אלפונסו מרטינס דה טולדו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
| לידה | כתר קסטיליה טולדו, כתר קסטיליה |
|---|---|
אלפונסו מרטינס דה טולדו (בספרדית: Alfonso Martínez de Toledo; מכונה גם Arcipreste de Talavera, כלומר הכומר של טלברה 1398 – 1470) היה סופר ספרדי.
ביוגרפיה עריכה
אלפונסו מרטינס נולד בטולדו שבספרד. הוא התחנך בבית ספר נוצרי, ובשנים 1415–1436 שימש ככומר בקתדרלה שבטולדו. בשנת 1436 התמנה לכהונה כנסייתית גבוהה בטאלורה.
יצירתו העיקרית היא "העורב, או דחיית האהבה הגשמית", אשר את חיבורה סיים בשנת 1438, אך יצאה לאור רק בשנת 1498. החיבור מצטיין בראייה ריאליסטית ובסגנון עממי, ומסגרתו הכללית היא המסגרת האסקטית[1] המסורתית. שניים מבין ארבעת חלקיה הם מעין פרשנות סאטירית על החיים.
אלפונסו מרטינז כתב גם את "מצפה הכרוניקות", ועוד שני ספרי הגיוגרפיה על הקדושים אילדפונס ואיסידורוס.[2]
לקריאה נוספת עריכה
- אלפונסו מרטינס דה טולדו, מתוך העורב, או דחיית האהבה הגשמית (מספרדית: מענדל זאיאנץ), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך יט, 2026.
קישורים חיצוניים עריכה
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|אלפונסו מרטינס דה טולדו]] בוויקישיתוף