Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אני (חברה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אני
Eni S.p.A.
קובץ:Eni wordmark.svg
פאלאצו אני, בניין מטה החברה ברומא
פאלאצו אני, בניין מטה החברה ברומא
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
מדינה איטליהאיטליה איטליה
מיקום המטה קובץ:Insigne Romanum.svg רומא
קואורדינטות

Coordinates: חסר קו רוחב
 {{#coordinates:|||||||| | |name=

}}
נתוני חברת תעופה
יאט"א
{{#property:P229}}
ICAO
{{#property:P230}}
אות קריאה
{{#property:P432}}

אניאיטלקית: Ente Nazionale Idrocarburi; ראשי תיבות: .Eni S.p.A) היא חברת אנרגיה איטלקית רב-לאומית, הנחשבת לאחת מחברות הנפט הגדולות בעולם (ה-"Supermajors"). נכון לסוף שנת 2025, שווי השוק של החברה נאמד בכ-48 מיליארד אירו. ממשלת איטליה מחזיקה ב"מניית זהב" המעניקה לה נתח של כ-33% מהחברה (באמצעות משרד הכלכלה והאוצר והקרן הציבורית Cassa Depositi e Prestiti), והיא מהווה חלק ממדד ה-Euro Stoxx 50 היוקרתי.

מאז הקמתה, הרחיבה Eni את פעילותה למגוון רחב של תחומים מעבר לאנרגיה, וביניהם: כרייה, כימיקלים ופלסטיק, כוח גרעיני, ייצור מכונות זיקוק והפצה, ואף ענפי טקסטיל, אירוח ותקשורת.

במישור הבינלאומי, Eni מדורגת בעקביות בין התאגידים המובילים בעולם. עם הכנסות של כ-92.2 מיליארד אירו, היא דורגה בשנת 2022 במקום ה-111 ברשימות ה-Fortune Global 500 וה-Forbes Global 2000, מה שהפך אותה לאחת משלוש החברות הגדולות באיטליה.[1] נכון לשנת 2024, החברה תופסת את המקום ה-98 בדירוג ה-Fortune Global 500, מה שמציב אותה כחברת הנפט הגדולה באיטליה, השנייה בגודלה באיחוד האירופי (אחרי TotalEnergies) וה-13 בגודלה בעולם בתחומה.[2][3]

היסטוריה עריכה

שנות ה-50 וה-60 עריכה

החברה הוקמה על ידי ממשלת איטליה בשנת 1953 על בסיס חברת Agip הקיימת, שנוסדה ב-1926 למטרות חיפוש, איסוף ושיווק נפט ומוצריו.[4] במרץ 1953 מונה אנריקו מטאי ליושב ראש החברה.

תחת הנהגתו של מטאי הורחבה פעילות החברה והיא הפכה לגורם מרכזי בפיתוח התעשייתי ובמשק האנרגיה של איטליה. מטאי פעל להבטחת אספקת אנרגיה למדינה ולמודרניזציה שלה. בתקופה זו רכשה החברה זכויות חיפוש בצפון אפריקה וחתמה על הסכמים במזרח התיכון. היא הציגה מודל לשיתוף פעולה עם המדינות המארחות שנודע כ"נוסחת מטאי", וחרג מהנהוג בקרב חברות נפט מערביות באותה עת.

בשנים אלו החלה החברה להשתמש בלוגו "הכלב בעל שש הרגליים". מטאי נהרג בתאונת מטוס ב-1962. בעוד שהחקירה הרשמית קבעה כי מדובר בתאונה, לאורך העשורים הועלו טענות מצד חוקרים ועיתונאים כי המטוס חובל, וסביב נסיבות מותו התפתחו תאוריות שונות שטרם הוכרעו באופן סופי.

שנות ה-70 וה-80 עריכה

במהלך שנות ה-70 התמקדה החברה בהבטחת אספקת גז לאיטליה וחתמה על הסכמי יבוא מברית המועצות ומלוב. פרויקט הנדסי בולט בתקופה זו היה הקמת הצינור הטרנס-ים-תיכוני (Transmed), המחבר בין אלג'יריה לאיטליה דרך תוניסיה.

בשנות ה-80 עברה החברה ארגון מחדש, שבמסגרתו רוכז מגזר הכימיקלים תחת חברת הבת EniChem. החברה המשיכה בהתרחבות בינלאומית, שכללה תגליות בשדות נפט בים הצפוני ובמצרים.

משנות ה-90 ועד היום עריכה

במהלך שנות ה-90 עברה אני תהליך של הפרטה והפכה מחברה ממשלתית לחברה ציבורית (S.p.A.). בין השנים 1995 ל-2001 הנפיקה ממשלת איטליה חלקים ניכרים ממניות החברה בבורסה, אך שמרה על שליטה אסטרטגית בה.

