Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אמלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
אמלי
Amélie
קובץ:אמלי כרזה עברית.jpeg
הופק בידי ז'אן מארק דהשאמפ
קלודי אוסאר
שחקנים ראשיים אודרי טוטו
מתייה קסוביץ
סרג' מרלין
ג'אמל דבוז
חברה מפיצה מיראמקס
הקרנת בכורה 25 באפריל 2001
תקציב €11,400,000
הכנסות באתר מוג'ו קובץ:Box Office Mojo Neto Logo.png {{#property:P1237}}
דף הסרט ב־IMDb

אמלי (בצרפתית: Le Fabuleux Destin d'Amélie Poulain - הגורל הנפלא של אמלי פולן או בקיצור: Amélie) הוא סרט קולנוע צרפתי מסוגת קומדיה רומנטית או אגדה מודרנית, בבימויו של ז'אן-פייר ז'נה משנת 2001.

הסרט, בכיכובה של אודרי טוטו זכה להצלחה רבה. הוא זכה בארבעה פרסי סזאר[1], כולל הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר, והיה מועמד לפרס אוסקר בחמש קטגוריות[2].

בארצות דוברות אנגלית הופץ הסרט בשם "אמלי ממונמארטר" (באנגלית: Amélie from Montmartre) אולם בהמשך הסרט נודע בשם "אמלי".

פסקול הסרט הולחן על ידי יאן טירסן, פסקול המתאפיין בקו מינימלסיטי. אחת מהיצירות המפורסמות מהסרט היא "חרוז מקיץ אחר" (תרגום חופשי) או בצרפתית: "Comptine d'un autre été"

תקציר עלילה עריכה

הפרוטגוניסטית היא בחורה צעירה בשם אמלי. אמהּ של אמלי מתה עוד בילדותה, ואביה, רופא במקצועו, מעולם לא חיבק אותה. המגע היחיד בינה ובין אביה היה בעת הבדיקה הרפואית החודשית שלה. מגע זה גרם לה התרגשות רבה וללבה לפעום במהירות, ועל כן אביה האמין שיש לה הפרעות בקצב הלב, ושמר עליה בבית תוך שהוא מונע ממנה לשחק עם ילדים אחרים. בשל בדידותה פיתחה אמלי עולם פנימי עשיר והיו לה חברים דמיוניים.

קובץ:Woody London.jpg
גמד גינה "מטייל" בלונדון. פרפרזה על גמד הגינה בסרט אמלי, שנגנב ("שוחרר") מגינתו של אביה ונלקח לטיולים בעולם, שהופיע בסרט.

בהגיעה לגיל 22 החלה אמלי לעבוד כמלצרית בבית קפה קטן במונמארטר שבפריז, שנוהל על ידי לוליינית קרקס לשעבר. אמלי נהנית מהנאות קטנות בחייה - לשבור את ציפוי הסוכר של קרם ברולה בכפית, ללכת לטייל ברחובות פריז, להקפיץ אבנים בתעלת סן מרטן, לנסות לנחש כמה אנשים חווים אורגזמה ברחבי פריז ברגע נתון (15 בעת שהדבר מוצג לצופים).

יום אחד מגלה אמלי כי אריח קיר בחדר האמבט שלה רופף, ומאחוריו היא מוצאת קופסת מתכת של ילד שהתגורר בדירה לפני שנים רבות. היא מחליטה למצוא אותו ולהשיב לו את הקופסה. בנוסף מחליטה אמלי שאם אכן תמצא אותו היא תקדיש חייה לעשיית טוב.

לאחר עבודת בילוש היא מוצאת את בעל הקופסה ומניחה אותה בתא טלפון ציבורי המצלצל בדיוק כשהוא עובר לידו. ברגע שהוא מגלה את הקופסה הוא מתרגש עד דמעות. אמלי מחליטה להמשיך ולעשות טוב בחייה - עוזרת לעיוור לחצות את הרחוב, ומתארת לו את הנעשה בו. עוזרת לעובד בחנות המכולת להתגונן מפני בעליה המציקים לו, מאיצה באביה לצאת לטייל בעולם, ואף עוזרת לצעיר תימהוני לאסוף תמונות דרכון גרועות שהושלחו ליד מכשירי הצילום העצמי בתחנות המטרו.

צייר המתגורר בשכנות אליה מראה לה שכדאי לה לעזור גם לעצמה, והיא מתאהבת באוסף תמונות הדרכון, החייב לגלות את דרכו אליה באמצעות מסלול רמזים שהסתירה ברובע מונמרטר, בדרך לכנסיית הלב הקדוש וברחבי פריז. משם הם עוברים יחד לילה רומנטי, שהמשכו אושר מובטח לבחור ולאמילי עצמה.

