אני עדיין כאן

אני עדיין כאן
Ainda Estou Aqui
	קובץ:AindaEstouAqui.jpg
מבוסס על	הספר "Ainda Estou Aqui" מאת מרסלו רובנס פייבה
בימוי	וולטר סאלס
תסריט	מורילו האוזר והייטור לורגה
שחקנים ראשיים	פרננדה טורס; סלטון מלו; פרננדה מונטנגרו
חברת הפקה	VideoFilmes; RT Features; Mact Productions; Arte France Cinéma; Conspiração; Globoplay
סוגה	דרמה ‏•‏‏ ביוגרפי ‏•‏‏ פוליטי
תקציב	{{#property:P2769}}
הכנסות	35.9 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו	קובץ:Box Office Mojo Neto Logo.png {{#property:P1237}}
	דף הסרט ב־IMDb

אני עדיין כאן (בפורטוגזית: Ainda Estou Aqui) הוא סרט דרמה ביוגרפי פוליטי משנת 2024, שבויים על ידי וולטר סאלס ונכתב על ידי מורילו האוזר והייטור לורגה.^[2] הסרט מבוסס על ספר הזיכרונות Ainda Estou Aqui מאת מרסלו רובנס פייבה, ועוסק במאבקה של יוניס פייבה, אם ואקטיביסטית, בעקבות היעלמותו הכפויה של בעלה, הפוליטיקאי רובן פייבה, בתקופת הדיקטטורה הצבאית בברזיל. הסרט מציג סיפור אישי שמשקף את ההיסטוריה הפוליטית המורכבת של ברזיל ואת מאבקה של משפחה אחת באי צדק ודיכוי.

הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר, וזכה באחד - הסרט הבין-לאומי הטוב ביותר.

עלילה עריכה

בשנות ה-70 בריו דה ז'ניירו, חוזר רובן פייבה, חבר קונגרס לשעבר, לברזיל לאחר שש שנים בגלות עצמית בעקבות הדחתו לאחר ההפיכה הצבאית ב-1964. הוא גר עם אשתו יוניס וחמשת ילדיהם בבית שליו ליד חוף לבלון, בעודו ממשיך לעסוק בפעילות אזרחית ולסייע למהגרים פוליטיים. חייהם נראים לכאורה רגועים, אך העננה הפוליטית שמרחפת מעל ברזיל מאיימת לשבש את שגרת חייהם.

בינואר 1971, פשיטה צבאית על ביתם מובילה למעצרו ולהיעלמותו של רובן. יוניס מתחילה לחקור בפומבי את היעלמותו, אך נעצרת בעצמה ועוברת עינויים במשך 12 ימים. בתם המתבגרת, אליאנה, נכלאת גם היא למשך 24 שעות. מאבקיה הציבוריים של יוניס מעלים זעם מתון בתקשורת, וחבריהם של בני המשפחה מצליחים להניע את הרשויות למסור ליוניס מידע חלקי על גורלו של רובן. הסצנות מציגות את המאבק הנואש של משפחה הנמצאת בין הפטיש לסדן, בניסיון לחשוף את האמת בעולם רווי פחד והשתקה.

עשרים וחמש שנים לאחר מכן, בשנת 1996, מקבלת יוניס תעודת פטירה רשמית מהרשויות הברזילאיות, המאשרות את מותו של רובן תחת המשטר הצבאי. המסמך מסמל את ההכרה באחריות המדינה למעשיה. בשנת 2014, במהלך מפגש משפחתי עם ילדיה ונכדיה, יוניס בת ה-85, שסובלת מאלצהיימר מתקדם, צופה בכתבה בטלוויזיה על ועדת האמת הלאומית (אנ'). הכתבה מעוררת בה זיכרונות ישנים ומכאיבים, והיא נזכרת באירועים שהודחקו לאורך השנים.

שחקנים עריכה

יוניס פייבה הצעירה (פרננדה טורס)
- יוניס פייבה המבוגרת (פרננדה מונטנגרו)
רובן פייבה (סלטון מלו) – פוליטיקאי ואב משפחה אוהב שנאבק בצדק.
מרסלו רובנס פייבה הצעיר (גילהרמה סילביירה)
- מרסלו רובנס פייבה המבוגר (אנטוניו סאבויה)
ורה פייבה (ולנטינה הרסאז'י)
- ורה פייבה המבוגרת (מריה מנואלה)
אליאנה פייבה (לואיזה קוסובסקי)
- אליאנה פייבה המבוגרת (מרג'ורי אסטיאנו)
נאלו פייבה (ברברה לוז)
- נאלו פייבה המבוגרת (גבריאלה קרניירו דה קונה)

הפקה עריכה

הסרט נכתב על ידי מורילו האוזר והייטור לורגה, בהתבסס על ספרו האוטוביוגרפי של מרסלו רובנס פייבה. ההפקה החלה ביוני 2023 בריו דה ז'ניירו, עם צוות בינלאומי ומגוון. הסרט הופק בשיתוף פעולה בין חברות הפקה בברזיל, צרפת, וגורמים נוספים, כולל VideoFilmes, RT Features, Globoplay, ו-Arte France Cinéma. הפקה זו אפשרה ליצירה לשלב אלמנטים תרבותיים ופוליטיים שונים וליצור חוויה קולנועית אוניברסלית.

