אליזה ריכטר
פעולות נוספות
| אליזה ריכטר, 18 בספטמבר 1907 | |
| אליזה ריכטר, 18 בספטמבר 1907 |
.png){kind=link}
אליזה ריכטר (בגרמנית: Elise Richter; 2 במרץ 1865 – 23 ביוני 1943) הייתה פילולוגית אוסטרית, שהתמחתה בלימודים רומאניים, ופרופסור באוניברסיטה. היא הייתה האישה הראשונה שהשיגה את ההביליטציה באוניברסיטת וינה (תואר המקביל לקבלה כחברה מלאה בקהילת המחקר דוברת הגרמנית), הפרופסורית חברה הראשונה, והאישה היחידה בכל אוניברסיטה אוסטרית טרם מלחמת העולם הראשונה שהחזיקה במינוי אקדמי. בדומה לכל שאר בני משפחתה, היא נרדפה על ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה, גורשה לטרזיינשטט בצ'כוסלובקיה הכבושה בידי גרמניה באוקטובר 1942, ונרצחה שם, כמו אחותה, הלנה ריכטר, שהייתה בעלת תואר דוקטור באנגלית. אליזה נרצחה ביוני 1943, חצי שנה אחרי רצח אחותה.[1][2]
ביוגרפיה עריכה
אליזה ריכטר נולדה בווינה, אוסטריה, ב-2 במרץ 1865, למשפחה יהודית חילונית ממעמד הביניים. היא הייתה בתם של אמילי ריכטר ומקסימיליאן ריכטר, הרופא הראשי של חברת הרכבות הדרומית האוסטרית. אחותה הלנה ריכטר, שהייתה מבוגרת ממנה בארבע שנים, נודעה כחוקרת אנגלית ותיאטרון, וכתבה על ספרות אנגלית ודרמה אנגלית ותרגמה אותן.[3] אליזה ריכטר פיתחה דלקת מפרקים שיגרונית כאישה צעירה, והייתה מרותקת למיטה במשך שנה בתחילת שנות ה-20 לחייה.[4] שתי האחיות התקרבו זו לזו בעקבות מות אמם ואביהם ב-1889 וב-1891 בהתאמה. בנסיעותיהן המשותפות, הן עודדו זו את זו להמשיך בעיסוקיהן האקדמיים בהתאמה.[5]
מכיוון שבנות הודרו מחינוך גבוה פורמלי באותה עת, ריכטר ושתי אחיותיה (אחת מהן מתה בגיל צעיר) התחנכו תחילה בבית על ידי האומנת הפרוסית של המשפחה. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19, הלנה ואליזה ריכטר השתתפו כשומעות חופשיות בקורסים באוניברסיטה באישור מיוחד מפרופסורים מסוימים. רק בשנת 1896 הורשו בנות לגשת לבחינות הבגרות (תעודת כניסה כללית לאוניברסיטה), שאותן עברה אליזה ריכטר בשנה שלאחר מכן, בגיל 32. אז נרשמה לאוניברסיטת וינה כסטודנטית ללימודים קלאסיים, לימודים הודו-אירופיים ופילולוגיה רומאנית תחת אדולף מוסאפיה ווילהלם מאייר-ליבקה, והפכה לאחת הנשים הראשונות אי פעם שזכו בדוקטורט מאותה אוניברסיטה ב-1901. תואר זה הוענק לה בהצטיינות יתרה (summa cum laude).
ב-1905 הפכה לאישה הראשונה שקיבלה את ההביליטציה על עבודתה בשפות רומאניות. שנתיים לאחר מכן, הפכה לפריבט-דוצנט (מרצה בכירה) האישה הראשונה באוניברסיטת וינה. הרצאת הפתיחה שלה בנושא "היסטוריה של השפות הבלתי ניתנות לערעור" הועברה לאולם הרצאות אחר כדי למנוע הפרעות מצד סטודנטים קתולים מיליטנטים ולאומנים גרמנים שנפגעו לא רק ממינה של ריכטר אלא גם משורשיה היהודיים. ב-1921 הפכה לאישה הראשונה באוסטריה שמונתה לפרופסורית חברה (außerordentlicher Professor).[3] עם זאת, מעולם לא קיבלה פרופסורה מן המניין.
