Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אליעזר לודוויג זמנהוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
קובץ:Disambig RTL.svg המונח "זמנהוף" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו זמנהוף (פירושונים).
אליעזר לודוויג זמנהוף
Ludwig Zamenhof
אליעזר לודוויג זמנהוף, 1907
אליעזר לודוויג זמנהוף, 1907
לידה 15 בדצמבר 1859
פטירה 14 באפריל 1917 (בגיל 57)
מדינה פולין
ענף מדעי בלשנות, רפואה
הערות יהודי
קובץ:L.Zamenhof.jpg
פסל לזכרו של זמנהוף בפרילפ, מקדוניה

אליעזר לודוויג זמנהוף (בפולנית: Ludwik Łazarz Zamenhof, ביידיש: לייזער לוי זאַמענהאָף, באספרנטו: Ludoviko Lazaro Zamenhofo "לודוביקו לזארו זמנהופו"; 15 בדצמבר 1859 – 14 באפריל 1917) היה רופא יהודי-פולני, יוצר שפת האספרנטו, שמטרתה – קירוב לבבות בין בני אדם דוברי שפות שונות, באמצעות שפה נייטרלית. אספרנטו הפכה לשפה המתוכננת המדוברת ביותר בעולם.

זמנהוף היה רופא עיניים ובלשן חובב. השפות שדיברו בביתו היו יידיש ורוסית, אך הוא דיבר באופן שוטף גם פולנית וגרמנית. מאוחר יותר למד צרפתית, לטינית, יוונית, עברית, אנגלית ואת השפה המתוכננת וולאפיק. הוא התעניין גם בשפות איטלקית, ספרדית וליטאית.

קורות חייו עריכה

זמנהוף נולד בעיר ביאליסטוק שבגבולה המערבי של האימפריה הרוסית, בתחום המושב (כיום בפולין), כבכור בין 9 ילדים. אביו (כמו סבו) היה מורה לשפות. הוריו התכוונו לקרוא לו אליעזר מרקוביץ'[דרוש מקור], אולם בגלל חוקי השלטון הרוסי, הם נתנו לו גם שם נוצרי, לודביק[1], שהופיע בתעודת הזהות שלו.

אביו של לודביק, מארק זמנהוף, נולד ב-27 בינואר 1837 בעיר סובאלק שבפולין. הוא עבר לביאליסטוק בסביבות 1857, ומצא בה עבודה כמורה פרטי לשפות בביתה של משפחת זבלודובסקי, המשפחה המקומית העשירה, שם הכיר את אשתו, רוזאליה סופר. כדי לפרנס את משפחתו, הוא הקים בית ספר משלו, "תורה בדרך ארץ". לודביק זמנהוף נולד ב-1859 בדירה קטנה בקומה השנייה של בית מעץ ברחוב ז'לונה. מאוחר יותר, ב-11 ביולי 1919, ביוזמת יעקב שפירו, שונה שמו של הרחוב לרחוב "לודביק זמנהוף".

לזמנהוף היו שתי שפות אם: רוסית, ככל הנראה השפה שבה דיבר בעיקר עם אביו, ויידיש, בה דיבר עם אמו. למרות האיסור על דיבור בפולנית, שהטילה האימפריה הרוסית ששלטה באזור באותה תקופה, למד זמנהוף את השפה שבפועל הייתה מדוברת בביאליסטוק, בגיל צעיר.

אוכלוסיית העיר ביאליסטוק, שהייתה באותו זמן תחת שלטון האימפריה הרוסית, כללה לאומים שונים: פולנים, רוסים, בלארוסים, גרמנים, ליטאים, טטארים, אך הרוב (68%) היו יהודים דוברי יידיש. זמנהוף התמלא תסכול בגלל הסכסוכים הרבים שהיו בין הקבוצות השונות. הוא הבין את הקושי האובייקטיבי שיש לבני האדם בלימוד מגוון השפות של שכניהם, והעריך שהשנאה והדעות הקדומות נובעות במידה רבה מאי-הבנות שהן כורח המציאות בהיעדרה של "שפת גשר" משותפת.

ב-1873 עזבה המשפחה את העיר והתיישבה בוורשה. בעת שהיה תלמיד גימנסיה בוורשה, ניסה זמנהוף ליצור שפה בין-לאומית; שפה זו הייתה בעלת דקדוק עשיר מאוד, אך גם מסובך. כשלמד אנגלית (יחד עם לטינית, צרפתית, עברית ויוונית) הגיע למסקנה שהשפה הבין-לאומית צריכה להיות בעלת דקדוק פשוט יחסית, ובעלת מערך רחב של סיומות וקידומות, כדי שיהיה אפשר ליצור בעזרתן צורות שונות ושימושים שונים לאותה מילה.

