אפרים מרדכי צוויגנהפט
פעולות נוספות
רבי אפרים מרדכי צוויגנהפט (המכונה ר' מוטל שוחט;[1] ה'תרי"ג, 1853 – ג' בשבט ה'תש"א, 1941) היה מחשובי חסידי סוכטשוב, שימש כשוחט ובודק (שו"ב) ומורה צדק (מו"צ) בעיר סוסנוביץ שבפולין,[2] ונודע במיוחד במעשי החסד שלו.
תולדות חייו עריכה
לידה וייחוס עריכה
נולד ב-1853 בנס לאביו רבי אריה מנחם צוויגנהפט שו״ב בעיר חנטשין (ומתלמידי רבי דוד מלעלוב וחסיד החוזה מלובלין) ולאמו מרת מרים מארקאוויעצקי. היה צאצא של הט"ז מצד אביו. לידתו הייתה התגשמות ברכה מופלאה של המגיד מקוזניץ.
סיפור הברכה עריכה
בילדותה של אמו, חלתה במחלה קשה. אביה, הרב מארקאוויעצקי,[3] ביקש מהמגיד שהתפלל לרפואתה, המגיד צווה עליו להשאיר את הילדה החולה שתגדל בביתו, עד שתבריא. המגיד היה נוהג להחזיק את התינוקת סמוך אליו כשלמד גמרא ופעם אחת היא תפסה דף של הגמרא וקרעה בשוגג. כשהבינה מה עשתה, היא התחילה לבכות. המגיד הרגיע את הילדה ואמר שכשתגדל, תינשא לתלמיד חכם ויהיו לה חמישה ילדים: "בן, בת, ושני בנים, ולבסוף עוד בן". הברכה התקיימה במלואה כאשר בגיל 50 ילדה את בנה החמישי, ר' מוטל.[4]
רבותיו עריכה
היה תלמיד של רבי זאב נחום בורנשטיין מחבר הספר אגודת אזוב בביאלא פודולסק. וגם של בנו רבי אברהם בורנשטיין ה"אבני נזר" (לעתיד האדמו״ר מסוכטשוב) בעיר קרושנוביץ. רבי אפרים מרדכי צוויגנהפט היה מקורב ביותר להאב ובנו, ונתקבל כבן בית אצל בעל ה״אבני נזר״, והיה תלמיד מובהק שלו. רבי אפרים מרדכי היה גם תלמיד של הרב יצחק קילמן רבה של בנדין וגם קיבל סמיכה להוראה ממנו.[5]
מתחלה נסע רבי אפרים מרדכי לרבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל ה"דברי חיים", אבל לאחר זמן התחיל לנסוע ביחד עם רבו בעל ה״אבני נזר״ לרבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר. לאחר פטירת רבי העניך מאלכסנדר, ביקשו גדולי חסידי קוצק מבעל ה"אבני נזר" להסכים להיות אדמו"ר, ורבי אפרים מרדכי צוויגנהפט היה שם בעת הכתרתו לרבי. ונחשב לאחד מחשובי חסידי סוכטשוב ומקורב לאדמו"רי החסידות. ה"אבני נזר" נהג לכנותו "הקוז'ניצר מופת" בשל נסיבות לידתו המופלאות. היה ידיד קרוב של האדמו"ר ה'שם משמואל' ושכנע אותו לקבל את הנהגת החסידות לאחר פטירת אביו.[6]
דיין ושו״ב בסוסנוביץ עריכה
בשנת תרל״ה (1874-1875) מונה ע״י רב יצחק קילמן רבה של בנדין - בתמיכת האבני נזר [דרוש מקור]- להיות דיין הראשון ושו"ב של הקהילה בסוסנוביץ. באותה תקופה סוסנוביץ לא הייתה קהילה עצמאית והייתה כפופה לקהילת בנדין. וכאות לכך שסוסנוביץ איננה עצמאית והיא תחת סמכותו של הרב מבנדין, הוא סירב לחבוש כובע רבני כפי שהתקבל בעת גזירת הלבוש, ועד סוף ימיו חבש כובע מצחייה שכונה: "יִידִישֶׁע הִיטְל" (כובע יהודי). ב-1880 כיהן הרב אריה