בביתן ברובע הקוטג'ים של ורינג, אירחו אליזה והלנה ריכטר סלון שבועי לאינטלקטואלים ואמנים, החל מ-1906. בין האורחים הקבועים היו פעילות זכויות הנשים מריאנה הייניש ורוזה מאירדר, מבקר המוזיקה מקס קלבק, ומנהל הבורגתיאטר הוגו תימיג. ב-1911 הוטבלו שתי האחיות ריכטר בכנסייה הלותרנית העירונית של וינה. החל מ-1920 כיהנה אליזה כיושבת ראש איגוד הנשים האקדמיות האוסטריות (Verband der Akademikerinnen Österreichs). ב-1922 ייסדה אליזה ריכטר את הפדרציה האוסטרית של נשות האוניברסיטה.[6]
לאחר האנשלוס ב-1938, והחלת המדיניות האנטישמית הנאצית באוסטריה, שהדירה אנשים ממוצא יהודי מהחיים הציבוריים, נמנעה מריכטר הגישה לספריית האוניברסיטה, היא פוטרה מתפקידה, נשללה ממנה תמיכת הפנסיה לעת זקנה, ונאסר עליה לבקר במוזיאונים ובמוסדות תרבות אחרים. בנוסף, ספרייתה האישית, שהכילה 3,000 פריטים,[7] ורכוש אחר הוחרמו. היא ואחותה, הלנה, שהתגוררה עמה, גורשו למחנה הריכוז טרזיינשטט ב-9 באוקטובר 1942, בטרנספורט IV/13, מספר 598. הלנה הייתה בת 81 כשמתה שם ב-8 בנובמבר 1942. אליזה הייתה בת 78 כשמתה שם ב-21 ביוני 1943.[8][3][9]
תוכנית אליזה ריכטר של קרן המדע האוסטרית (FWF), המספקת תמיכה כספית לחוקרות פוסט-דוקטורט השואפות לפרופסורה, נקראת על שמה.[10]
מבחר מכתביה עריכה
- על התפתחות סדר המילים הרומאני מתוך הלטינית [שם בגרמנית: Zur Entwicklung der romanischen Wortstellung aus der lateinischen] (הוצאת מקס נימייר, האלה (זאלה): 1903)
- תורת המילים הזרות [שם בגרמנית: Fremdwortkunde] (טויבנר, לייפציג: 1919)
- פונטיקה: מבוא לתורת ההגה [שם בגרמנית: Lautbildungskunde. Einführung in die Phonetik] (טויבנר, לייפציג/ברלין: 1922)
- איך אנחנו מדברים. שש הרצאות עממיות [שם בגרמנית: Wie wir sprechen. Sechs volkstümliche Vorträge] (טויבנר, לייפציג: 1925)
- התפתחות הצרפתית החדישה [שם בגרמנית: Die Entwicklung des neuesten Französischen] (ולהאגן וקלסינג, בילפלד/לייפציג: 1933)
- תרומות להיסטוריה של הרומניזמים I: פונטיקה כרונולוגית של הצרפתית עד סוף המאה ה-8 [שם בגרמנית: Beiträge zur Geschichte der Romanismen I. Chronologische Phonetik des Französischen bis zum Ende des 8. Jahrhunderts] (נימייר, האלה (זאלה): 1934)
- כתבים קטנים בבלשנות כללית ורומאנית [שם בגרמנית: Kleinere Schriften zur allgemeinen und romanischen Sprachwissenschaft] (המכון לבלשנות באוניברסיטת אינסברוק, אינסברוק: 1977)
- סך החיים [שם בגרמנית: Summe des Lebens] (הוצאת אוניברסיטת WUV, וינה: 1997)
קישורים חיצוניים עריכה
- ביוגרפיה, (פרויקט אריאדנה) של הספרייה הלאומית של אוסטריה (בגרמנית)
- ספר המסרים של אליז ריכטר (אורכב 04.09.2018 בארכיון Wayback Machine) (כולל תמונה של ריכטר כאישה צעירה ותמונה של חתימתה), אוניברסיטת וינה
- תוכנית אליז ריכטר, באוניברסיטת וינה
הערות שוליים עריכה
- ^ Elise Richter, Jewish Women's Archive (ב־English)
- ^ Gedenkbuch, gedenkbuch.univie.ac.at
- ^ 1 2 3 "Elise Richter 1865-1943", in Encyclopedia, Jewish Women's Archive.
- ^ Chance and Shipley. Women Medievalists and the Academy, p. 81.
- ^ Jane Chance, Women Medievalists and the Academy, Univ of Wisconsin Press, 2005, עמ' 79-90, ISBN 978-0-299-20750-2. (בEnglish)
- ^ Chance and Shipley, Women Medievalists and the Academy, p. 82.
- ^ "Elise Richter", in "Gedenkbuch für die Opfer des Nationalsozialismus an der Universität Wien 1938", University of Vienna.
- ^ Elise Richter | Database of victims | Holocaust, www.holocaust.cz
- ^ Chance and Shipley, Women Medievalists and the Academy, p. 82.
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).