אפקט מתי
פעולות נוספות
אפקט מתי (באנגלית: Matthew effect) הוא מונח מתחום הסוציולוגיה ומדעי החברה, המתאר את התופעה של יתרון מצטבר, שבה מי שמחזיק ביתרון התחלתי (כגון הון, מעמד או מוניטין) נוטה לצבור יתרונות נוספים בקצב גובר; בעוד שמי שמתחיל בעמדת נחיתות יתקשה לצמצם את הפער. המושג מזוהה לעיתים עם האמרה "העשירים מתעשרים יותר בעוד העניים נעשים עניים יותר", אך אינו מדבר על כלכלה בלבד. [1]. המונח נטבע לראשונה ב-1968 על ידי הסוציולוג רוברט קינג מרטון, ונקרא על שם משפט בבשורה על-פי מתי: ”כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נָתוֹן יִנָּתֵן לוֹ וְשֶׁפַע יִהְיֶה לוֹ, אַךְ מִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ.” (פרק י"ג, פסוק 12)
כלכלה ואי שוויון עריכה
בתחום הכלכלה, אפקט מתי משמש להסבר היווצרות והעמקה של אי-שוויון בהכנסות ובהון. מחקרים אמפיריים מצביעים על כך שהון נוטה להניב תשואה, כך שבעלי הון נהנים מקצב צבירה מהיר יותר בהשוואה לבעלי הכנסה נמוכה, תהליך המוביל להתרחבות פערים לאורך זמן. רעיון זה זכה לביסוס תאורטי ואמפירי בעבודתו של הכלכלן תומא פיקטי, שהראה כי כאשר שיעור התשואה על הון גבוה מקצב הצמיחה הכלכלית, מתרחב גם אי־השוויון בחלוקת העושר. [2] ראו הרחבה בערך The Capital in the Twenty-First Century (באנגלית).
סוציולוגיה של המדע עריכה
בתחום הסוציולוגיה של הידע המדעי, תיאר רוברט קינג מרטון כיצד זוכים מדענים דגולים לקבל יותר קרדיט מחוקר פחות ידוע יחסית, גם אם העבודה שלהם דומה; המשמעות היא גם שהקרדיט ייפול בחלקם של חוקרים שכבר מפורסמים. לדוגמה, פרס כמעט תמיד יוענק לחוקר הבכיר ביותר בפרויקט, גם אם כל העבודה נעשתה על ידי סטודנטים לתארים שאינם תארים מתקדמים. [3]
בתחום החינוך עריכה
במחקר החינוכי נעשה שימוש במושג "אפקט מתי" לתיאור פערים מצטברים בלמידה, במיוחד בתחום הקריאה. תלמידים המפתחים מיומנויות קריאה בשלב מוקדם נוטים לשפר את כישוריהם בקצב מהיר יותר, בעוד תלמידים המתקשים בתחילת דרכם נותרים מאחור, והפער ביניהם הולך וגדל עם הזמן. תופעה זו תועדה במחקרו של קית' סטנוביץ', שהראה כי הצלחה מוקדמת בקריאה מובילה לחשיפה רבה יותר לטקסטים, להרחבת אוצר המילים ולשיפור נוסף ביכולות הקריאה, בעוד כישלון מוקדם מוביל להימנעות מקריאה ולהעמקת הפערים. [4]
אפקט מתי בעידן הדיגיטלי וברשתות החברתיות עריכה
בעידן הדיגיטלי, אפקט מתי מתבטא גם בהתפשטות מידע ובהיווצרות פופולריות ברשתות חברתיות. תכנים או משתמשים הזוכים לחשיפה ראשונית גבוהה נוטים לצבור עוד צפיות, עוקבים ושיתופים, בתהליך המכונה לעיתים "העדפה מצטברת" (preferential attachment). מחקרים בתחום רשתות מורכבות הראו כי מנגנון זה מוביל להתפלגות שבה מספר קטן של צמתים (כגון אתרים או משתמשים) צובר חלק גדול מהקישורים או תשומת הלב.[5]
דוגמאות עריכה
במדע, כשמוענק קרדיט, טענות ספציפיות לאפקט מתי בדרך כלל שנויות במחלוקת. הדוגמאות להלן מציגות מקרים בהם מדענים מפורסמים יותר זכו לקרדיט על תגליות כתוצאה מתהילת העבר שלהם, אפילו אם מדענים אחרים, פחות נודעים, הקדימו אותם בממצאים (חוק האפונימים של סטיגלר).