לייב גיטלר כדיין נוספת לצידו. לאחר פטירתו של הרב גיטלר בשנת 1888, מילא בנו הרב אברהם מאיר את מקומו. לקראת סוף המאה ה-19 תושבי העיירה רצו להיפרד מקהילת בנדין. וב-1899 בעלי-הבתים של סוסנוביץ החליטו למנות לעצמם רב על מנת לבסס את עצמאותם. מאחר שהרב צוויגנהפט סירב לקבל את התפקיד בניגוד לרצון קהילת בנדין, מינו תושבי סוסנוביץ את הרב אברהם מאיר גיטלר להיות רב העיר, והרב צוויגנהפט נשאר דיין לצידו. בסביבות 1913, לאחר שכיהן כדיין במשך כמעט 40 שנה, הרב צוויגנהפט חילק בין שתי תפקידיו, דיין ושוחט, והעביר את הדיינות לחתנו הרב שלמה שטנצל לצורך פרנסתו. ועד סוף ימיו הוא נשאר מו"צ בעיר סוסנוביץ בלי משכורת בנוסף לעבודתו שוחט.[דרוש מקור]
הכנסת אורחים עריכה
נודע במיוחד במעשי החסד שלו. בכל ליל שבת, בבית הכנסת, נהג להמתין עד שאחרון המתפללים יצא לביתו, כדי לארח דווקא את העניים והמוזנחים שנותרו בבית הכנסת, שאחרים נמנעו מלהזמין.
במעשה מפורסם שסיפר נכדו, ויתר פעם על שירת "שלום עליכם" בליל שבת והסביר: "יש היום אצלנו אורח שלא אכל זמן רב, אני חושש שאם נשיר, הוא עלול להתעלף מחולשה".[7]
משפחתו עריכה
- בנו, הרב אברהם יצחק צוויגנהפט שו״ב בעיר סוסנוביץ
- בנו, יעקב צוויגנהפט, סבא של ח"כ לשעבר מיכאל קליינר
- בנו, הרב דוד צוויגנהפט שו״ב בעיר בנדין
- בתו, מרים ביילא נישאה להרב שלמה שטנצל, רבה של סוסנוביץ
- בתו, שרה לאה נישאה להרב שלמה יהודה לעווינבערג
- בנו, זאב נחום (נקרא על שם הרב זאב נחום בורנשטיין) נפטר בצעירותיו
- בנו, שלום מאיר צוויגנהפט
- בנו הרב משה חיים צוויגנהפט שו״ב בעיר סוסנוביץ
- בנו, רבי שלמה זאב צוויגנהפט, תיעד רבים מסיפוריו ומנהגיו
פטירתו עריכה
נפטר בשיבה טובה בג' בשבט תש"א (1941), כשנה וחצי לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, ונטמן בבית העלמין היהודי בסוסנוביץ.[7] בית העלמין נהרס לאחר מכן על ידי הנאצים במהלך השואה.
לקריאה נוספת עריכה
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ מאיר ברוקנר גשורי (עורך), ספר סוסנוביץ והסביבה בזאגלמביה, כרך א', תל אביב תשל"ג, עמ' 62
- ^ א. שרייבר (יוסף פרידנזון, עורך), דאס אידישע ווארט #425 (ביידיש), תשרי תשע"ב, עמ׳ 46
- ^ היה תלמיד חכם וגם עשיר מופלג ואף הוענק לו תואר אצולה פולני (Jaśnie Wielmożny Pan) ״הוד מעלתו האדון מארקאוויעצקי״. והיה ממחזיקי חצרו של המגיד מקוזניץ, ושותף בעסקים של תמר׳ל (שהעסיקה את רבי שמחה בונים מפשיסחא כרואה חשבון)
- ^ הרב שלמה זאב צוויגנהפט, סיפור לידתו של רבי אפרים מרדכי צוויגנהפט, מגדל דוד, באתר היברובוקס
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ על רבי מוטל צוויגנהפט זצ"ל באתר חידוש
- ^ 1 2 סעודות השבת של רבי אפרים מוטל צוויגנהפט באתר חידוש