פרסים והשפעות עריכה

הסרט היה מועמד לחמישה פרסי אוסקר בשנת 2002. הוא זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפרס האקדמיה האירופית לקולנוע בשנת 2001 בקטגוריות: הסרט, הבמאי, הצילום ופרס הקהל[3]. בנוסף זכה בפרס גלובוס הבדולח בפסטיבל הסרטים הבינלאומי קרלובי וארי בשנת 2001, בפרס "בחירת הקהל" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו. במרץ 2002 היה הסרט מועמד ל-13 פרסים לפרס סזאר[4], וזכה ב-4 עבור הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, הפסקול הטוב ביותר והבימוי האומנותי הטוב ביותר[5]. זכה בפרס לומייר לסרט הטוב ביותר.

הסרט נבחר על ידי הניו יורק טיימס כאחד מ-1,000 הסרטים הטובים ביותר.

בסרט "תלוי באוויר", משנת 2009, מבקשת כלה מידידיה, כמתנת חתונה, תצלומים שלה ושל החתן מאתרים ברחבי ארצות הברית, בעקבות הסרט "אמלי"[6].

שחקנים עריכה

במקור דמותה של אמלי יועד לשחקנית הבריטית אמילי ווטסון, ובהתאם הדמות הייתה בתו של אנגלי, אולם הצרפתית של ווטסון לא הייתה טובה דיה והיא לא יכלה להשתתף בצילומים בשל צילומי הסרט "פארק גוספורד", ולכן שונה התפקיד והותאם לשחקנית צרפתייה. אודרי טוטו הייתה הראשונה שנבחנה לתפקיד.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|אמלי]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., הסרט "אמלי" זכה בארבעה פרסי הסזאר, באתר ynet, 3 במרץ 2002
  2. ^ גיורא יהלום, ‏בין גאווה להתנצלות, באתר גלובס, 25 במרץ 2002
  3. ^ פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט "אמלי", באתר הארץ, 2 בדצמבר 2001
  4. ^ גואל פינטו, הסרט "אמלי" מועמד ל-13 פרסי סזאר, באתר הארץ, 4 בפברואר 2002
  5. ^ "אמלי" זכה בפרס הסזאר לסרט הטוב, באתר הארץ, 3 במרץ 2002
  6. ^ חן חדד, תלוי באוויר: הכריזמה של ג'ורג' קלוני עושה את העבודה, באתר הארץ, 3 בפברואר 2010
פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לסרט הזר הטוב ביותר
הדוור (1995) ‏•‏‏ משהו מגוחך (1996) ‏•‏‏ הנרקוד? (1997) ‏•‏‏ החיים יפים (1998) ‏•‏‏ הכל אודות אמא (1999) ‏•‏‏ נמר, דרקון (2000) ‏•‏‏ אמלי (2001) ‏•‏‏ ואת אמא שלך גם (2002) ‏•‏‏ שיחות נפש (2003) ‏•‏‏ הים שבפנים (2004) ‏•‏‏ מהומה בשנחאי (2005) ‏•‏‏ מכתבים מאיוו ג'ימה (2006) ‏•‏‏ הפרפר ופעמון הצלילה (2007) ‏•‏‏ ואלס עם באשיר (2008) ‏•‏‏ חיבוקים שבורים (2009) ‏•‏‏ נערה עם קעקוע דרקון (2010) ‏•‏‏ פרידה (2011) ‏•‏‏ אהבה (2012) ‏•‏‏ כחול הוא הצבע החם ביותר (2013) ‏•‏‏ פורס מז'ור (2014) ‏•‏‏ הבן של שאול (2015) ‏•‏‏ היא (2016) ‏•‏‏ משום מקום (2017) ‏•‏‏ רומא (2018) ‏•‏‏ פרזיטים (2019) ‏•‏‏ מינארי (2020) ‏•‏‏ הנהגת של מר יוסוקה (2021) ‏•‏‏ RRR‏ (2022) ‏•‏‏ אנטומיה של נפילה (2023) ‏•‏‏ אמיליה פרז (2024) ‏•‏‏ הסוכן החשאי (2025)
פרס גויה לסרט האירופי הטוב ביותר
1990‏-2010 הודו סין (1992) • שלושת הצבעים: כחול (1993) • ממזר קטן (1994) • אמריקה (1995) • סודות ושקרים (1996) • ללכת עד הסוף (1997) • המתאגרף (1998) • החיים יפים (1999) • רוקדת בחשכה (2000) אמלי (2001) • הפסנתרן (2002) • להתראות לנין! (2003) • עם הראש בקיר (2004) • נקודת מפגש (2005) • המלכה (2006) • הפרפר ופעמון הצלילה (2007) • 4 חודשים, 3 שבועות ויומיים (2008) • נער החידות ממומביי (2009) • נאום המלך (2010)
2011‏-היום הארטיסט (2011) • מחוברים לחיים (2012) • אהבה (2013) • אידה (2014) • ילדות פרא (2015) • היא (2016) • הריבוע (2017) • אהבה בימים קרים (2018) • עלובי החיים (2019) • האב (2020) • עוד סיבוב (2021) • האדם הגרוע בעולם (2022)
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=אמלי&oldid=58190"