בשנת 1878 כמעט שהשלים את הפרויקט הלשוני הראשוני – Lingwe uniwersala – אך הוא היה צעיר מדי מכדי להוציאו לאור. לאחר סיום הלימודים החל ללמוד רפואה באוניברסיטת מוסקבה, ואחר-כך באוניברסיטת ורשה. קיימת התכתבות שלו מאותה תקופה עם חברי ביל"ו, שבה נזף בהם על חוסר מעשיותם. זמנהוף האמין שניתן יהיה להקים אוטונומיה יהודית בארצות הברית, אך בעקבות הביקורת שנמתחה עליו ועל יתר חסידי "הפתרון האמריקני", הפך חובב ציון פעיל, ואף ייסד את אגודת הסטודנטים "שארית-ישראל" בוורשה. מאוחר יותר, לאחר פרסום אספרנטו, עתיד היה זמנהוף לעבור לרעיון לאומי אוניברסלי יותר, וליצור את אמונת ה"הִלליזם" (Hilelismo), שתתבסס על תורת המוסר האנושית הבסיסית של הלל הזקן: "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך".

בימי לימודיו באוניברסיטה היה זמנהוף חבר לפרק זמן קצר באגודה ציונית שהוקמה במטרה לגייס כספים ליישוב ארץ ישראל, ואף עמד בראשה[2]. בשנת 1885 סיים את לימודיו, והחל לעבוד כרופא עיניים. במקביל, המשיך לעבוד על פרויקט השפה הבין-לאומית. במשך שנתיים חיפש מימון לפרסום חוברת הסבר על השפה, עד שקיבל את העזרה הכספית מחותנו לעתיד. בשנת 1887 יצא לאור לבסוף ספרו "Lingvo internacia. Antaŭparolo kaj plena lernolibro" ("שפה בין-לאומית. הקדמה וספר לימוד מלא"), תחת שם העט דוקטורו אספרנטו ("הדוקטור המקווה"), ומכאן מקור שמה של השפה החדשה.

עבור זמנהוף, השפה החדשה שימשה לא רק ככלי תקשורת, אלא גם ככלי להפצת הרעיון של דו-קיום בשלום של אנשים מתרבויות שונות. הוא ויתר מראש על זכויות יוצרים כלשהן על השפה, כי ראה בה נחלת דובריה בעולם כולו, כמו שפה לאומית כלשהי.

זמנהוף עבר לגרודנו ושם החל לפתח את ההלליזם (Hilelismo). בשנת 1888 פרסם שני ספרים על אספרנטו: Dua libro de lingvo internacia, הספר השני על השפה הבין-לאומית, ואת Aldono al la Dua libro, השלמות לספר השני. שנה אחר כך פרסם מילונים אספרנטו-רוסי ואספרנטו-גרמני. הוא החל לערוך את הירחון La Esperantisto שפורסם בנירנברג.

בשנת 1898 חזר זמנהוף לוורשה ופתח מרפאה פרטית[3].

זמנהוף תרגם לאספרנטו יצירות מופת רבות מן הספרות העולמית (כולל התנ"ך כולו – משימה שעליה שקד כל חייו). כן חיבר שירה מקורית, ובכך הראה שהשפה מסוגלת להביע את כל קשת הרגשות האנושיים, ולשמש גם כשפה ספרותית. בעקבותיו קמו סופרים רבים, אשר העשירו את התרבות האספרנטית ביצירות בעלות ערך, שרבות מהן תורגמו לשפות לאומיות.

(מולטימדיה)

שחזור של נאומו של זמנהוף בקונגרס האספרנטו הראשון noicon
1905, בולון-סור-מר, מקריא: קלוד פירון
לעזרה בהפעלת הקבצים

ב-1905 נאם בקונגרס העולמי הראשון לאספרנטו, שהתקיים בעיר הצרפתית בולון-סור-מר. קונגרס זה הוכיח לראשונה שניתן לקיים תקשורת באספרנטו מדוברת (עד אז התקיימו קשרים בין-לאומיים באמצעות אספרנטו בעיקר בכתב, או במועדונים מקומיים). בשנת 1908 קמה אגודת האספרנטו העולמית, UEA (ראשי תיבות: Universala Esperanto-Asocio), אך זמנהוף סירב לקחת חלק פעיל בהנהגת הארגון, באמרו כי הוא רק "אחד מהאספרנטיסטים".

ד"ר זמנהוף נפטר בוורשה ב-14 באפריל 1917, ונקבר בבית הקברות היהודי בוורשה. מדי שנה עולים לקברו דוברי אספרנטו וחובביה.

משפחתו עריכה

קובץ:Grób Ludwika Zamenhofa na cmentarzu żydowskim w Warszawie 2017.jpg
קברו של זמנהוף בבית הקברות היהודי בוורשה

לאליעזר וקלרה זמנהוף נולדו שלושה ילדים: אדם (1888 – 1940), סופיה (1889 – 1942) ולידיה. כל ילדיו למדו אספרנטו. לאחר פטירתו, הוזמן בנו, אדם, בקביעות כאורח כבוד לכינוסי האספרנטיסטים. סופיה הייתה רופאת ילדים ואדם היה רופא עיניים. שתי בנותיו נשבו בקסם האספרנטו והפכו בבגרותן לתומכות נלהבות של השפה ולמורות ללימוד אספרנטו באירופה ובארצות הברית. הן הצטרפו לדת הבהאית. אספרנטו עמדה אז על הפרק כשפה הבין-לאומית עבור דת זו, אך בהמשך נבחרה האנגלית לשפת הבהאים העולמית, וכך עד היום.

