Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אלי לוי (קצין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
(הופנה מהדף אלי לוי (קצין צה"ל))
אלי לוי
תא"ל אלי לוי כנספח צה"ל בגרמניה, 1981
תא"ל אלי לוי כנספח צה"ל בגרמניה, 1981
לידה כ' בחשוון ה'תרצ"א
פטירה 28 במאי 2025 (בגיל 94)
א' בסיוון תשפ"ה
הרצליה, ישראל
תאריך עלייה אפריל 1933
שירות צבאי
השתייכות קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף (ים) תת-אלוף
1948–1984
(כ־36 שנים)
תפקידים בשירות
  • קצין תותחנות במשחתת
  • מפקד טרפדת, ספינת טילים ואוניית תובלה
  • מפקד מייסד של המת"ט
  • מפקד פלגה 33 בשייטת ספינות הטילים
  • ראש ענף אמצעי לחימה
  • ראש מספן המודיעין
  • נספח צה"ל במערב גרמניה ובאוסטריה
פעולות ומבצעים
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה

אלי לוי (11 בנובמבר 1930 – 28 במאי 2025) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף. שירת בתפקידים בכירים בחיל הים בהם ראש מספן המודיעין, ובתפקידו האחרון בשירות הקבע שירת כראש משלחת משרד הביטחון ונספח צה"ל בגרמניה המערבית ונספח צה"ל הראשון באוסטריה.

ביוגרפיה עריכה

אלי לוי נולד ב-1930 בעיר נירנברג שבגרמניה, להַנס לוי, לימים לודביג, ולסוזי לבית אופנבכר. האב, הַנס, בן למשפחה שהקימה את בית הכל-בו הראשון בנירנברג, בוגר בית ספר למסחר, מקצוע שהצטיין בו. האם, סוּזִי, סיימה בגרמניה בית ספר חקלאי, כנראה לקראת עלייתה ארצה. בעקבות עליית הנאצים לשלטון עזבה משפחתו את גרמניה. בחודש אפריל 1933 עלתה לארץ ישראל והשתכנה בירושלים. לאחר כשנה וחצי התגרשו ההורים, ולוי נשלח לבית סבו וסבתו בנירנברג. בתחילת שנת 1936 החזירה אמו את לוי לארץ ישראל.

בשנתיים בהן למד בכיתה א' בבי"ס שלווה וכיתה ב' בבי"ס תל נורדאו, התאכסן בפנימייה בתל אביב, ושנתיים אחר כך שהה ב"משק ילדים" ליד אחוזת מגד בפרדס חנה.

בשנת 1937 נישאה האם סוזי לצייר ישי קולביאנסקי ובני הזוג לקחו את לוי לביתם. מכיתה ה' עד ח' ולמד בבית החינוך לילדי העובדים בצפון תל אביב. בבית הספר היה נהוג כי יום לימודים אחד בשבוע יוקדש ליום עבודה, שנעשתה בשדה של בית הספר ליד הירקון, במטבח ובנגריה.

קובץ:BeitChnuchZafonTA.jpg
התלמיד אלי לוי שני מימין משקיע יום עבודה במטבח בית החינוך. מכינים ארוחת צהריים ל-300 תלמידים.

לאחר סיום בית הספר העממי החל לוי בלימודים בבית הספר המקצועי ע"ש מכס פיין, במגמת חשמלאות טכנית, תלת-שנתי, אותו סיים בשנת 1947.

פעילות חברתית ימית עריכה

תוך כדי הלימודים בבית הספר העממי הצטרף לוי לתנועת השומר הצעיר, ובמסגרתה נכנס בשנת 1944 לפלוגה הימית של הפועל בתל אביב. בשנת 1945 נשלח למחנה של החבל הימי לישראל שם הוסמך ל'דרגה ב'. ובהמשך, אחרי לימודי ניווט חופי, הוסמך ל'דרגה א' ולהדרכה.

לוי נעשה מדריך בשומר הצעיר ובפלוגה הימית של הפועל. הקבוצה הראשונה שהדריך הייתה מחניכי התנועה המאוחדת. בהמשך הדריך קבוצות מהשומר הצעיר ואחרים. תפקיד הדרכה בים כלל הפלגות עצמאיות, בסירות לווייתניות, בנות מספר ימים לאורך חופי הארץ לכל אורכם, עם אחריות רבה לסירה ולצוות המפליגים.

