Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אלי גרוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלי גרוס
אלי גרוס בשולחן העבודה, שנות ה־70
אלי גרוס בשולחן העבודה, שנות ה־70
מדינה ישראלישראל ישראל
יצירות ידועות עיצוב הלוגו של רוטרדם, עיצוב סימנים מוסדיים בישראל, עיצוב פרויקטי שילוט והכוונה בישראל, עבודה בטוטאל דיזיין
עיסוק גרפיקאי, מעצב חזותי, טיפוגרף

אלי גרוס (19391996) היה מעצב גרפי וטיפוגרף ישראלי, מהבולטים בדור המעצבים שהביאו את הסגנון השווייצרי ושיטת העיצוב הכולל לישראל.[1] גרוס פעל בהולנד ובישראל, והיה שותף לפרויקטים מרכזיים בעיצוב החזותי של מוסדות ציבוריים בישראל.

ביוגרפיה עריכה

גרוס נולד בחיפה. לאחר שירותו הצבאי ועבודה במספנות ישראל, עבר להולנד שם למד בין השנים 1961–1966 עיצוב גרפי וטיפוגרפיה באקדמיה המלכותית לאמנות (האג) (אנ'). בשנת 1968 הצטרף לסטודיו Total Design באמסטרדם, שם היה מעורב בפרויקטים רחבי היקף, בהם מערכת השילוט של נמל התעופה סכיפהול, לוגו עיריית רוטרדם ועיצוב הביתן ההולנדי באקספו 70' באוסקה, יפן.[2]

בשנת 1972 חזר לישראל והקים בתל אביב סטודיו עצמאי בשם ״א. גרוס מעצבים בע״מ״. בין הפרויקטים שביצע:

בשנת 1973 הצטרף לסגל ההוראה בבצלאל כמרצה בכיר, במחלקה לעיצוב גרפי, שם לימד טיפוגרפיה.[4] בשנת 1975 מונה גרוס למרצה בכיר בפקולטה לארכיטקטורה ולבינוי ערים בטכניון.

סגנון והשפעה עריכה

גרוס מזוהה עם הסגנון הטיפוגרפי הבין־לאומי, הידוע גם כ"עיצוב שווייצרי". סגנון זה מתאפיין בשימוש בגריד נוקשה, שימוש בגופנים סנס־סריפיים כגון הלווטיקה ויוניברס, וביישור טקסט לשמאל, או במקרה של עברית לימין. באופן פרטני גרוס מזוהה עם דיאלקט הולנדי של העיצוב השווייצרי.[5] עבודותיו מתאפיינות בדייקנות, צמצום צורני, ומחויבות עמוקה לפונקציונליות תקשורתית. גרוס השתמש באופן כמעט עקבי בפונטים העבריים אורון ונרקיס-תם הסנס־סריפיים, לרוב בשילוב עם אותיות לטיניות קטנות.

פרסים והוקרה עריכה

בשנת 1980 זכה בציון מיוחד לשבח עבור עיצוב תדמית בנק לאומי לישראל, במסגרת פרסי "אותות" שנת 1979 ליצירות הטובות ביותר בתחומי הפרסומת בישראל.[6]

בשנת 1977 זכה במענק סנדברג למחקר מטעם מוזיאון ישראל בירושלים, יחד עם האדריכל סעדיה מנדל, עבור פיתוח עמוד משולב הכולל פונקציות עירוניות שונות: רמזור, תיבת דואר, תאורת רחוב ועוד.[7]

שנת 1975 זכה בתחרות לספרי אמנות, מוזיאון ישראל, ירושלים.[8]

תערוכות עריכה

בשנת 1975 אצר ועיצב, יחד עם ראש המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים מייק פלהיים והאדריכל ארטור גולדרייך, את התערוכה "בצלאל + 70" בבית הלנה רובינשטיין של מוזיאון תל אביב לאמנות.

בשנת 1994 נערכה תערוכה רטרוספקטיבית לעבודותיו של אלי גרוס במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, תחת השם "סדר באי־סדר". התערוכה נאצרה על ידי ירום ורדימון וויקטור פרוסטיג.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|אלי גרוס]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ליעד שדמי, על אלי גרוס והסגנון השווייצרי בישראל, ארכיון העיצוב, שנקר
  2. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  3. ^ מודעה של מרכז כלל בירושלים, מעריב, 3 בינואר 1978, באתר הספרייה הלאומית
  4. ^ יגאל זורע, עיצוב טוטאלי – על ההולנדים שידעו לצאת מהריבוע בספר עיצוב יוצא דופן, ועל מורה לעיצוב מיוחד במינו בבצלאל, באתר "קווים ונקודות", ‏9 באפריל 2013
  5. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  6. ^ אמש חולקו פרסי "אותות" ליצירות הטובות ביותר בתחומי הפרסומת לשנת 1979, דבר, 9 במאי 1980, באתר הספרייה הלאומית
  7. ^ פרס סנדברג למיכאל גרוס, דבר, 11 במאי 1977, באתר הספרייה הלאומית
  8. ^ הפרסים לספרי אמנות, על המשמר, 18 באפריל 1975, באתר הספרייה הלאומית: מקור