אפוסטסיות
פעולות נוספות
אפוסטסיות (ביוונית עתיקה: ἀποστασία: בתרגום מילולי: כפירה, עריקה, התקוממות)[1] הוא מושג המתאר יציאה מהדת, או התכחשות לה על ידי הפרט. ניתן להגדיר את המונח גם בהקשר רחב יותר, כאימוץ דעה המנוגדת לאמונות הדתיות שבהן החזיק האדם בעבר. סוציולוגים משתמשים במונח על מנת לתאר אנשים אשר נמצאים בתהליך של עזיבה מהדת.[2]
לעיתים קרובות, המונח נמצא בשימוש מטפורי על מנת לתאר נטישה שאינה על רקע דתי, לדוגמה במקרי עזיבה של מפלגות פוליטיות, תנועות חברתיות או קבוצות ספורט. בכנסייה הקתולית נעשה שימוש במונח גם כדי לתאר נטישה של המעמד הכנסייתי או הנזירי, מבלי לעזוב את הדת עצמה.
מעטים מהחילונים והאתאיסטים מתארים את עצמם כאפוסטסים מכיוון שלמילה קונוטציה שלילית. האפוסטסים נענשו לאורך ההיסטוריה, לעיתים כחלק ממדינות רשמית של חברי הדת. עונשים אלו כללו נידוי, חרם, התעללות מילולית, אלימות פיזית ואף הוצאה להורג. הוצאה להורג על אפוסטסיות עדיין קיימת במדינות מוסלמיות מסוימות כגון איראן וערב הסעודית.[3]
הגדרה סוציולוגית עריכה
הסוציולוג האמריקאי לואיס א. קוזר (בהשראת הפילוסוף היהודי-גרמני מקס שלר)[4] הגדיר את האפוסטסיות לא רק כאדם שעבר שינוי דרמטי באמונותיו, אלא כ"אדם שגם במצבו החדש, אינו חי מבחינה רוחנית בתוכן של אותה אמונה, או במרדף אחר מטרות המתאימות לה, אלא רק במאבק נגד האמונה הישנה ולמען שלילתה."
הסוציולוג האמריקאי דייוויד ג'. ברומלי הגדיר את תפקיד האפוסטט (מבצע האפוסטסיות) באופן הבא: "תפקיד המוגדר במצבים של קיטוב גבוה, שבו חבר בארגון מבצע שינוי מוחלט של נאמנויות על ידי חבירה למרכיב אחד או יותר בקואליציה אופוזיציונית, וזאת ללא הסכמת הארגון או תחת פיקוחו."
היסטוריה עריכה
כבר במאה ה-3 לספירה, אפוסטסיות בדת הזורואסטרית באימפריה הסאסאנית הוגדרה כפשע. הכהן הגדול, קידיר, יזם פוגרומים נגד יהודים, נוצרים, בודהיסטים ובני דתות אחרות, במטרה לבסס את אחיזתה של הדת הזורואסטרות המדינה.
כאשר הנצרות אומצה כדת האימפריה הרומית, האפוסטסיות הוגדרה כפשע במשפט הרומי, בפרט בקודקס תאודוסיאנוס (311-437) וקורפוס יוריס קיוויליס (529-534). קודקס תאודוסיאנוס היווה את הבסיס החוקי ברוב מערב אירופה במהלך ימי הביניים, ולכן אפוסטסים נרדפו לאורך תקופה זו ועד לראשית העת החדשה. כתות מסוימות כגון התנועה הוולדנסית נחשבו לאפוסטסיות.[5]
זכויות אדם עריכה
ב-1976, נציבות האו"ם לפליטים (UNCHR) קבעה כי כפירה או שינוי דת היא זכות אדם המוגנת מבחינה משפטית על ידי האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR):[6][7]
הוועדה מציינת כי החירות 'להחזיק או לאמץ' דת או אמונה כרוכה בהכרח בחופש לבחור דת או אמונה, ובכלל זה הזכות להחליף את הדת או האמונה הנוכחית באחרת או לאמץ השקפות אתאיסטיות... סעיף 18.2 אוסר על כפייה שתפגע בחירות להחזיק או לאמץ דת או אמונה, לרבות שימוש באיום בכוח פיזי או בסנקציות פליליות במטרה לאלץ מאמינים או לא-מאמינים לדבוק באמונותיהם הדתיות ובקהילותיהם, לחזור בהם מדתם או מאמונתם, או להמיר את דתם.
— International Covenant on Civil and Political Rights (1966), האומות המאוחדות
בדתות עריכה
נצרות עריכה
בנצרות, המושג אפוסטסיות נמצא בשימוש נפוץ ומתאר "דחייה של ישו שהיה נוצרי". המילה מוזכרת פעמיים בברית החדשה: במעשי השליחים פרק כ"א פסוק כ"א ובתסלוניקים ב' פרק ב' פסוק ג'. על פי מילון הדימויים המקראיים (Dictionary of Biblical Imagery), יש כ-4 הגדרות לקונספט של אפוסטסיות, וכולם מתארים עריקה מכוונת מהדת: Rebellion (התמרדות), Turning Away (התרחקות), Falling Away (הידרדרות) ו-Adultery (ניאוף).