סמוך לגיוסו בשנת 1948 נקבע שיישאר להדרכה במסגרת מכסות המדריכים שהמוסדות הלאומיים הקציבו לתנועות הנוער. כך לא זכה להצטרף לגרעינו בפלמ"ח. חויל ישירות למילואי ההגנה המרחבית בגליל המערבי.

קובץ:Dayof the Sea1950.jpg
לוי מוביל את הפלוגה הימית של הפועל בתהלוכת יום הים 1950.

בשנים 1950–1952 שימש רכז "הימייה" בתל אביב, שכללה כ-500 חברים, מפקד מחנה ההדרכה מטעם חבל ימי לישראל וחבר 'ועדת הים המרכזית' במרכז הפועל.

בשנת 1952 סיים את ההדרכה והצטרף לחבריו בקיבוץ סער בגליל המערבי. שם, לאחר תקופה קצרה, נהיה לחשמלאי של הקיבוץ, תפקיד אותו מילא בזמן שבו חובר הקיבוץ לרשת של חברת החשמל לישראל. במשך תקופת שהייתו בקיבוץ נקרא לוי לשמש מפקד מחנה ההדרכה הקיצי המרכזי מטעם חבל ימי לישראל, כן הדריך ניווט חופי במסגרת הפלוגה הימית של הפועל בנהריה.

חיל הים עריכה

בשנת 1953 הועבר לוי ממילואי ההגנה המרחבית לחיל הים, והוצב כאיש מילואים בשייטת הנחתות. בשנת 1955 התנדב לוי לשירות קבע בחיל הים והצטרף לקורס חובלים ה'. במהלך הקורס רכש חיל הים שתי משחתות מבריטניה. כתוצאת ממחסור חמור בכוח אדם לאיוש המשחתות, הופסקו כל הקורסים בבסיס ההדרכה של חיל הים וחניכיהם נשלחו לבריטניה. מחסור חמור במיוחד היה בחשמלאים. מפקד אח"י יפו (ק-42), יוחאי בן נון, שמח מאוד לקבל את לוי ששובץ למקצוע בו היה מומחה במחלקת חשמל בפיקודו של אדם ענב. במסגרת עבודתו כחשמלאי למד לוי להכיר את כל חלקי האונייה.[1] ב-1956 הגיע לוי לישראל על סיפון אח"י יפו (ק-42), וחזר לבה"ד חיל הים להמשך הכשרה בקורס החובלים.

בעת מבצע קדש, באוקטובר 1956, נזקק חיל הים למיטב לוחמיו, וקורס החובלים פורק. חלק מחניכיו שהיו לוחמי שייטת 13 חזרו לשייטת. לוי חזר ליחידתו, שייטת הנחתות, בה התמנה למפקד אחד משני צוותי החוף של השייטת. עם צוותו ירד לוי לסיני, והשתתף במבצע חילוץ מטוס מיג 15 מצרי שנחת נחיתת אונס בימת ברדוויל. המטוס חולץ מהימה, הושט לדופן אוניית הסוחר "רימון" והובא לחיפה.[2] להבאת מטוס הייתה חשיבות מודיעינית בהיותו מיג 15 הראשון שנפל לידיים מערביות.

בדצמבר 1957 סיים לוי בהצטיינות את קורס חובלים ה'. תוך כדי הקורס השלים לוי תעודת בגרות (עם מתמטיקה מורחבת, פיזיקה וכימיה) באופן אקסטרני בשנת 1956.

שירות בכלי שיט עריכה

לוי הוצב לאח"י יפו (ק-42). בתחילה נתמנה לסגן קצין גנ"ק. לאחר תקופה קצרה מונה להיות סגן קצין התותחנות של האניה, ועוד לפני השתתפותו בקורס קציני התותחנות מונה לקצין התותחנות של אח"י יפו בפועל.

באוקטובר שנת 1959 החל קורס קציני תותחנות בבה"ד חיל הים, אותו סיים ב-15 במאי 1960, כראשון בקורס, וחזר לתפקיד קצין התותחנות באח"י יפו. אותה עת הונהג לראשונה 'האיוש הרצוף',[א] התותחנים התמחו בתפקידיהם ודיוק הירי של מערכת התותחנות השתפר, מעתה היו פגיעות ישירות בטווחי 12 ק"מ.