בעשור הראשון של המאה ה-21 הרחיבה החברה את פעילותה באפריקה (בעיקר באנגולה ובניגריה) וברוסיה. בשנת 2006 נחתם הסכם אסטרטגי בין אני לחברת גזפרום.

בשנת 2015 הכריזה החברה על גילוי שדה הגז "זוהר" (Zohr) במים הכלכליים של מצרים. זהו שדה הגז הגדול ביותר שהתגלה בים התיכון, ותגליתו חיזקה את מעמדה של החברה בשוק האנרגיה העולמי.

החל מהעשור השני של המאה ה-21, ובהתאם למגמה העולמית, החלה אני בתהליך של התמרת אנרגיה (Energy Transition). התהליך כולל השקעות באנרגיה מתחדשת, ביו-זיקוק וטכנולוגיות להפחתת פליטות פחמן, במטרה להגיע לנטו אפס פליטות (Net Zero) עד שנת 2050.[5]

קובץ:Eni (Lentiai).jpg
תחנת דלק של eni באיטליה

פעילות עריכה

חיפוש והפקה (Upstream) עריכה

פעילות הליבה של החברה הכוללת חיפוש וייצור נפט גולמי וגז טבעי. החברה פעילה, בין היתר, באפריקה, במצרים, בקזחסטן, בנורווגיה, במפרץ מקסיקו ובמזרח התיכון. אפריקה מהווה אזור פעילות מרכזי עבור החברה, והיא נחשבת למפיקה הבינלאומית הגדולה ביותר ביבשת.

קובץ:SAIPEM 7000 (47617385371).jpg
אוניית עגורן "SAIPEM 7000"של eni

גז וחשמל (GGP) עריכה

אני עוסקת באספקת גז טבעי, בייצור חשמל ובשיווקם ללקוחות קצה, תוך החזקה בנתחי שוק משמעותיים באיטליה ובאירופה.

זיקוק ושיווק (Downstream) עריכה

החברה מפעילה בתי זיקוק, בעיקר באיטליה, ורשת תחנות דלק תחת המותג Eni (לשעבר Agip) ברחבי אירופה. היא פועלת בתחום ה"ביו-זיקוק" באמצעות הסבת בתי זיקוק מסורתיים לייצור דלקים ממקורות ביולוגיים.

כימיקלים (Versalis) עריכה

באמצעות חברת הבת Versalis, פועלת אני בתחומי הפטרוכימיה, ייצור פלסטיק וגומי סינתטי, תוך דגש על כימיה בת קיימא ומיחזור.

אנרגיה מתחדשת (Plenitude) עריכה

חברת הבת Plenitude מרכזת את פעילות החברה בתחומי האנרגיה המתחדשת (אנרגיית רוח ושמש), מכירת אנרגיה ושירותי טעינה לכלי רכב חשמליים

מתקנים ופריסה עריכה

אפריקה עריכה

אלג׳יריה עריכה

מיזם הדגל של החברה בתחום הסולארי באלג'יריה הוא הפארק הפוטו-וולטאי Bir Rebaa North, שהוקם בשנת 2018 באגן ברקין בשותפות שווה (50%) עם חברת Sonatrach המקומית. המתקן מספק אנרגיה נקייה לתפעול שדות הנפט והגז של החברה באזור. באתר פועלת מעבדת ה-Solar Lab, המיועדת לבחינת ביצועי פאנלים סולאריים בתנאי קרינה וחום קיצוניים. המעבדה פועלת בשיתוף מוסדות אקדמיים ומשווה נתונים מול מרכז המחקר של Eni באיטליה, במטרה לייעל טכנולוגיות להפקת אנרגיה באזורים צחיחים.[6]

קובץ:Bouri NC 41 DP4 platform.jpg
אסדת הנפט של ENI Bouri DP4 במים הכלכליים של לוב

לוב עריכה

eni היא החברה יצרנית הגז הבינלאומית המובילה בלוב עם פעילות הפקה ביבשה ובים. הגז המופק בשדות "וואפה" (Wafa) ו"בחר א-סלאם" (Bahr Essalam) מועבר לאיטליה באמצעות צינור הגז האסטרטגי GreenStream. החברה מקדמת את פרויקט "Structures A&E" (המתוכנן להשקה ב-2026) להגדלת האספקה לשוק המקומי והבטחת המשכיות הייצוא, לצד הקמת מתקן ללכידת ואחסון פחמן (CCS) במליתה. בנוסף, Eni משקיעה ביוזמות מקומיות לשיפור הגישה לאנרגיה, שדרוג מערכת הבריאות והכשרה מקצועית לצעירים בשיתוף עם הארגון הבינלאומי להגירה (IOM).[7]