יהדות עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – יציאה בשאלה
ביהדות, אפוסטסיות נקראת יציאה בשאלה, אם כי גם המונחים כופר ואפיקורס משומשים מדי פעם. יציאה בשאלה היא תהליך שבו יהודי שומר מצוות עוזב את אורח החיים הדתי, ולעיתים גם את הקהילה שחי בה, ועובר באופן מלא או חלקי לאורח חיים חילוני ולהשקפת עולם חילונית. המונח הוא פרפרזה על דרך ההיפוך מהביטוי חזרה בתשובה שפירושו התקרבות לדת ואימוץ אורח החיים הדתי.
אסלאם עריכה
באסלאם, אפוסטסיות נקראת בשם רידה (ردة) ומתארת מוסלמי שנטש את דת האסלאם. אפוסטט בדת האסלאם נקרא מורת'אד (مرتدّ). בעוד שהפיקה, המשפט המוסלמי, קורא להוציא להורג אפוסטסים שלא חזרו בהם, ישנה התנגדות רבה לכך מתוך תנועות ליברליות באסלאם.
עשר מדינות מוסלמיות מוציאות אפוסטסים להורג, אך לרוב הדבר לא מגיע לכדי מימוש. רוב ההוצאות להורג נעשות באופן מאולתר בידי ארגונים ג'יהאדיסטים ותכפירים כגון אל-קאעדה והמדינה האסלאמית.
ענישה עריכה
עלולה להוות עבירות פליליות במדינות הבאות:
- אפגניסטן אפגניסטן – נחשבת לעבירה פלילית על פי סעיף 1 לחוק העונשין האפגני; דינה עונש מוות.
- ברוניי ברוניי – נחשבת לעבירה פלילית על פי סעיף 112(1) לחוק העונשין השרעי של ברוניי; דינה עונש מוות.[8]
- איראן איראן – בעוד שאין חוק המגדיר את האפוסטסיות כעבירה פלילית, עזיבה של הדת דינה עונש מוות בהתאם לסעיף 167 בחוקה האיראנית.[9]
- מלזיה מלזיה – המרת דת נחשבת לעבירה פלילית פדרלית בשש מתוך שלוש-עשרה מדינות: קלנטן, מלאקה, פהנג, פנאנג, סבה וטרנגנו. בקלנטן ובטרנגנו המרת דת עלולה להוביל לעונש מוות, אך עונש זה אינו ניתן לאכיפה בשל מגבלות בחוק הפדרלי.[10]
- המלדיביים המלדיביים – נחשבת לעבירה פלילית על פי סעיף 1205 לחוק העונשין המלדיבי; דינה עונש מוות.
- מאוריטניה מאוריטניה – נחשבת לעבירה פלילית על פי סעיף 306 לחוק העונשין המאוריטני; דינה מוות.
- קטר (מדינה) קטר – נחשבת לעבירה פלילית על פי סעיף 1 לחוק העונשין הקטרי; עלולה להוביל לעונש מוות.
- ערב הסעודית ערב הסעודית – בעוד שאין חוק המגדיר אפוסטסיות כעבירה פלילית, המרת דת דינה עונש מוות תחת הדין השרעי הסעודי.
- איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות – נחשבת לעבירה פלילית על פי סעיף 158 לחוק העונשין של איחוד האמירויות הערביות; עלולה להוביל לעונש מוות.
- תימן תימן – נחשבת לעבירה פלילית על פי סעיף 259 לחוק העונשין התימני. דינה עונש מוות.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Strong's Greek: 646. ἀποστασία (apostasia) -- Apostasy, rebellion, defection, falling away, BibleHub
- ^ Chapter 24 Sociological Approaches to Leaving Religion, Brill
- ^ Britain, UK news from The Times and The Sunday Times - Times Online, www.timesonline.co.uk
- ^ Marginality and Apostasy in the Baha'i Community, www.momen.org
- ^ P. G. Maxwell-Stuart, Witch Beliefs and Witch Trials in the Middle Ages: Documents and Readings, A&C Black, 2011-06-30, ISBN 978-1-4411-2805-8. (בEnglish)
- ^ University of Minnesota Human Rights Library, אוניברסיטת מינסוטה
- ^ International Covenant on Civil and Political Rights - Wikisource, the free online library, ויקיציטוט (ב־English)
- ^ Brunei’s Pernicious New Penal Code | Human Rights Watch, 2019-05-22
- ^ IHRDC, Apostasy in the Islamic Republic of Iran, Iran Human Rights Documentation Center, 2014-09-25
- ^ JERRY CHOONG, G25: Apostasy a major sin, but Constitution provides freedom of worship for Muslims too, Malay Mail, 2020-01-16