הוצאה עריכה

הסרט הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל הסרטים של ונציה ה-81 ב-1 בספטמבר 2024, וזכה למחיאות כפיים במשך מעל 10 דקות. הוא זכה בפרס התסריט הטוב ביותר והיה מועמד לפרס אריה הזהב.^[3] לאחר מכן הוקרן בפסטיבלים בטורונטו, ניו יורק ולונדון. הסרט יצא לבתי הקולנוע בברזיל ב-7 בנובמבר 2024, והפך לסרט הברזילאי המצליח ביותר מאז מגפת הקורונה, עם הכנסות של 11.1 מיליון דולר. בנוסף, הסרט זכה להקרנות מיוחדות בערים מרכזיות בצרפת, ונצפה בידי קהלים בינלאומיים רבים. בישראל, הופץ הסרט תחת השם "אני עדיין כאן" והוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה ואף פתח את פסטיבל הקולנוע ערבה.^[4]^[5]

בפברואר 2025, חברת Sony Pictures Classics הודיעה על תאריכי הפצה בינלאומיים נוספים לסרט באמריקה הלטינית ובאירופה.^[1]

ביקורות וקבלה עריכה

תגובות המבקרים עריכה

קובץ:Fernanda Torres-68482.jpg

פרננדה טורס בהקרנת הבכורה העולמית של הסרט בפסטיבל הסרטים של ונציה. מבקרים רבים ראו בהופעה שלה אחת הטובות של השנה.

הסרט זכה לשבחי המבקרים, עם דגש מיוחד על הופעתה של פרננדה טורס, שנחשבה לאחת הטובות בקריירה שלה. באתר Rotten Tomatoes קיבל הסרט דירוג חיובי של 90%, בעוד Metacritic העניק לו ציון 79 מתוך 100. המבקרים שיבחו את השילוב בין דרמטיות ואמפתיה ואת העומק הרגשי שהעניקה טורס לדמותה של יוניס. המבקרים ציינו גם את השילוב הוויזואלי המרשים, האווירה המיוחדת שהצליחו ליצור הצוות והבמאי, והיכולת של הסרט להעלות שאלות נוקבות על צדק ואמת.

הכנסות עריכה

הסרט הפתיע בקופות, וביום הראשון להקרנתו בברזיל משך 50,320 צופים והכניס 1.1 מיליון ריאל. בסוף השבוע הראשון זכה הסרט להצלחה אדירה עם 358,000 כרטיסים שנמכרו. הצלחתו הכלכלית חיזקה את מעמדו כאחד הסרטים החשובים של השנה, והפכה אותו לנושא שיחה מרכזי בתעשיית הקולנוע הברזילאי והבינלאומי.

נכון לפברואר 2025, הסרט הכניס 18.7 מיליון דולר ברחבי העולם והוא הסרט הברזילאי הרווחי ביותר מאז תקופת המגפה. בקופות בארצות הברית הסרט הכניס מיליון דולר מהפצה מוגבלת בניו יורק ולוס אנג'לס בינואר 2025, ועתיד להתרחב בארצות הברית ב-7 בפברואר.

פרסים ומועמדויות עריכה

פרס	שנה	קטגוריה	עבור	תוצאה	מקור
פרס איגוד מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס	8 בדצמבר 2024	השחקן הראשי הטוב ביותר	פרננדה טורס	קובץ:Silver medal icon.svg מקום שני	^[6]
פרס גלובוס הזהב	5 בינואר 2025	השחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה	פרננדה טורס	זכייה	^[7]
פרס גלובוס הזהב	5 בינואר 2025	הסרט הזר הטוב ביותר	"אני עדיין כאן"	מועמדות	^[7]
פרס סטלייט	26 בינואר 2025	השחקנית הטובה ביותר בסרט קולנוע - דרמה	פרננדה טורס	זכייה	^[8]^[9]
פרס סטלייט	26 בינואר 2025	הסרט הטוב ביותר - בינלאומי	"אני עדיין כאן"	מועמדות	^[8]^[9]
פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי	7 בפברואר 2025	הסרט הטוב ביותר בשפה זרה		בהמתנה	^[10]
פרס גויה	8 בפברואר 2025	הסרט האיברו-אמריקאי הטוב ביותר		בהמתנה	^[11]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|אני עדיין כאן]] בוויקישיתוף

