Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אלפונס אלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
אלפונס אלה
קובץ:Allais Alphonse 1883 Carre albi.jpg
אלפונס אלה, "טקס אכילת לחם הקודש הראשון של ילדות אנמיות בשלג" (Première communion de jeunes filles chlorotiques par un temps de neige;‏ 1883, Carré blanc)
קובץ:Alphonse Allais 1899.jpg
אלפונס אלה, סביב שנת 1899

אלפונס אָלֵה (בצרפתית: Alphonse Allais;‏ 20 באוקטובר 1854 – 28 באוקטובר 1905) היה סופר, משורר והומוריסט צרפתי, בן תקופת הבל אפוק.

יצירתו עריכה

אלה, יליד אונפלר, קלוודוס, הקיסרות הצרפתית השנייה, חיבר קבצים רבים של כתבים היתוליים. כמשורר והומוריסט, פיתח במיוחד את צורת החריזה הידועה בשם Holorime (אולורים) – בתי שיר הבנויים כולם מחרוזים הומופוניים, ששורות שלמות מתחרזות בהם. לדוגמה:

par les bois du djinn où s'entasse de l'effroi,
parle et bois du gin ou cent tasses de lait froid

לאלה מיחסים גם את החיבור המוזיקלי הראשון שכולו שתיקה. חיבורו "מרש אבל להלוויית אדם חירש" משנת 1897 - הבנוי מתשע תיבות ריקות - מקדים יצירות דומות מאת ג'ון קייג' וארווין שולהוף בפער שנים ניכר. יצירתו "סיפור לשרה" תורגם ואויר בידי אדוארד גורי.

אלה לקח חלק בתערוכות הומוריסטיות, בעיקר אלה של Salon des Arts Incohérents מן השנים 1883 ו-1884, שנערכו בגלרי ויויֶין (Galerie Vivienne). בתערוכות הללו הציג אלה מה שנחשב על דעת רבים לדוגמאות המוקדמות ביותר של אמנות מושגית. מבין יצירות האמנות שלו, ההשפעה הרבה ביותר הייתה אולי לגיליון לבן וריק של נייר בריסטול – "טקס אכילת לחם הקודש הראשון של ילדות אנמיות בשלג" (1883) (מדובר בטקס שילדים קתוליים עוברים בגיל שמונה, לבושים בבגדים לבנים), ועבודה דומה באדום, "חשמנים אחוזי שבץ אוספים עגבניות על חוף הים האדום" (חקר זוהר הצפון)" מ-1884 (לבושם הרשמי של חשמנים הוא גלימה אדומה).

אם כי הוא מוכר בעיקר כהומוריסט, עסק גם במחקר מדעי בתחומי צילום בצבעים והפקת גומי סינתטי.

הוא נהג לבקר באופן קבוע בקברט Le Chat Noir ("החתול השחור") ברובע מונמארטר בפריז, ופרסם מאמרים בשבועון "החתול השחור" שנוסד ב- 1882 כדי לקדם בציבור קברט זה. ב-1891 הוא כתב כמה שירים בשיתוף עם מוריס דונה עבור הקברט. המלחין אריק סאטי נולד באותו רחוב באונפלר במרחק כמה צעדים מן הבית שבו נולד אלפונס אלה. הם נהגו להיפגש בקברט "החתול השחור" ואלפונס אלה נהג לכנות אריק סאטי "המלחין של תורת הנסתר". מוזיאון קטן על שם אלפונס אלה נמצא בחלקו האחורי של בית מרקחת באונפלר בבית שבו נולד. בשנת 1896 הוא כתב מחזה "זכאי" ביחד עם אלפרד קאפי.

אלה מת בפריז כתוצאה של דלקת ורידים שגרמה לתסחיף ריאתי. רופאו ציווה עליו להישאר במיטה במשך שישה חודשים, אך במקום זה הוא הלך לבית קפה, כפי שהיה רגיל לעשות מדי יום ביומו, ואמר לחברו שליווה אותו בחזרה לביתו: "מחר אני מת; אתה חושב כי זה מגוחך, אך אינני צוחק; מחר אני מת." וכפי שאמר הוא מת ביום המחרת.

קברו של אלפונס אלה בבית הקברות סן-קואן בפריז נעלם ב-1944 אחרי הפצצה של חיל האוויר הבריטי. דימוי של אפרו נטמן בבית הקברות של מונמארטר בפריז ב- 2005.

יצירותיו העיקריות עריכה

  • להתפקע (1891)
  • יחי החיים! (1892)
  • שניים ועוד שניים הם חמישה - התייחסות לביטוי השגוי "2 + 2 = 5 (1895)
  • אין או שוורים (1896)
  • אל נא נכה את עצמנו (1900)

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אלפונס אלה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: אלפונס אלה (בצרפתית)
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלפונס אלה
קובץ:France people icon.png ערך זה הוא קצרמר בנושא צרפתים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=אלפונס_אלה&oldid=252531"