Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אנגלוש דיניקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנגלוש דיניקו
Angheluş Dinicu
אנגלוש דיניקו עם להקתו, ב-1889, צילום מאת נָדָאר
אנגלוש דיניקו עם להקתו, ב-1889, צילום מאת נָדָאר
אנגלוש דיניקו עם להקתו, ב-1889, צילום מאת נָדָאר
פרופיל ב-IMDb

אנגלוש דיניקורומנית: Angheluş Dinicu,‏ 1838 – 7 בנובמבר 1905) היה נגן חליל פאן ומלחין רומני ממוצא צועני בתחום המוזיקה בהשראה עממית, עירונית וקלה. היה סבו של הכנר והמלחין גריגוראש דיניקו.

קורות חייו עריכה

ילדות וצעירות עריכה

אנגלוש דיניקו נולד ב-1838 בבוקרשט, אז בירת נסיכות ולאכיה כבן של הגיטריסט הצועני קוסטאקה דיניקו, הלאוטאר הראשי בחצר הבויאר גריגורה גיקה. מילדות הוא למד נגינה אצל נגני חליל פאן מהטאראפים של דומיטראקה ונסטאסה אוקיאלב (Ochialbi).

הקריירה המוזיקלית עריכה

כנגן מפורסם נשלח דיניקו להשתתף ב-1889 בתערוכה העולמית של פריז. ב-29 ביוני 1889 זכה דיניקו, יחד עם נגן חליל פאן יון קרצ'ונסקו מהטאראף של הכנר סאבה פדוריאנו במדליית הזהב בתחרות בינלאומית ללאוטארים שהתקיימה במסגרת התערוכה. ב-26 באוגוסט 1889 הוזמן עם הטאראף לנגן בחגיגות העיתון הצרפתי לה פיגארו וניגן שם שורה של להיטים כמו דוינה, יצירתו "צ'יוקרליה", Am un leu şi vreau să-l beu (יש לי לאו ורוצה לשתות אותו" וכן שיר הלכת Deşteaptă-te române (התעורר, רומני!), המנון לאומי של רומניה. ב-16 בספטמבר 1896 הוזמן דיניקו לנגן במסיבות הגאלה בבוקרשט ובפויאנה סטניי לרגל ביקורו הרשמי של קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית, פרנץ יוזף ברומניה.

חייו הפרטיים עריכה

לאנגלוש דיניקו נולדו שלושה בנים, שלושתם מוזיקאים: דימיטריה דיניקו, גאורגה דיניקו וניקולאיה דיניקו.

דיניקו נפטר בבוקרשט ב-1905 והובא לקבורה בבית הקברות פטרונז'ל (Pătrunjel ) כיום Reînvierea (ראינוויאריה) בשכונת קולנטינה.

יצירותיו עריכה

דיניקו הלחין ועיבד מנגינות רבות בהשראת הפולקלור הרומני, חלקם פורסמו בכתב העת "Doina".

  • 1884 – Sârba zânelor (סרבה הפיאות)
  • 1885 – Sârba Florica הורה פלוריקה
  • 1885 – Hora Angelica הורה אנג'ליקה
  • 1885 – Sârba oloagă – סרבה אולואגה (סרבה צולעת)
  • צ'וקרליה – Ciocârlia (העפרוני)

לקריאה נוספת עריכה

  • Cosma, Viorel: Figuri de lăutari, Editura „Muzicală” a Uniunii Compozitorilor din R.P.R., Bucureşti, 1960, pp. 189–198 (דמויות של לאוטארים)
  • Cosma, Viorel: Lăutarii de ieri şi de azi, ediţia a II-a, Editura „Du Style”, Bucureşti, 1996, pp. 185–187 ISBN 973-9246-05-2 (לאוטארים של אתמול ושל היום)
  • Cosma, Viorel: Bucureşti. Citadela seculară a lăutarilor români, Fundaţia culturală Gheorghe Marin Sepeteanu, Bucureşti, 2009, p. 166-171 ISBN 978-973-88609-7-1 (בוקרשט – הבירה בת מאות שנה של הלאוטארים הרומנים)
  • Cosma, Viorel: Interpreţi din România. Lexicon. Dirijori – cântăreţi – instrumentişti – regizori. Vol. I (A-F), Editura Galaxia, Bucureşti, 1996, p. 235 ISBN 973-97473-5-3 ISBN 973-97473-6-1 (מבצעים מרומניה. לקסיקון. מנצחים – זמרים – נגנים – במאים כרך א A-F)