קובץ:2021 Facebook icon.svg אני עדיין כאן, ברשת החברתית פייסבוק
קובץ:X logo 2023.svg אני עדיין כאן, ברשת החברתית X (טוויטר)
קובץ:Telegram logo.svg אני עדיין כאן, ביישום טלגרם
קובץ:Instagram logo 2016.svg אני עדיין כאן, ברשת החברתית אינסטגרם
קובץ:טיקטוק.png אני עדיין כאן, ברשת החברתית טיקטוק
קובץ:VK.com-logo.svg אני עדיין כאן, ברשת החברתית VK
קובץ:Linkedin.svg אני עדיין כאן, ברשת החברתית LinkedIn
קובץ:Linkedin.svg אני עדיין כאן, ברשת החברתית LinkedIn
קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg אני עדיין כאן, סרטונים בערוץ היוטיוב
קובץ:Twitch logo 2019.svg אני עדיין כאן, ערוץ באתר Twitch.tv
קובץ:Vimeo Logo.svg אני עדיין כאן, סרטונים באתר Vimeo
קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D אני עדיין כאן], הבלוג הרשמי
קובץ:Goodreads logo 2025.svg אני עדיין כאן, ברשת החברתית Goodreads
קובץ:Flickr wordmark.svg אני עדיין כאן, באתר פליקר
קובץ:Reddit logo 2023.svg אני עדיין כאן, באתר רדיט
קובץ:Pinterest-logo.png אני עדיין כאן, באתר פינטרסט
קובץ:IMDB Logo 2016.svg "אני עדיין כאן", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
קובץ:Netflix 2015 logo.svg "אני עדיין כאן", באתר נטפליקס
קובץ:Logo AllMovie.svg "אני עדיין כאן", באתר AllMovie (באנגלית)
קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg "אני עדיין כאן", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
קובץ:Box Office Mojo Neto Logo.png "אני עדיין כאן", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"אני עדיין כאן", באתר ספר הקולנוע הישראלי
קובץ:Metacritic logo Roundel.svg "אני עדיין כאן", באתר Metacritic (באנגלית)
"אני עדיין כאן", באתר אידיבי
"אני עדיין כאן", באתר סרט
"אני עדיין כאן", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
"אני עדיין כאן", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
"אני עדיין כאן", באתר דיסני+ סדרות (באנגלית)
"אני עדיין כאן", באתר Prime Video (באנגלית)
"אני עדיין כאן", באתר HBO Max (באנגלית)
"אני עדיין כאן", באתר Hulu סרטים (באנגלית)
"אני עדיין כאן", באתר Hulu סדרות (באנגלית)
קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg "אני עדיין כאן", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
קובץ:YouTube play button icon (2013–2017).svg "אני עדיין כאן", סרטונים בערוץ היוטיוב
"אני עדיין כאן", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² Carolyn Giardina, ‘I’m Still Here’ Gets More International Release Dates After Oscar Nominations, Variety, ‏2025-02-04 (ב־English)
^ אתר למנויים בלבד פבלו אוטין, "אני עדיין כאן" מתאר את התמודדותה הנפשית של אומה שלמה עם עברה הטראומטי, באתר הארץ, 20 בפברואר 2025
^ ישי קיצ'לס, את הסרטים האלה לא תרצו לפספס - וכולם מגיעים למקום אחד, באתר ישראל היום, 15 באוקטובר 2024
^ אני עדיין כאן, באתר פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-40חיפה
^ פסטיבל הקולנוע ערבה 2024: החדש של אלמודובר והנציג הברזילאי לאוסקר, באתר ynet, 15 באוקטובר 2024
^ Glenn Garner, ‘Anora’ Named Best Picture At 50th Los Angeles Film Critics Association Awards: Winners List, Deadline, ‏2024-12-08 (ב־English)
^ Lisa Respers France, See who won at the Golden Globe Awards, CNN, ‏2025-01-06 (ב־English)
^ AwardsWatch - 2024 International Press Academy Satellite Awards Nominations: ‘The Brutalist,’ ‘Shōgun’ Lead, AwardsWatch, ‏2024-12-16 (ב־English)
^ I. P. A. Admin, IPA Reveals Winners for the 29th Satellite Awards | International Press Academy (ב־English)
^ Greg Evans, ‘Conclave’ And ‘Wicked’ Lead Critics Choice Awards Film Nominations – Full List, Deadline, ‏2024-12-12 (ב־English)
^ Cinemanía, Premios Goya 2025: 'El 47' domina con 14 nominaciones, seguida de 'La infiltrada', Cinemanía, ‏2024-12-18 (ב־español)

