Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ארבע העונות (ויוואלדי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תבנית {{יצירה מוזיקלית}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

(מולטימדיה)

אביב, פרק ראשון: אלגרו noicon
ג'ון הריסון, כינור
אביב, פרק שני: לארגו noicon
ג'ון הריסון, כינור
אביב, פרק שלישי: אלגרו noicon
ג'ון הריסון, כינור
קיץ, פרק ראשון: אלגרו נון מולטו noicon
ג'ון הריסון, כינור
קיץ, פרק שני: אדאג'ו noicon
ג'ון הריסון, כינור
קיץ, פרק שלישי: פרסטו noicon
ג'ון הריסון, כינור
סתיו, פרק ראשון: אלגרו noicon
ג'ון הריסון, כינור
סתיו, פרק שני: אדאג'ו מולטו noicon
ג'ון הריסון, כינור
סתיו, פרק שלישי: אלגרו noicon
ג'ון הריסון, כינור
חורף, פרק ראשון: אלגרו נון מולטו noicon
ג'ון הריסון, כינור
חורף, פרק שני: לארגו noicon
ג'ון הריסון, כינור
חורף, פרק שלישי: אלגרו noicon
ג'ון הריסון, כינור
לעזרה בהפעלת הקבצים

ארבע העונותאיטלקית: Le quattro stagioni) הוא כינוי לארבעה קונצ'רטי לכינור, כלי קשת וקונטינואו, מאת המלחין האיטלקי אנטוניו ויוואלדי שהולחנו בשנת 1723 ופורסמו בשנת 1725.

הקונצ'רטי קרויים על שם עונות השנה: אביב, קיץ, סתיו וחורף. כל קונצ'רטו מייצג אחת מעונות השנה ומלווה בסונטה פיוטית, כאשר המוזיקה משקפת ומדמה תופעות וקולות מן הטבע. לאחר מותו של ויוואלדי נשכחה היצירה, בדומה למרבית עבודותיו, וזכתה לעדנה מחודשת ולקבלת מעמד קנוני רק במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20, עם גילויים מחדש של כתבי היד המקוריים שלה.

זוהי אחת היצירות המוכרות ביותר של ויוואלדי,[1][2][3] והיא נחשבת לאחת הדוגמאות המוקדמות ביותר של מוזיקה תוכניתית, כלומר מוזיקה המבוססת על רעיון חוץ-מוזיקלי. במקרה זה, הקונצ'רטי מתייחסים לארבע סונטות, כשהמוזיקה מלווה את הטקסט באופן צמוד. לא ידוע מיהו כותב הטקסט של הסונטות עצמן, וישנה סברה, שוויוואלדי עצמו הוא הכותב.

בשנת 2002 אנג'ליקה אכבר יצרה לראשונה עיבוד של היצירה לפסנתר.

הסונטות והתוכן התוכניתי עריכה

"ארבע העונות" מהווה דוגמה מרכזית ומוקדמת למוזיקה תוכניתית – מוזיקה כלית שנועדה לתאר תוכן סיפורי או ציורי מוגדר. הפרסום המקורי של ארבעת הקונצ'רטי בשנת 1725 לווה בארבע סונטות (שירים בני 14 שורות), כאשר כל סונטה מוקדשת לעונה אחת ומחולקת לשלושה חלקים, המקבילים לשלושת פרקי הקונצ'רטו (מהיר-איטי-מהיר). במחקר המוזיקולוגי מקובל לייחס את כתיבת הסונטות לויוואלדי עצמו, כחלק מתכנון היצירה.

במהדורה המקורית שנדפסה באמסטרדם, שובצו אותיות סימון (כגון 'A', 'B', 'C') הן בשורות השיר והן במקומות המדויקים בתוך דפי התווים של הנגנים. הדבר נעשה כדי לקשר בין הקטעים המוזיקליים לבין האירועים והקולות המתוארים בשיר.