- ניתוח צפיות והורדות יצירות מוזיקליות מהרשת וכן עיון ברשימות רבי-מכר של ספרים מלמד שיוצרים פופולריים הם אלה שזוכים להצלחה רבה ולא תמיד היא מלמדת על איכות היצירה.
- הזוכים בפרס נובל לכימיה בשנת 2000 "על גילוי ופיתוח פולימרים מוליכים". זו דוגמה הקלאסית של אפקט מתי, ועדת הפרס, באופן בלתי מוסבר, התעלמה כמעט לחלוטין מגוף קודם שביצע עבודה דומה, תוך מתן קרדיט על הגילוי לחוקרים חדשים בולטים יחסית. חלק מהעבודה הקודמת אף נחשבה מתקדמת יותר משל חתני הפרס. כך, פרופסור גיאורגי אינזלט מאוניברסיטת בודפשט ציין כי בעוד לחתני הפרס בהחלט מגיע קרדיט על הפרסום והפופולריזציה של התחום, פולימרים מוליכים "הופקו, נלמדו ואפילו הגיעו לכדי יישום, הרבה לפני עבודתם"[דרוש מקור].
- בתחום תורת האינפורמציה האלגוריתמית, סיבוכיות קולמוגורוב נקראת על שמו של אנדריי קולמוגורוב, על אף העובדה שהתגלתה ופורסמה באופן עצמאי על ידי ריי סולומונוף שנה לפני קולמוגורוב.
- יש דוגמאות רבות השנויות במחלוקת לאפקט מתי בתחום המתמטיקה, בהן עבודתו של מתמטיקאי אחד (המתועד היטב ככזה), מיוחסת למתמטיקאי מאוחר יותר (לעיתים מאוחר הרבה יותר), מתמטיקאי מפורסם שעבד על אותו הנושא.
- מודל להתקדמות קריירה כולל באופן כמותי את אפקט מתי על מנת לחזות את התפלגות אורך הקריירה של אדם במקצועות תחרותיים. תחזיות המודל מאומתות על ידי ניתוח ההתפלגות האמפירית של אורך הקריירה, לקריירות בתחום המדעים והספורט המקצועני (למשל מייג'ור ליג בייסבול). כתוצאה מכך, הפער בין מספר גדול של קריירות קצרות, למספר המועט יחסית של קריירות ארוכות מאוד, יכול להיות מוסבר על ידי מנגנון "העשיר נעשה עשיר יותר" אשר במסגרתו מספק לאנשים מנוסים יותר ובעלי מוניטין רב יותר, יתרון תחרותי בקבלת הזדמנויות קריירה חדשות.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- יעקב בורק, בין הצלחה לכשלון - האתגר הגדול של המחאה החברתית, באתר הארץ, 2 ביוני 2012
- מהו "אפקט מתי" בחברה האנושית?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה
הערות שוליים עריכה
- ^ אתר למנויים בלבד מנסים את מזלם: חוץ מסביבה ותורשה, גם לאקראיות יש השפעה על החיים, באתר הארץ, 3 בינואר 2025
- ^ JOHN D. STEPHENS, Thomas Piketty (2014), Capital in the Twenty-First Century. Translated by Arthur Goldhammer. Cambridge, Massachusetts: Belknap Press of Harvard University Press. £29.95, 685 pp., hbk., Journal of Social Policy 45, 2015-10-19, עמ' 172–173 doi: 10.1017/s0047279415000616
- ^ Albert-László Barabási, Réka Albert, Emergence of Scaling in Random Networks, Science 286, 15.10.1999, עמ' 509–512 doi: 10.1126/science.286.5439.509
- ^ Keith E. Stanovich, Matthew Effects in Reading: Some Consequences of Individual Differences in the Acquisition of Literacy, Reading Research Quarterly 21, 1986, עמ' 360–407
- ^ Albert-László Barabási, Réka Albert, Emergence of Scaling in Random Networks, Science 286, 1999-10-15, עמ' 509–512 doi: 10.1126/science.286.5439.509