[:0-1] ¹ ² Carolyn Giardina, ‘I’m Still Here’ Gets More International Release Dates After Oscar Nominations, Variety, ‏2025-02-04 (ב־English)

[2] אתר למנויים בלבד פבלו אוטין, "אני עדיין כאן" מתאר את התמודדותה הנפשית של אומה שלמה עם עברה הטראומטי, באתר הארץ, 20 בפברואר 2025

[3] ישי קיצ'לס, את הסרטים האלה לא תרצו לפספס - וכולם מגיעים למקום אחד, באתר ישראל היום, 15 באוקטובר 2024

[4] אני עדיין כאן, באתר פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-40חיפה

[5] פסטיבל הקולנוע ערבה 2024: החדש של אלמודובר והנציג הברזילאי לאוסקר, באתר ynet, 15 באוקטובר 2024

[6] Glenn Garner, ‘Anora’ Named Best Picture At 50th Los Angeles Film Critics Association Awards: Winners List, Deadline, ‏2024-12-08 (ב־English)

[7] Lisa Respers France, See who won at the Golden Globe Awards, CNN, ‏2025-01-06 (ב־English)

[8] AwardsWatch - 2024 International Press Academy Satellite Awards Nominations: ‘The Brutalist,’ ‘Shōgun’ Lead, AwardsWatch, ‏2024-12-16 (ב־English)

[9] I. P. A. Admin, IPA Reveals Winners for the 29th Satellite Awards | International Press Academy (ב־English)

[10] Greg Evans, ‘Conclave’ And ‘Wicked’ Lead Critics Choice Awards Film Nominations – Full List, Deadline, ‏2024-12-12 (ב־English)

[11] Cinemanía, Premios Goya 2025: 'El 47' domina con 14 nominaciones, seguida de 'La infiltrada', Cinemanía, ‏2024-12-18 (ב־español)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

פרס אוסקר לסרט הבין-לאומי הטוב ביותר
1947–1955 (לשם כבוד)	מצחצחי הנעליים (1947) • מר וינסנט (1948) • גונבי האופניים (1949) • מעבר לחומות (1950) • רשומון (1951) • משחקים אסורים (1952) • (לא הוענק פרס) (1953) • השער לגיהנום (1954) • מיאמוטו מוסאשי (1955)
1956–1960	לה סטרדה (1956) • לילות כביריה (1957) • זה הדוד שלי (1958) • אורפאו נגרו (1959) • מעיין הבתולים (1960)
1961–1980	מבעד לזכוכית האפלה (1961) • רק בימי ראשון (1962) • שמונה וחצי (1963) • אתמול, היום ומחר (1964) • החנות ברחוב הראשי (1965) • גבר ואישה (1966) • רכבות שמורות היטב (1967) • מלחמה ושלום (1968) • Z‏ (1969) • חקירתו של אזרח העומד מעל לכל חשד (1970) • הגן של פינצי קונטיני (1971) • סוד הקסם הבורגני (1972) • לילה אמריקאי (1973) • זיכרונות (1974) • שומר היערות (1975) • שחור ולבן בצבעים (1976) • כל החיים לפניו (1977) • הכינו את הממחטות (1978) • תוף הפח (1979) • מוסקבה אינה מאמינה בדמעות (1980)
1981–2000	מפיסטו (1981) • לאהוב מחדש (1982) • פאני ואלכסנדר (1983) • מהלכים מסוכנים (1984) • הסיפור האמיתי (1985) • התנקשות (1986) • החגיגה של באבט (1987) • פלה הכובש (1988) • סינמה פרדיסו (1989) • מסע של תקווה (1990) • מדיטראנו (1991) • הודו-סין (1992) • הפיתוי היפה ביותר של חיי (1993) • שמש בוגדנית (1994) • שושלת אנטוניה (1995) • קוליה (1996) • שאלה של אופי (1997) • החיים יפים (1998) • הכל אודות אמא (1999) • נמר, דרקון (2000)
2001–2020	שטח הפקר (2001) • אי שם באפריקה (2002) • שיחות נפש (2003) • הים שבפנים (2004) • צוצי (2005) • חיים של אחרים (2006) • הזייפנים (2007) • פרידות (2008) • הסוד בעיניהם (2009) • בעולם טוב יותר (2010) • פרידה (2011) • אהבה (2012) • יפה לנצח (2013) • אידה (2014) • הבן של שאול (2015) • הסוכן (2016) • אישה פנטסטית (2017) • רומא (2018) • פרזיטים (2019) • עוד סיבוב (2020)
2021-היום	הנהגת של מר יוסוקה (2021) • במערב אין כל חדש (2022) • אזור העניין (2023) • אני עדיין כאן (2024) • ערך סנטימנטלי (2025)