הסונטות כוללות תיאורים של תופעות טבע וסצנות כפריות משתנות, והמוזיקה מתרגמת אותן לאפקטים צליליים מוגדרים. בין הדוגמאות הבולטות ביצירה: בקונצ'רטו "האביב" (פרק שני): הטקסט מתאר רועה צאן הישן לצד כלבו השומר; במוזיקה, הכינור הסולו מנגן מלודיה שקטה המייצגת את הרועה, בעוד הוויולה מנגנת באופן עיקש ויבש לאורך כל הפרק כדי לדמות את נביחת הכלב. בקונצ'רטו "החורף" (פרק ראשון): הטקסט מתאר קור עז ושיניים הנוקשות מן הקור המר; התזמורת מדמה זאת באמצעות מקצב מהיר ותכוף של צלילים קצרים (סטקטו) המנוגנים שוב ושוב בכלי הקשת.[4][5]

מבנה ארבעת הקונצ'רטי עריכה

ארבעת הקונצ'רטי מתארים את עונות השנה על ידי אלמנטים מוזיקליים שונים. בחורף למשל מוצג הגשם המטפטף על ידי נגינת פיציקטו של הכינור, כלומר צלילים קצרים המופקים על ידי פריטה על מיתרי הכינור באצבעו של הנגן.

כל אחד מן הקונצ'רטי כתוב בשלושה פרקים במתכונת המקובלת של "מהיר-איטי-מהיר":

האביב עריכה

קונצ'רטו מספר 1 במי מז'ור, אופוס 8, RV 269, אביב ("La primavera")

  • אלגרו (Allegro) - ציוצי ציפורים, פכפוך נחלים, משב רוח קלילה וסערת רעמים וברקים.
  • לארגו (Largo) - כלב נובח ללא הפסקה.
  • אלגרו (Allegro) - ריקוד רועים בחגיגה כפרית.

הקיץ עריכה

קונצ'רטו מספר 2 בסול מינור, אופוס 8, RV 315, קיץ ("L'estate")

  • אלגרו נון מולטו (Allegro non molto) - עייפות מרוב חום, שלוש ציפורים: קוקייה תור וחוחית, רוח סערה עם גשם שוטף.
  • אדאג'ו א-פיאנו – פרסטו אֶה פורטה (Adagio e piano – Presto e forte) - זבובים מזמזמים.
  • פרסטו (Presto) - סערה עזה וגשם שוטף.

הסתיו עריכה

קונצ'רטו מספר 3 בפה מז'ור, אופוס 8, RV 293, סתיו ("L'autunno")

  • אלגרו (Allegro) - חגיגה כפרית ושתייה לשוכרה.
  • אדאג'ו מולטו (Adagio molto) - שנת השיכורים.
  • אלגרו (Allegro) - ציד: קרנות ציד, נביחות כלבים ויריות רובים.

החורף עריכה

קונצ'רטו מספר 4 בפה מינור, אופוס 8, RV 297, חורף ("L'inverno")

  • אלגרו נון מולטו (Allegro non molto) - סופת שלגים עוצמתית ומתחי רוח, גשם וברד, או לחלופין שיניים נוקשות מקור.
  • לארגו (Largo) - רוגע מול האח הבוערת.
  • אלגרו (Allegro) - החלקה על הקרח.[6]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Why Vivaldi's Four Seasons are still so popular today, Classical Music, ‏2025-02-28
  2. ^ Vivaldi’s Four Seasons history and audience reception | Skoove, Your guide to learning piano | Skoove Magazine, ‏2024-03-05
  3. ^ Vivaldi: Four Seasons, The Classical Novice, ‏2015-08-07
  4. ^ Paul Everett, Vivaldi: The Four Seasons and Other Concertos, Op. 8, Cambridge University Press, 1996, pp. 60–75.
  5. ^ W. D. Snodgrass, "Notes on Vivaldi's 'The Four Seasons': Words and Music", Surface, Syracuse University, 1968.
  6. ^ Paul Everett, Vivaldi: The Four Seasons and Other Concertos, Op. 8, Cambridge Music Handbooks, Cambridge University Press, 1996, pp. 60–75.
קובץ:P music.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.