שלושת ילדיו של זמנהוף נספו כולם בשואה. בנו נעצר בתחילת 1940, נשלח למחנה פלמירי ונרצח שם זמן קצר לאחר מכן. בנותיו נשלחו לגטו ורשה ומשם שולחו למחנה ההשמדה טרבלינקה ב-1942. רעייתו של אדם, ונדה, שרדה את השואה והמשיכה את מסורת האספרנטו עד מותה ב-1954. לאחר כן, בנה לואי-כריסטוף זלסקי-זמנהוף, שהצליח להסתתר בפולין בשואה בזהות בדויה, היגר ב-1959 לצרפת והיה אספרנטיסט פעיל. הוא הלך לעולמו בשנת 2019, בגיל 94.

אחיינו, סטיבן זמנהוף (אס') (בנו של הנריק, אחיו של אליעזר לודוויג זמנהוף), יליד 1911, היגר לארצות הברית בשנת 1939, שם היה פרופסור לגנטיקה ולביוכימיה. הוא נפטר ב-1998[4].

הנצחה עריכה

קובץ:Zamenhof st.jpg
שלט רחוב זמנהוף בתל אביב

קברו של זמנהוף בבית הקברות היהודי בוורשה עוצב על ידי מייצ'יסלב לובלסקי.[5] הקבר מעוטר בכוכב ירוק, שהוא מסמלי שפת האספרנטו, ובמרכזו האות E. רחובות על שמו ועל שם יצירתו אספרנטו קיימים בערים גדולות רבות בעולם, בהן גם בישראל. בולים בנושאים אלה יצאו בעשרות מדינות (בישראל יצא הבול לזכרו בדצמבר 2006).

ד"ר זמנהוף נחשב למעין אל בדת היפנית אומוטו. אספרנטו היא חלק מעקרונותיה של דת זו, ורבבות מאמיניה למדו את השפה.

כל שנה ב-15 בדצמבר נחגג לזכרו יום זמנהוף. ב-2009, כאשר מלאו 150 שנה להולדתו של זמנהוף, הדבר הונצח בדף הבית של מנוע החיפוש גוגל, שהציג את דגל תנועת האספרנטו.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אליעזר לודוויג זמנהוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ כך נקרא שמו בפולנית.
  2. ^ אליהו זאב הלוי לוין אפשטיין, זכרונותי, תל אביב: האחים לוין אפשטיין, 1932, עמ' 55
  3. ^ Gabriela Zalewska, Zamenhof, Ludwik, The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe
  4. ^ Zamenhof, Stephen. From Encyclopaedia Judaica, www.encyclopedia.com, ‏אוחזר ב-2 בפברואר 2020
  5. ^ בני מר, מורה דרך ורשה היהודית 1938, הוצאת מאגנס, 2025, עמ' 2018


אספרנטו
ארגונים אגודת האספרנטו העולמית • ארגון הנוער האספרנטיסטי הכלל-עולמי • האגודה לאספרנטו בישראל • Sennacieca Asocio Tutmonda • האקדמיה לאספרנטו • אספרנטה ציוויטו
תרבות האספרנטו הצהרת בולון • תנועת האספרנטו • דגל אספרנטו • המנון תנועת האספרנטו • כנס האספרנטו העולמי • יום זמנהוף • הומארניסמו • פספורטה סרבו • שלושת הסוציולקטים
ספרים Unua Libro • Plena Ilustrita Vortaro de Esperanto • פונדמנטו דה אספרנטו • המדריך השלם לדקדוק אספרנטי
כתבי עת מגזין אספרנטו • Kontakto • ישראלה אספרנטיסטו • Libera Folio • Monato
סרטים Angoroj • אינקובוס (סרט)
מוזיקה Kajto • דולצ'אמאר • פרסונה (להקה)
אינטרנט לרנו! • ויקיפדיה האספרנטית
אישים בעולם אליעזר לודוויג זמנהוף • לידיה זמנהוף • לואי-כריסטוף זלסקי-זמנהוף • הקטור הודלר • קלמן קלוצ'אי • אוניסבורו דגוצ'י • קז'ימייז' ביין • טיבור סקלי • ויליאם אולד • סוניה לאנג • אדמון פריווה • פטר גינז • אנטוני גרבובסקי • בה ג'ין • ולדמר לנלה • קלוד פירון • אלפרד הרמן פריד • בוריס קולקר
אישים בישראל נתן בן ציון חבקין • יוסף שמר • עמרי ונדל • יוסף כהן-צדק • ישעיהו תומא שי"ק • עזרא ציון מלמד • איתמר בן אב"י • יוסף מורז'אן
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=אליעזר_לודוויג_זמנהוף&oldid=13008"