אנגולה עריכה

באמצעות המיזם המשותף Azule Energy, מפעילה Eni את פרויקטי ה-East & West Hub. הפעילות במדינה מתאפיינת במודל "Fast Track" המקצר את זמן הפיתוח, ובשימוש באוניות ייצור ואחסון (FPSO) מתקדמות. פרויקט Agogo בבלוק 15/06 נחשב לחלוץ טכנולוגי, הכולל מערכות ללכידת פחמן (CCS) ומחזור אנרגיה לצמצום פליטות.[8]

חוף השנהב עריכה

eni מובילה את פיתוח שדה Baleine, תגלית ההידרוקרבונים הגדולה ביותר במדינה. הפרויקט נועד לחזק את חוף השנהב כמרכז אנרגיה אזורי, תוך שאיפה להפוך את השדה לראשון באפריקה המגיע ליעד של "אפס פליטות נטו" (Net Zero) בפעילותו הישירה.[9]

מוזמביק עריכה

במוזמביק eni מובילה את פרויקט Coral South באגן רובומה (Rovuma Basin), המבוסס על מאגרי גז טבעי משמעותיים המוערכים בכ-500 מיליארד מטרים מעוקבים.[10] ליבת הפרויקט היא ה-Coral Sul FLNG מתקן הנזלה צף (Floating Liquefied Natural Gas) המאפשר להפוך את הגז ל-LNG ישירות בלב ים ולייצאו לשווקים גלובליים. מתקן זה הוא הראשון מסוגו באפריקה והוא תוכנן למקסום יעילות אנרגטית, תוך שימוש בטורבינות גז בעלות פליטה נמוכה ומערכות להשבת חום (Waste Heat Recovery) לצמצום פליטות הפחמן הדו-חמצני.[11]

גאנה עריכה

eni מפעילה את פרויקט OCTP (Offshore Cape Three Points), מיזם משולב להפקת נפט וגז טבעי הממוקם מול החוף המערבי של המדינה. ייחודיותו של הפרויקט היא שכל הגז המופק בו מיועד לצריכה פנימית באפריקה שמדרום לסהרה, ובשנת 2020 סיפק הפרויקט למעלה מ-50% מתצרוכת הגז לייצור חשמל בגאנה. הפקת הגז מתבצעת באמצעות בארות ותשתיות תת-ימיות המחוברות לאוניית ייצור ואחסון (FPSO) על שם ג'ון אגייקום קופואור. לצד הפעילות התעשייתית, Eni מפעילה במדינה תוכנית לשיקום פרנסה (Livelihood Restoration Plan) התומכת ביזמות זעירה ובמלאכת יד בקרב הקהילות המקומיות.[12]

לוגו הכלב בעל שש הרגליים עריכה

סמלה הרשמי של החברה מציג כלב שחור בעל שש רגליים הפולט להבה אדומה על רקע צהוב. הלוגו עוצב בשנת 1952 על ידי הפסל לואיג'י ברוטיני. לפי ההסבר הרשמי, שש הרגליים מייצגות את ארבעת גלגלי המכונית ושתי רגליו של הנהג, כביטוי לקשר שבין אנרגיה לתנועה.[13]

ביקורת ומחלוקות עריכה

לאורך שנות פעילותה עמדה החברה בפני הליכים משפטיים וביקורת סביבתית:

  • **ניגריה:** החברה וחברת של הועמדו לדין באיטליה בחשד למתן שוחד בקשר לעסקת שדה הנפט OPL 245. בשנת 2021 זוכו החברה והנאשמים מכל אשמה.
  • **קזחסטן:** חילוקי דעות משפטיים וסביבתיים ליוו את פעילות החברה בשדה הנפט קשגן (Kashagan).
  • **שינוי אקלים:** בדומה לחברות אנרגיה אחרות, פעילותה של אני עומדת במוקד ביקורת מצד ארגוני סביבה בשל תרומתה לפליטת גזי חממה. ביקורת זו הובילה את החברה להאיץ את תוכניותיה להפחתת פליטות הפחמן (דה-קרבוניזציה).

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|אני]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  3. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  4. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  5. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  6. ^ Bir Reeba North, the photovoltaic park in Algeria, www.eni.com (ב־English)
  7. ^ Our activities in Libya, www.eni.com (ב־English)
  8. ^ East and West Hub, the natural resources off the coast of Angola, www.eni.com (ב־English)
  9. ^ Baleine, there is great energy in Côte d'Ivoire, www.eni.com (ב־English)
  10. ^ Coral North, developing offshore gas production in Mozambique, www.eni.com (ב־English)
  11. ^ Coral South, the gas field off the coast of Mozambique, www.eni.com (ב־English)
  12. ^ OCTP, oil and gas off the coast of Ghana, www.eni.com (ב־English)
  13. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).