אמנון (רקטת מוץ)
פעולות נוספות
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | רקטת מוץ |
| מדינת מקור | ישראל ישראל |
| פיתוח | ישראל ישראל: רפאל - מערכות לחימה מתקדמות |
| יצרן | רפאל - מערכות לחימה מתקדמות |
| מלחמות ומבצעים | מלחמת יום הכיפורים |
| מפעילים | קובץ:IsraeliNavy.png חיל הים הישראלי |
| ביצועים | |
| טווח | 300 מטר |
אמנון היא רקטת מוץ שפותחה בשנות ה-60 של המאה ה-20 על ידי רפא"ל, כאמצעי להטיית טיל ים-ים אויב ממסלולו, לשם מניעת פגיעתו בספינה המשגרת את "אמנון".
היסטוריה עריכה
בשנת 1962 החל חיל הים המצרי להצטייד בספינות טילים מ סדרת קומאר, ונדרש מענה ליכולת חדשה זו. ב-1964 הטיל ראש מחלקת ים בחיל הים, אל"ם שלמה אראל, על מהנדס האלקטרוניקה חרות צמח להקים את תחום הלוחמה האלקטרונית (ל"א) בחיל והוא מונה לראש ענף ציוד 7, אמצעים מיוחדים, בדרגת סא"ל. צמח יזם פיתוח של שני אמצעי ל"א פסיביים מבוססי רקטת מוץ:
- אבשלום: רקטת מוץ לטווח ארוך של כ-10 ק"מ, שתפקידה לדמות ספינה ובכך להטעות את המכ"ם של האויב, שנמצא ביבשה או בספינת טילים.
- אמנון: רקטת מוץ לטווח קצר של כ-300 מטר, שתפקידה להסיט טיל ים-ים תוקף ממסלול פגיעה בספינה.
צמח פנה לרפא"ל לפיתוח הרקטות, ושם הוחל בפיתוח הרקטה "אבשלום", שהפכה למבצעית לפני מלחמת ששת הימים. תקופת הרגיעה שלאחר מלחמה זו עיכבה את פיתוח "אמנון", אך זה הואץ בעקבות טיבוע המשחתת אילת בנובמבר 1967 בטילי "סטיקס" שנורו ממצרים. בשנת 1969 הותקנו רקטות "אמנון" לניסוי על ספינות הטילים "אח"י מבטח" ו"אח"י מזנק". המשגר שפותח כלל ארבע כוורות בנות שש רקטות כל אחת, שהותקנו בשתי הדפנות של גשר הפיקוד. ייצור הרקטות נעשה במפעל "סולתם", ורקטות ראשונות סופקו לחיל הים בשנת 1972, והותקנו בסטי"לים של החיל. ל"אמנון" פותחו דגמים אחדים במרוצת השנים, לשיפור ביצועיו. בדגם הראשון, "אמנון סימן 1", חלפו 25 שניות מרגע השיגור ועד ליצירתו של ענן המוץ. בדגם "אמנון סימן 2" קוצר זמן זה לשלוש שניות. בשנות ה-80 פותחו דגמי "אמנון סימן 3" ועוד.
במלחמת יום הכיפורים נעשה שימוש נרחב ברקטות "אמנון", שהביא לפתיחת קווי הייצור הסגורים ב"סולתם", לשם אספקה מיידית של רקטות נוספות לספינות חיל הים.[1] במלחמה זו ירו חיל הים המצרי וחיל הים הסורי כחמישים טילים לעבר ספינות חיל הים הישראלי, וכולם החטיאו.
בשנת 1974 הוענק למפתחי הרקטות, חרות צמח מחיל הים וד"ר דוד הלמן ויעקב מגד מרפא"ל, פרס ביטחון ישראל, על מיזם זה.[2]
לקריאה נוספת עריכה
- מאירה גונט, גבריאל זה לא מלאך, אוריון הוצאת ספרים, 2025, עמ' 189–203.
קישורים חיצוניים עריכה
- ד"ר דוד הלמן, יעקב מגד וישראל זיירמן, לוחמה אלקטרונית בזירה הימית באמצעות התקנים מתכלים – “אבשלום” ו”אמנון”, באתר "רפאל"
הערות שוליים עריכה
- ^ מאירה גונט, גבריאל זה לא מלאך, אוריון הוצאת ספרים, 2025, עמ' 349–361
- ^ חולקו פרסי בטחון ישראל, דבר, 21 ביוני 1974
| ישראל אמצעי לחימה מתוצרת רפאל מערכות לחימה מתקדמות | ||
|---|---|---|
| טילים | אנקור (אנקור כחול • אנקור כסוף • אנקור שחור) • ברק • גיל • גיל 2 • דרבי • עוקץ שמיים • לוז • ספייק • פופאי • פיתון • שפריר • משגר השביט • תמוז • Sea Breaker • רוקס | |
| רקטות | מטאדור • CARPET • אבשלום • אמנון | |
| עמדות שליטה מרחוק בנשק | טייפון • מאג רפא"ל • קטלנית • רואה-יורה | |
| מערכות הגנה אווירית | אור איתן ("Iron Beam") • ברק • כיפת ברזל • כיפת מגן ("כיפה ימית") • קלע דוד ("שרביט קסמים") • קלע חד • SPYDER • כיפת רחפן | |
| לויינים | אביר • ונוס | |
| רכבי שטח, כלי שיט וכלי טיס | גולן • זאב • חצצית • סקיילייט • פרוטקטור • רקון • מעוז | |
| שונות | אזוב • מאמין • מאמין קל • מעיל רוח • ספייס • לייטנינג • Sky Shield • THOR – מערכת סילוק פצצות • סיימון | |