לאחר כשנה נוספת התמנה לוי להיות קצין התותחנות הבכיר של שייטת המשחתות, שייטת 1, זאת בנוסף לתפקידו כקצין התותחנות של האניה. באותה עת בוצעו על סיפון אח"י יפו ניסויי ירי ראשונים בטיל ים-ים "לוז" שפותח ברפא"ל ושופר על ידי התעשייה האווירית. כך נעשה שותף בפיתוח הטיל גבריאל.

באוגוסט 1962, לאחר מעל חמש שנות שרות על המשחתת, קיבל לוי פיקוד עצמאי על טרפדת. הוא עבר לפלגה 914 בחיפה שהייתה בפיקוד רס"ן עזרא קדם (כריש), וקיבל פיקוד על הטרפדת ט-206. הייתה זו ספינה שנבנתה מעץ בשלוש שכבות והייתה בעלת גוף חזק. במערכת ההנעה הוחלפו ארבעת מנועי בנזין לשני מנועי דיזל, כך שנעשתה פחות מועדת לשריפות. הדבר גרם לכך שהוטלו על ט-206 משימות מיוחדות, והשירות כמפקד הטרפדת היה מאתגר.

קובץ:BAHebrewUniversity.jpg
רס"ן אלי לוי מקבל תעודת בוגר האוניברסיטה העברית, 1966

בשלהי 1964 קיבל לוי הפסקה מהשירות בים והתחיל בלימודי תואר ראשון בסטטיסטיקה ובכלכלה באוניברסיטה העברית, וסיים לימודים אלה בתחילת 1967.

פיקוד אוניית תובלה עריכה

במלחמת ששת הימים הוצב לוי לשייטת המשחתות במינוי זמני לתפקיד קצין התותחנות של אח"י אילת (ק-40). בסמוך לסיום המלחמה הופקדה בידי לוי אוניית התובלה אח"י בת-ים (ת-83). הייתה זאת אחת משתי אוניות העזר שנקנו מחברה הולנדית כדי לשרת בזירת ים סוף. לוי הכניס את האנייה לשירות חיל הים, פיקח על התקנת החימוש והמכשור, ועל האימון הבסיסי והמתקדם של הצוות, שבחלקו ימאים מנוסים אנשי מילואים מחיל הים. חוויה מיוחדת היה קורס למפקדי ספינות דבור שהתבסס על האונייה.

אחרי הנפת נס השירות הפעיל עסקה האונייה בשירות לבסיסי צה"ל בחצי האי סיני. הכביש מאילת לשארם-א-שייח' טרם נסלל, ושתי האוניות, אח"י בת-ים (ת-83) ואח"י בת גלים (ת-81), שמשו למגוון משימות מבצעיות ולוגיסטיות. בוצעו סיורים בצפון מפרץ סואץ ועד לקרבת האי גרין ומשימות דומות. באחת ההזדמנויות בוצעה הובלת גדוד חיל רגלים מילואים שסיים את משמרתו, ממפרץ שלמה לאילת. בין המשימות הלוגיסטיות השגרתיות היו: אספקת מאות מטרים מעוקבים של מים מתוקים למכלול מטרות כולל בניית המסלול בבסיס חיל האוויר באופירה, הובלת דלק למטוסים לבסיס במערב סיני, הובלת נושאי גייסות משוריינים וכדומה.

בהיות שתי האניות אח"י בת-ים (ת-83) ואח"י בת גלים (ת-81) כלי השיט הגדולים של חיל הים בזירת ים סוף, הוטלו עליהם משימות ימאות נדרשות בהתאם לצרכים. כך היה איתור ספינת דיג שלל שנותק עימה הקשר והיה צורך להניע את מנועה שכבה. הישג ראוי לציון הייתה הצלחת חילוץ נחתת 36 מ', שעלתה בשוגג על שונית במצרי יובל בכניסה למפרץ סואץ. ההצלחה התבטאה בחילוץ 'נקי', שאפשר להפעיל את מנועי הנחתת מיד אחרי החילוץ, ולהמשיך להפליג ללא נזק.

ספינות סער עריכה

באביב שנת 1967 נתמנה לוי למפקד אח"י אילת (סער 2), הספינה הרביעית בסדרה שנבנתה במספנות שרבורג. לוי ביצע מספר הפלגות ניסוי ים. השיט את הספינה משרבורג לישראל וב-11 באוגוסט 1968 הגיעה הספינה לנמל חיפה. לאחר הרכבת חימוש הכניס אותה לשירות פעיל. תחילה כספינת תותחים ולאחר התקנת מערכת טילי גבריאל הפכה לספינת טילים. ב-13 באוקטובר 1969 מסר לוי את הפיקוד על הספינה למיכה רם.

