת"ב 9789654400787.
- ציוני כל הדרך: אוטוביוגרפיה, ירושלים: הספרייה הציונית, 2023, מסת"ב 9789655363975.
קישורים חיצוניים עריכה
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
| קובץ:P vip.svg | פורטל אישים | ||
| קובץ:P Knesset.png | פורטל הממשל בישראל | ||
| קובץ:P judaism.svg | פורטל יהדות | ||
| קובץ:P book.svg | פורטל ספרות | ||
| קובץ:Hebrew WP Ashdod Project Logo.png | פורטל אשדוד | ||
- קובץ:National Library IL logo.svg אריה אזולאי (1933-), דף שער בספרייה הלאומית
- קובץ:סמליל הארכיון העירוני לתולדות אשדוד – ללא טקסט.svg אוסף על שם אריה ורחל אזולאי, מתוך הארכיון העירוני לתולדות אשדוד
- אריה אזולאי באתר הסוכנות היהודית
- אריה אזולאי באתר תנועות הנוער היהודיות במרוקו
- סרטונים אריה אזולאי בן שמונים. מרכז תקשורת אשדוד 2013
- אתר למנויים בלבד אריה אזולאי, אני, אריה אזולאי, מבקש: תפסיקו לקרוא לי ישראל השנייה, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2020
הערות שוליים עריכה
- ^ אהרון דולב, אריה אזולאי: אשתי סיפרה לי שברחוב אומרים - הפעם יש עשן בלי אש, מעריב, 24 באוקטובר 1986
- ^ שליחות בפאריס, 1969–1972, ציוני כל הדרך: אוטוביוגרפיה, עמ' 72–83
- ^ 1 2 3 4 5 חזרה לארגנטינה, 1978–1979, ציוני כל הדרך: אוטוביוגרפיה, עמ' 93–99
- ^ בית הספר מקיף ג', ציוני כל הדרך: אוטוביוגרפיה, עמ' 84–92
- ^ אלי דנון, אילן בכר ועזרא ינוב, לאחר חקירה בת 8 שעות הוחלט:ראש עיריית אשדוד ייעצר, מעריב, 9 ביוני 1986
- ^ עזרא ינוב, נסגר תיק החקירה נגד ראש עיריית אשדוד, מעריב, 20 באוקטובר 1986
- ^ אריה אזולאי: אני שמח שיצאתי מהסיוט הזה, מעריב, 19 ביוני 1986
- ^ מהמעצר - למפכ"ל, מעריב, 30 ביוני 1986
- ^ סגירת תיק אזולאי, מעריב, 20 באוקטובר 1986
- ^ 1 2 3 4 קרן אשדוד, ציוני כל הדרך: אוטוביוגרפיה, עמ' 132–135
- ^ זמן מעריב, ראש הוועדה הממונה באופקים פורש, באתר nrg, 23 ביולי 2008
- ^ חן מור אטיאס, "מביע פומבית את תמיכתי": אריה אזולאי רה"ע לשעבר תומך ב'אשדודים' למועצת העיר, באתר כאן דרום אשדוד, 30 בינואר 2024
- ^ מערכת האתר, ראש העיר לשעבר דר אריה אזולאי תומך בתנועת אשדודים למועצת העיר, באתר אשדוד נט, 30 בינואר 2024
- ^ ראש העיר לשעבר אריה אזולאי תומך בתנועת "אשדודים" למועצת העיר, באתר אשדודי, 30 בינואר 2024
- ^ ציוני כל הדרך: אוטוביוגרפיה, עמ' 225
| אופקים הנהגת העיר אופקים | ||
|---|---|---|
| לפני ההכרה במועצה המקומית | יעקב שמשוני (1955) • יהודה מרציאנו (1955–1958, ועד מקומי) | |
| כמועצה מקומית | דב פרידקין (1958–1960, מועצה ממונה) • משה ביתן (1960–1961) • יעקב כהן (1961–1963, ועדה קרואה) • משה מייבסקי (1963–1969, ועדה קרואה ונבחר) • יחיאל בנטוב (1969–1978) • אברהם רביבו (1978–1983) • יחיאל בנטוב (1983–1989) • יאיר חזן (1989–1993) | |
| כעירייה | מיכה הרמן (1993–1998, מועצה/עירייה) • יאיר חזן (1998–2003) • אבי אסרף (2003–2007) • אריה אזולאי (2007–2008, ועדה קרואה) • צביקה גרינגולד (2008–2013, ועדה קרואה) • איציק דנינו (2013–הווה) | |
| ראשי המועצה המקומית ועיריית אשדוד קובץ:Ashdod60Logo.svg | ||
|---|---|---|
| ראשי המועצה המקומית | דב גור (1959–1960) • אפרים לנגסנר (1960-1961) • רוברט חיים (1961–1963) • אבנר גרעין (1963–1968) | |
| ראשי העירייה | אבנר גרעין (1968–1969) • צבי צילקר (1969–1983) • אריה אזולאי (1983–1989) • צבי צילקר (1989–2008) • יחיאל לסרי (2008 ואילך) | |
| אשדוד קובץ:Ashdod60Logo.svg | ||
|---|---|---|
| ערכים ראשיים | אשדוד • רובעי העיר • תכנון העיר • כיכרות | |
| גנים ופארקים | פארק אשדוד-ים • פארק עד הלום • פארק בן-גוריון • פארק אקולוגי מצודת-ים אשדוד • גן אלישבע • פארק לכיש • גבעת יונה • עד הלום | |
| רחובות | רחוב רוגוזין • רחוב שבי ציון • מדרחוב הנביאים • שדרות בני ברית • שדרות הרצל • שדרות מנחם בגין • שדרות משה דיין | |
| תחבורה | תחבורה ציבורית • מסוף בני ברית • מסוף ביג • מערכת להסעת המונים בנפת אשקלון • תחנת הרכבת | |
| מוסדות | בית החולים אסותא • מרכז כיוונים • המשכן לאמנויות הבמה • קונסרבטוריון אקדמא • הארכיון לתולדות אשדוד • הקריה האקדמית של אשדוד (עתידי) • בית אריה קלנג • מוזיאון אשדוד לאמנות • מוזיאון הפלשתים • אצטדיון אשדוד (עתידי) | |
| תעשייה | נמל אשדוד • תחנת הכוח אשכול • נמל הדרום • אלתא מערכות | |
| היסטוריה | אשדוד ים (העיר העתיקה) • תל אשדוד • תל מור • רצועת החוף | |
| עירוניות | העירייה ומועצת העירייה • סמל העיר • יקיר העיר אשדוד • חברת אשדוד • החברה לפיתוח אשדוד | |
| קטגוריה ראשית | ||