בה"ד חיל הים עריכה

לוי מונה להקים את המת"ט, מתקן התרגול הממוחשב הראשון של חיל הים. לוי פקד משך מעל השנתיים על המת"ט. היה אחראי על קבלת הבניין, הרצת המערכות הממוחשבות, ניהול התדרוכים והתחקירים. הפעלת המת"ט שירתה בעיקר את שייטת ספינות הטילים, וגם בחינוך צוערי קורס החובלים לפיקוד בים וקורסי קצינים אחרים. במתקן זה תורגלו כל תוכניות המבצעים שבוצעו בהצלחה במלחמת יום הכיפורים.

ב-15 באפריל 1971 סיים מפקד הבה"ד אריה ברק את תפקידו ולוי מונה למפקד בה"ד חיל הים בנוסף לתפקידו במת"ט. בתקופה זאת זכה לארח את ראש הממשלה גולדה מאיר, שר הביטחון משה דיין והרמטכ"ל חיים בר-לב בטקס סיום מחזור י"ח של קורס חובלים. לאחר מספר חודשים מסר את התפקיד לסא"ל פנחס פנחסי.

פיקוד בים עריכה

מן הפיקוד המוצלח על המת"ט, חזר לוי לפקד על פלגת ספינות טילים 33. במהלך פיקודו, בפברואר 1973 פיקד על הפלגה שהובילה את הכוח הפושט על "יעדי גאולה" במבצע ברדס 54–55, כן השתתף במבצע אביב נעורים ומבצעים אחרים נגד המחבלים הפלסטינים בלבנון. בספטמבר 1973, זמן קצר לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, מסר את הפיקוד על פלגה 33 לסא"ל גדעון רז. הוא זכה למחמאה ממפקד חיל הים, בנימין תלם ”הפלגה שלך היתה מוכנה למלחמה.”

לקחי קרבות הטילים עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים הועמד לוי בראש צוות הפקת הלקחים של חיל הים. משימתו הייתה לאבחן ולהסיק לקחים שניתן ליישם באופן מידי תוך כדי המלחמה. לוי נכח עם צוותו במרבית קרבות הטילים, אסף את התרשימים הטקטיים אחרי כל קרב ופעולה ותיאר אותם בצורה מובנת. צוות ו ערך תחקירים עם מפקדים ובעלי תפקידים בספינות. בכך אפשר לחיל להפיק לקחים מאירועי הקרבות, ובהמשך להוציא בפרסום עב כרס, שייטת 3 במלחמת יום הכפורים קובץ תחקירים ולקחים, שכיסה את מרבית פעילות ספינות הטילים בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים.

תפקידו הרשמי של לוי באותה עת היה ראש ענף פיתוח אמצעי לחימה במחלקת הים. בסיום המלחמה השתתף בהערכת מצב על מיקוש מצרי יובל בה טבעה המכלית "סיריס". בתפקיד זה עסק בשיתוף הפעולה עם צי ארצות הברית. כן היה שותף להמשך פיתוח טיל גבריאל, כולל הארכת הטווח, ופיקח על ניסויי אמצעי לחימה.

המודיעין הימי עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מספן המודיעין

ב-1975 מונה לוי לראש מחלקת המודיעין של חיל הים והועלה לדרגת אל"ם. לאחר תקופת לימוד נושא המודיעין הימי הגיע למסקנה כי חיל הים זקוק למערכת מודיעין משוכללת בהרבה מזו שהייתה קיימת. תוך שיתוף פעולה וקבלת הנחיה ועזרה רבה מראש אמ"ן, האלוף שלמה גזית, תכנן ושדרג את מערכת המודיעין הימי עד להיותה מספן המודיעין של חיל הים. המערכת המשודרגת סיפקה מודיעין נדרש למבצעים ולמדיניות של חיל הים וצה"ל, ברמות הטקטית, האופרטיבית והאסטרטגיות. במקביל התנהלו גם שיתופי פעולה עם מערכות מודיעין של מדינות ידידותיות. בשנת 1980, אחרי מעל חמש שנות פיקוד על המודיעין הימי, מסר את התפקיד לאל"ם מיכה רם.

נספח צה"ל בגרמניה עריכה

בשנת 1980 הועלה לוי לדרגת תא"ל. לאור שליטתו המלאה בשפה הגרמנית, נתמנה לנספח צה"ל וראש משלחת משרד הביטחון בגרמניה המערבית. בשנת 1982 נתמנה, בנוסף לתפקידו, להיות גם נספח צה"ל הראשון באוסטריה. בשתי הארצות יכול היה לקדם את צורכי מערכת הביטחון והמדינה, לרבות המשך פיתוח טנק מרכבה, הרבה מעבר למקובל מנספח גרידא.

תפקידים אזרחיים עריכה

ב־1984 סיים לוי את שירותו בצה"ל והשתחרר משירות קבע בדרגת תת-אלוף. כאזרח הועסק בחברת תדיראן באגף השיווק, ובתעשייה הביטחונית רפא"ל בשיווק לאירופה. בהמשך עבד במחלקת השיווק של חברת אורדן תעשיות.

בשנים 1992–1994 היה לוי נציגה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב באירופה, ומושבו בעיר אסן, גרמניה.

בשנים 1995–1997 השלים לוי קורס מורי דרך לתיירים בישראל.

לוי למד בשנת השלמות בטכניון בחיפה, לימודים בשלוחת אוניברסיטת בוסטון בבון, גרמניה, ותואר שני במנהל עסקים, במגמת מימון, במכללה למינהל בראשון לציון.

פעילות ציבורית עריכה

במקביל לעבודתו האזרחית הרבה לוי לעסוק בעבודה התנדבותית. ב־1984 הצטרף לוי עם רעייתו, אורה, לתנועת רוטרי בה שימש בין היתר כנשיא מועדון שרון-הרצליה. ב־1997 היה לוי מזכיר אזור רוטרי ישראל לצדו של הנגיד.

לוי הצטרף לעמותת שר-אל המארחת מתנדבים מחו"ל המגיעים לעבודה במחנות צה"ל. בסופי שבוע אירח בני נוער שהגיעו במסגרת נעל"ה. וכן פעל, במסגרת סיוע לסוכנות היהודית, בהגשת סיוע לחיילים מחו"ל המשתחררים משרותם בצה"ל, והם חסרי ניסיון בחברה הישראלית. ריכז את סניף צוות - ארגון גמלאי צה"ל בהרצליה משך מספר שנים. לוי היה פעיל פוליטי במפלגת העבודה, ועסק במגוון נושאים, בעיקר סיוע ליצחק הרצוג.

משפחה עריכה

קובץ:LeviOra1982.jpg
אורה ואלי לוי במסיבת נספחים צבאיים בגרמניה, 1982.

בשנת 1959 נישא לחברתו אורה מבית אהרונסון, אותה פגש בבית חברים משותפים. לאורה ואלי לוי שלושה בנים. לוי התגורר בהרצליה, התאלמן בשנת 2016 עם פטירת רעייתו אורה, אחרי 57 שנות נישואים.

אלי לוי נפטר ב-28 במאי 2025, בגיל 94.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|אלי לוי]] בוויקישיתוף
  1. אלי לוי - על נעוריו בסביבה הימית, ועל תפקידו כמפקד טרפדת.
  2. אלי לוי – לימודים אקדמאים, שרות במשחתות ובספינות הטילים.
  3. אלי לוי – ממפלג 33 ועד לפרישתו.

ביאורים עריכה

  1. ^ כל הצוות גויס יחד ונשאר לכל תקופת שירות החובה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אלי לוי, מחלקת חשמל באח"י יפו (ק-42)
  2. ^ אלי לוי, "חיל הים מציל מיג מצרי", מערכות ים, דצמבר 1956, עמ' 58–60.
  3. ^ בשורת המצדיעים מימין לשמאל: מפקד חיל הים אברהם בוצר, הרמטכ"ל חיים בר-לב, ראש הממשלה גולדה מאיר שר הביטחון משה דיין ואלי לוי.


ראשי מספן המודיעין
שמעון הורן • אריה פינס • צבי קינן • חיים רפאלי • אריה ברוש • יחיאל שפירא • ראובן אשכנזי • אברהם (רמי) לונץ • אלי לוי • מיכה רם • אברהם אשור • אריה רונה • רפי אפל • ידידיה יערי • רוני איכר • שי ברוש • חזי משיטה • נעם פייג • רם רוטברג • אבי ארזוני • ירון לוי • יורם לקס • שי אלבז • אייל הראל • יובל אילון • אמיר גוטמן • א' קובץ:Israel Navy Intelligence logo.svg
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=אלי_לוי_(קצין)&oldid=445642"